סיפור לשבת: מי באמת עצר את גרמניה?

"מדוע לא הגעת לפקוד את קברי?", שאל  בחלום האיש נשוא-הפנים את הגאון רבי יצחק אלפייה, בעל קונטרס "היחיאלי" שעסק בתיקונים רוחניים גבוהים. רבי יצחק נחרד: "ומי אדוני שאדע לפקוד את מקום מנוחתו?", האיש השיב בפנים מפיקות נוגה "שמי רבי יעקב אבוחצירא ואני קבור בדמנהור שבמצרים".

הימים היו שלהי מלחמת העולם השניה, רבי יצחק אלפייה שהיה מגדולי מקובלי וחכמי ירושלים (שהשבוע יום פטירתו בכ"ג שבט), הרעיש עולמות עליונים ותחתונים בתפילה נרגשת, על מנת שהגנרל רומל ימ"ש וצבאותיו לא יצליחו להיכנס לארץ הקודש ולהכרית גם בה את היהודים.

בכותל המערבי, קבר רחל, רבינו חיים בן עטר הקדוש, בכל המקומות הללו ועוד, סובב רבי יצחק ועימו מקובלים קדושי עליון מסלתה ושמנה של ירושלים. שם העתירו שיח בתיקונים מיוחדים על פי חכמת הנסתר בניסיון לבטל ולקרוע את הגזירה הנוראה. ואז הופיע בחלומו רבי יעקב אבוחצירא...

למחרת בבוקר היישר שם רבי יצחק פעמיו לבית המדרש, שם בירר אצל הלומדים מיהו רבי יעקב. כל מי שהגה בספריו של רבינו ה"אביר יעקב" הפליג בשבחו וסיפר לרבי יצחק שמדובר בקדוש עליון. משם לא השתהה רבי יצחק אף לא שניה, הגיע לבית הנציב העליון וביקש פגישה דחופה עימו, בתחילה לעגו לו עוזרי הנציב, אך משהבינו שהוא נחוש בדעתו ולא יזוז משם העבירו את בקשתו לנציב שניאות לקבלו.

רבי יצחק הסביר לו במילים קצרות שיש בידו נשק עליון, סודי ושמימי להכרעת המערכה הקשה, וביקש שימצא לו אפשרות להגיע לאלכסנדריה המצרית, משם ישים צעדיו לעיירה דמנהור. הנציב שמע אותו בכובד ראש והסביר: רק רכבות צבאיות יוצאות למצרים בעת-מלחמה. אני מוכן לצרפך לאחת מן הרכבות הללו, אך דע לך שמלוא האחריות לשלומך מוטלת עליך בלבד.

(צילום: shutterstock)

רבי יצחק החל להתכונן למסע, נאמר לו שרכבות יכולות לצאת גם אחת לחודש או לחודשיים. עליו להיות מוכן בכל עת שיקראוהו. חבריו החכמים ניסו להניאו בטענה של פיקוח נפש, אך רבי יצחק, חדור אמונה בצדיק, לא שת ליבו לסכנות. מוכן היה למסור את נפשו למען העם היושב בציון.

בתכניתו של הרב היה לצאת בוקר בוקר לתחנת הרכבת היוצאת לעזה ומשם למצרים, על מנת לראות האם הגיעה רכבת למצרים. והנה, באופן פלאי ולא ברור כבר למחרת יצאה רכבת למצרים. הרב שהיה מוכן עם חפציו וצרורו, עלה לאחד מקרונות הרכבת והתיישב בחשש, מולו הגיחו שני קצינים ששאלוהו למחוז חפצו, משענה שהוא נוסע לדמנהור התיישבו לידו עד סוף הנסיעה, כשירד מהרכבת נעלמו הללו מן העין...

יהודי אלכסנדריה שנדהמו לראות את החכם הירושלמי שהגיע בדרך פלאית בשעת מלחמה לעירם, שמעו את סיפורו והחליטו לאסוף מצרכי מזון רבים ולצאת בהמוניהם לציון רבי יעקב אבוחצירא בדמנהור, שם יקרעו שערי שמים בדמעות שליש.

שם ערכו פעמיים סדר "תענית דיבור, עם שבעה כורתי ברית", הקפות ותקיעות שופר על פי כוונות מיוחדות שערך רבי יצחק אלפייה. בלילה השלישי לשהותם במקום יצא אחד המתפללים וראה תרועות שמחה ואורות רבים מכיוון העיר. בירור קצר העלה שהכוחות הגרמניים נחלו מפלה מוחצת והסתלקו לבלי שוב.

ליד:

מולו הגיחו שני קצינים ששאלוהו למחוז חפצו, משענה שהוא נוסע לדמנהור התיישבו לידו עד סוף הנסיעה