הוא לא הסכים לקבל מתנות: סבא שלנו, אבא מתתיה סימן טוב

לאחר לבטים לא פשוטים, היות וסבא תמיד ברח מהכבוד, החלטתי לשתף טיפה, קצת ממה שזכינו, כל הסובבים של סבא. להכיר, להתברך, ולהתענג על הדור הקודם, הפשוט והעניו.

אבא מתתיה נולד ב-א' תמוז שנת תרצ"ג (1933) בעיר הרט באפגניסטן. בן בכור לר' מאיר סימן טוב, מחשובי יהודי אפגניסטן.

סבא סבל מקטנות מבעיה ברגל, ונעזר בפרוטזות לרגל בכדי שיוכל ללכת. הדבר הקשה עליו, אך הוא קיבל זאת באהבה ובשמחה. לימים, נישא למרת עליזה אליס, עקרת ביתו (עיקר הבית), והם השתכנו בהרצליה, בבית שפעל כולו בחסד ואהבת הזולת, בנגלה ובנסתר.

יסודות הבית עמדו על כיבוד הורים ומסירות נפש עצומה מצד אחד, קירוב לבבות והשכנת שלום בין אדם לחברו מצד שני. למרות המגבלה, היה אבא מתתיה סועד את אביו, ומשכים והולך ברגל לבית הכנסת, להיות מראשוני המתפללים. הוא היה "רץ", תרתי משמע, בשמחה, לעשות חסדים.

מתתיה סימן טוב

מתוך הסתכלות נרחבת, לא רק על הפרט אלא גם על הכלל, סבא אף היה חבר בקהילה של יהדות אפגניסטן בארץ, על מנת שיכירו את העדה, מורשתה ההיסטורית ותרבותה הרוחנית, וקידם את שירי העדה האפגנית.

במשך ארבעים שנה, סבא תיקן עשרות ספרי תורה, בדק לאנשים תפילין ומזוזות, ולימד ילדים לבר מצוות ללא כל עלות כספית. למשפחות שהתקשו בקניית תפילין, סבא היה דואג ורץ לארגן תפילין לילדים. והילדים נחשפו והתקרבו לתורה, בזכות מעשיו של אדם פשוט ונעים. אותם ילדים, כיום, הם בעלי משפחות בעצמם.

סיפרה אשה שהגיעה אלינו לנחם בשבעה, שהיא לא ידעה מה לעשות עם בנה, שהגיע לגיל מצוות ועדיין לא ידע לקרוא. מי יעלה אותו לתורה? סבא שמע על כך ואמר לבתו, "תגידי לחברתך שביום ראשון יגיע אצלי פה, ואני אלמד אותו". 

וסבא ישב ולימד אותו בסבר פנים ובחיוך, וממפגש למפגש הילד התחיל לקרוא ברור. לאחר מכן סבא לא ויתר, ביקר בהרבה בתי כנסת בעיר ובירר, מי יוכל לקבל את הילד ולהתנהג עמו בסבלנות יתרה. ובשבח והודיה נמצא מקום לילד, שעלה לתורה בהתרגשות גדולה.

סבא סירב לקבל בכל תוקף כסף או מתנות. באותו מקרה, הוחלט ללא ידיעתו, שיקנו לו גופיות וישימו אותן ישר בארון, מבלי שירגיש במאומה. וכך היה.

יש עוד המון סיפורים על סבא. זה רק אחד מני רבים.

ח' באב – יום פטירתו. יום לפני תשעה באב, היום הנורא, חורבן הבית. יום של משמעות רבה, שמסמל את המחסור באהבת חינם. וכמה סבא מסר על זה נפש. כמה היה אכפת לו להשכין שלום בין אנשים שאפילו לא הכיר. כמה הוא בעצמו מחל לאחרים, ואמר, "אין דבר, הכל בסדר".

בח' באב ה'תשע"ה, יום שישי, לאחר ייסורים רבים שקיבלם באהבה, החזיר את נשמתו לבורא. סבא נטמן בבית עלמין בהרצליה ליד סבתנו, מרת עליזה אליס. ומתוך ענווה ופשטות התקיים בשניהם הפסוק, "טוב שם משמן טוב".

רוצים לספר עם סבא ו\או סבתא שלכם? שלחו אלינו טקסט, עד 700 מילה, פלוס תמונות, למייל egtail@gmail.com הטורים הטובים ביותר יפורסמו כאן באתר הידברות.