משנה רבנו קיבל מה' שתי תורות

א. "לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה". יְמֵי שִׁשִּׁי וְשַׁבָּת אֵינָם יָמִים רְגִילִים כְּלָל. יוֹם שִׁשִּׁי כוּלּוֹ הֲכָנָה לְשַׁבָּת, וְיוֹם שַׁבָּת הוּא יוֹם שֶׁל עֹנֶג גַּשְׁמִי וְרוּחָנִי גַם יַחַד. "הַשַּׁבָּת נֹעַם הַנְּשָׁמוֹת וְעֹנֶג הָרוּחוֹת". וְלָכֵן, רָאוּי לִלְמוֹד בִּשְׁנֵי יָמִים אֵלּוּ מֵעִנְיָינֶיהָ שֶׁל הַשַּׁבָּת.

ב. בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כָּתוּב (שְׁמוֹת כ): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה", כְּלוֹמַר: הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אָסְרָה לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה בְיוֹם הַשַּׁבָּת.

ג. בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לֹא נִמְצֵאת הַגְדָּרָה מְדֻיֶּקֶת לַמֻּשָּׂג "מְלָאכָה", אוּלָם, כַּאֲשֶׁר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָה לְהַר סִינָי הוּא קִיבֵּל מֵה' יִתְבָּרַךְ שְׁתֵּי תוֹרוֹת (וְלֹא תוֹרָה אַחַת כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים אֲנָשִׁים רַבִּים). תּוֹרָה אַחַת הִיא "תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב", וְזֶה חֲמֵשֶׁת חוּמְשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁאָנוּ מַכִּירִים, וְהַתּוֹרָה הַשְּׁנִיָּה הִיא: "תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה", בָּהּ ה' הִסְבִּיר לְמֹשֶׁה אֶת כַּוָּנַת הַתּוֹרָה וְאֶת כָּל פִּרְטֵי הַמִּצְווֹת. תּוֹרָה זוֹ עָבְרָה בְעַל פֶּה מִדּוֹר לְדוֹר, עַד שֶׁהֶחְלִיטוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְכוֹתְבָהּ עַל מְנַת שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח. וְהִיא כְתוּבָה בְשִׁשָּׁה סִדְרֵי הַמִּשְׁנָה וּבַתַּלְמוּד. וְשָׁם לָמַדְנוּ שֶׁהַגְדָּרַת "מְלָאכָה" הִיא: כָּל אַחַת מִשְּׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע הַמְּלָאכוֹת שֶׁנִּדְרְשׁוּ לְבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן, וְכָל פְּעֻלָּה הַדּוֹמָה לָהֶן.

ד. הַגְדָּרָה זוֹ רְמוּזָה בַתּוֹרָה בְסֵפֶר שְׁמוֹת (פֶּרֶק לא') שָׁם בְּאֶמְצַע סִפּוּר מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ מְבַקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לַעֲצֹר וּלְהַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת. מִסְּמִיכוּת הָעִנְיָנִים לְמֵדִים שֶׁאוֹתָן הַמְּלָאכוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן - הֵן הַמְּלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת בְּשַׁבָּת.

ה. אָדָם שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד בְּצוּרָה יְסוֹדִית, אֶלָּא שׁוֹמֵעַ מֵרָחוֹק צִטּוּטִים לְמִינֵיהֶם מֵאֲנָשִׁים שׁוֹנִים, זוֹכֵר רַק אֶת הָאִסּוּר "לְהַבְעִיר אֵשׁ" בְּיוֹם שַׁבָּת, וְלֹא מֵבִין מֵהֵיכָן "צָצוּ" כָּל שְׁאַר הַמְּלָאכוֹת, אוּלָם לְאַחַר לִמּוּד מַעֲמִיק - הָעִנְיָן מוּבָן.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים

פָּרָשָׁתֵנוּ הִיא הַפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה אַחֲרֵי מַתַּן תּוֹרָה וְכָךְ נֶאֱמַר בָּהּ: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד", מְדֻבָּר כָּאן עַל אָדָם שֶׁגָּנַב וְנִתְפַּס בִּגְנֵבָתוֹ, וּבִזְבֵּז כְּבָר אֶת הַכֶּסֶף שֶׁגָּנַב וְאֵין לוֹ מֵהֵיכָן לְהַחְזִיר, שֶׁעוֹנְשׁוֹ הוּא: "וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ", מוֹכְרִים אוֹתוֹ לְעֶבֶד לְמִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת וְאֶת הַכֶּסֶף שֶׁהוּא מַרְוִיחַ מַחְזִירִים לָזֶה שֶׁגָּנַב מִמֶּנּוּ. וְהַדָּבָר לֹא מוּבָן, מַדּוּעַ הַקָּבָּ"ה בָּחַר לְהַתְחִיל אֶת הַפָּרָשָׁה דַוְקָא בְמִצְוָה זוֹ שֶׁל עֶבֶד שֶׁמָּכְרוּ אוֹתוֹ מִפְּנֵי גְנֵבָתוֹ?

אֶלָּא, מַסְבִּירִים חֲכָמִים, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, יֶלֶד אֶחָד מֻצְלָח מְאֹד, שֶׁהֵבִיא לַהוֹרִים שֶׁלּוֹ הַרְבֵּה נַחַת וְכָבוֹד, וְנַעֲשָׂה לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה. וּלְעֻמָּתוֹ, הַבֵּן הַשֵּׁנִי הִדַּרְדֵּר לַתְּהוֹם, וְנִכְנַס לְכָל מִינֵי מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְהִכָּנֵס, וְהָיָה "פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים" שֶׁלֹּא בִתְבוּנָה, עַד שֶׁמָּצָא עַצְמוֹ מֵאַחֲרֵי סוֹרֵג וּבָרִיחַ. עַכְשָׁו נִרְאֶה, לְמִי עֵינָיו שֶׁל הָאַבָּא נְשׂוּאוֹת כָּל הַזְּמַן? הַאִם לַבֶּן הַמֻּצְלָח שֶׁלּוֹמֵד בַּיְּשִׁיבָה וּמְלַמֵּד מֵאוֹת תַּלְמִידִים, אוֹ שֶׁמַּחְשַׁבְתּוֹ כָל הַעֵת "מִי יוֹדֵעַ מָה הַבֵּן הַבְּעָיָתִי שֶׁלִּי עוֹשֶׂה עַכְשָׁו?" "אֵיךְ אֲנִי מַחְזִירוֹ לַמּוּטָב?"..

לָכֵן בָּחַר ה' בְּאָדָם כָּזֶה שֶׁגָּנַב וְאֵין לוֹ מֵהֵיכָן לְשַׁלֵּם, כִּבְיָכוֹל לוֹמַר לָנוּ: "זֶה הַבֵּן שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי כָל כָּךְ דּוֹאֵג לוֹ, וּבְכָל רֶגַע אֲנִי חוֹשֵׁב אֵיךְ לְשַׁקֵּם אוֹתוֹ וּלְהַחְזִירוֹ לַמּוּטָב".

וְדָבָר זֶה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ כְלָל גָּדוֹל וְעָצוּם בַּחַיִּים. כֻּלָּנוּ אוֹהֲבִים לְהִתְעַסֵּק רַק עִם דְּבָרִים טוֹבִים, מְשַׂמְּחִים וְקַלִּים. זֶה הֲכִי נָעִים וַהֲכִי נוֹחַ. אֲבָל ה' מַרְאֶה לָנוּ שֶׁדַּוְקָא הַמִּקְרִים שֶׁמַּצְרִיכִים יוֹתֵר דְּאָגָה וְטִרְחָה הֵם הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת. זֶה יָכוֹל לִקְרוֹת עִם יֶלֶד בַּבַּיִת, עִם שָׁכֵן בַּשְּׁכוּנָה, עִם מִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ עִם עוֹבֵד בָּעֲבוֹדָה.. בְּכָל מִקְרֶה, תָּמִיד נִזְכֹּר שֶׁכְּשֶׁהַמִּקְרֶה הוּא לֹא נָעִים וְלֹא זוֹרֵם – דַּוְקָא שָׁם צָרִיךְ לְהַשְׁקִיעַ עֶזְרָה וְיַחַס טוֹב, וְזֶה מָה שֶׁחָשׁוּב בְּעֵינֵי ה'. שַׁבָּת שָׁלוֹם.