האישה שמאמצת תינוקות גוססים: "ניתנה לנו זכות ענקית"

הכירו את קורי סולהרט מארה"ב, אחות מוסמכת במקצועה ואם לשמונה ילדים - שמצאה לה עיסוק מיוחד במינו: אימוץ תינוקות בעלי מומים שונים, שזמן חייהם מוגבל לימים או חודשים ספורים. לעיסוקה זה הגיעה קורי לא במקרה כי אם בעקבות תוכנית אימוץ בבית החולים המקומי בוויסקונסין, שיזם ומנהל תוכנית לאימוץ תינוקות וילדים שאובחנו כ'מקרים רפואיים קשים'. "כשהתקשרו אלינו בפעם הראשונה, בשנת 2012, ושאלו אם נהיה מוכנים לאמץ תינוקת חסרת שם בת שבועיים שאין לה אף אחד בעולם - לא יכולנו לסרב. הדיאגנוזה שלה הייתה ממש גרועה - היא נולדה עם אונה אחת חסרה במוחה, והרופאים לא נתנו לה סיכוי". 

קורי ובעלה הסכימו מיד לאמצה אל חיקם, ואף העניקו לה את השם אמלין. התינוקת המתוקה זכתה לאהבה חסרת גבולות משמונת ילדיה הביולוגיים של קורי במשך 50 הימים שבהם שהתה בחיק המשפחה, וביום ה-51, למרבה הצער - נפטרה. "זה כאב לנו מאוד. אבל לאט לאט הבנו את הזכות הענקית שניתנה לנו, להחזיק אותה אצלנו ולא להעביר אותה מיד ליד, כחפץ שאין בו שימוש. משמח אותנו לדעת שהיא לא סבלה, ולא הייתה לבדה ברגעיה האחרונים", אומרת קורי. 

פייסבוק קורי ומארק סולהרט)" src="https://storage.hidabroot.org/OLD_MEDIA/ScreenHunter_34%20Feb.%2004%2012.08.jpg">קורי עם אחד התינוקות שאימצה (צילום מסך, פייסבוק קורי ומארק סולהרט)

אשתקד אימצה קורי תינוק נוסף בן ארבעה חודשים, צ'ארלי שמו, שמצבו זהה לזה של אמלין. הרופאים הקצו לו שנה וחצי בלבד לחיות. "צ'ארלי מחובר למכשיר החייאה וזקוק להשגחה צמודה. נאמר לנו שהמשפחה הביולוגית שלו סירבה להתמודד עם המצב, אך כמובן שאנחנו מבינים ולא שופטים אף אחד. זה בדיוק התפקיד שלנו - להיכנס לתמונה כשהמשפחות מרגישות שזה 'גדול עליהן', ולספק את העזרה עז קצה גבול היכולת".

על הקושי שבפרידה מהתינוקות הללו, אומרת קורי: "מובן שזה קשה. אנחנו נשברים בכל פעם מחדש כשהתינוקות 'שלנו' נפטרים. אבל הלב שלנו הוא כמו חלון זכוכית שנועד להישבר, ואז להתאחות מחדש. הלב נעשה חזק ויפה יותר בזכות כל מה שהוא עבר. אנחנו מאוד ממליצים למשפחות שיש להן את האפשרות, כלכלית ואחרת, לאמץ סוג כזה של ילדים - ולא בהכרח כאלה שסובלים מבעיות בריאות ושזמן חייהם קצוב. כל ילד שיש לו חיסרון מסוים במשפחה הביולוגית שלו - אהבה, יחס וכו'- זקוק לתמיכה שלכם".