להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו – כיצד?

א. אֲנָשִׁים רַבִּים מַכִּירִים אֶת הַשִּׁיר "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם", אוּלָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ לַעֲמוֹד מֵאַחֲרֵי הַמִּלִּים. לְמָה הַכַּוָּנָה? אֲנַחְנוּ מִתְחַיְּבִים לֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּצַעֲרֵנוּ כָּעֵת הִיא חֲרֵבָה, וּבִמְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יֵשׁ אֶת מִסְגָּד אֶלְאָקְצָה. כְּמוֹ כֵן, אָנוּ מִתְחַיְּבִים לְהַעֲלוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתֵנוּ. כְּלוֹמַר, בְּכָל זְמַן שֶׁל שִׂמְחָה אָנוּ מִתְחַיְּבִים לְעוֹרֵר בְּקִרְבֵּנוּ הַרְגָּשַׁת צַעַר עַל חֻרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. וְכָךְ נִנְהַג עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁה' יִבְנֶה שׁוּב אֶת יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

ב. מִפְּאַת הִתְחַיְּבוּת זוֹ, הֶחָתָן תַּחַת הַחוּפָּה, כְּשֶׁלִּבּוֹ מָלֵא שִׂמְחָה שׁוֹבֵר כּוֹס וְאוֹמֵר: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ". וְכֵן, כְּשֶׁהָאַבָּא מַחֲזִיק בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֶת בְּנוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁנּוֹלַד לוֹ הוּא אוֹמֵר בְּרֶגֶשׁ: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ". כָּל זֶה כְּדֵי לִזְכֹּר אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּרִגְעֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּחַיִּים.

ג. יֵשׁ עוֹד רְגָעִים שֶׁל שִׂמְחָה בְּמֶשֶׁךְ חַיֵּי הָאָדָם, וּרְגָעִים אֵלּוּ חוֹזְרִים עַל עַצְמָם כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם. מָתַי? כְּשֶׁהוּא אוֹכֵל! כֵּן, כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל הֲרֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס לְתוֹכוֹ אֶנֶרְגְּיָה חֲדָשָׁה, וְאִם הָאֹכֶל גַּם טָעִים אָז בִּכְלָל כָּל הַחוּשִׁים נֶהֱנִים. וְלָכֵן, מֵחוֹבָתֵנוּ לִזְכֹּר אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּכָל סְעוּדָה.

ד. כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת? הַ'בֵּן אִישׁ חָי' כָּתַב (פָּרָשַׁת בְּהַר א'): יַרְגִּיל לוֹמַר "לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וְכוּ', הֲרֵינִי זוֹכֵר אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר חֲרֵבָה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, וַהֲרֵינִי מְצַפֶּה לְבִנְיָנָהּ שֶׁיִּבְנֶה אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן, וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וְכִסֵּא דָּוִד עַבְדֶּךָ מְהֵרָה בְּתוֹכָהּ תָּכִין, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ". וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לוֹמַר לִפְנֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, בְּיוֹם חוֹל אֶת הַמִּזְמוֹר "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל". וּבְשַׁבָּת אֶת הַמִּזְמוֹר: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה'".

ה. גַּם מִי שֶׁלֹּא אוֹמֵר מִזְמוֹרִים, לְפָחוֹת יְכַוֵּן הֵיטֵב בְּבִרְכַּת "בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם", שֶׁבְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן.

* * *

שְׁלמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, יא', יז'):

"גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי"

אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד חוֹשֵׁב שֶׁהוּא זֶה שֶׁהֵטִיב עִם הֶעָנִי, אַךְ הָאֱמֶת הִיא שֶׁהוּא גוֹמֵל אֶת נַפְשׁוֹ! כִּי יוֹתֵר מִמָה שֶׁבָּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה טוֹבָה לֶעָנִי - הֶעָנִי עוֹשֶׂה טוֹבָה לְבָעַל הַבַּיִת. גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד!

סִפֵּר אֶחָד הָרַבָּנִים שֶׁאִמּוֹ נִפְטְרָה בְאֹפֶן פִּתְאוֹמִי בְלֵיל שַׁבָּת בְּ-1 בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהִיא בַּת חֲמִשִּׁים וְשָׁלֹשׁ, מְלֵאָה מֶרֶץ וְחַיִּים. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ שִׁבְעָה, אָחִיו שֶׁל הָרַב סִפֵּר לוֹ שֶׁהוּא בִקֵּשׁ מֵאִמּוֹ שֶׁתָּבוֹא אֵלָיו בַחֲלוֹם וּתְגַלֶּה לוֹ מַדּוּעַ הִיא נִפְטְרָה כָל כָּךְ צְעִירָה. וְאָכֵן כָּךְ הָיָה הָאֵם הִתְגַּלְּתָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם וְאָמְרָה לוֹ: "בִּשְׁעַת הַלֵּידָה שֶׁל אָחִיךָ שֶׁהָיְתָה בְּדִיּוּק בְּתַאֲרִיךְ זֶה לִפְנֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה בְאַחַת בַּלַּיְלָה הָיִיתִי צְרִיכָה לָמוּת, אַךְ מֵאַחַר וְגִדַּלְתִּי בְבֵיתִי כְשִׁשָּׁה עָשָׂר יְלָדִים שֶׁאֵינָם שֶׁלִּי, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הִמְלִיצוּ טוֹב בַּעֲדִי וְה' בְּרַחֲמָיו הוֹסִיף לִי עוֹד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לִחְיוֹת".

בַּגְּמָרָא (בָּבָא בָּתְרָא יא) מְסֻפָּר עַל בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה, פַּעַם אַחַת בָּאָה אִשָּׁה לְפָנָיו בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי! אָמַר לָהּ: אֲנִי נִשְׁבַּע, שֶׁאֵין בַּקֻּפָּה שֶׁל הַצְּדָקָה כְלוּם! אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אִם אֵין אַתָּה מְפַרְנְסֵנִי, הֲרֵי אֲנִי וְשִׁבְעַת בָּנָי מֵתִים! עָמַד וּפִרְנְסָה מִשֶּׁלּוֹ.

לְיָמִים, חָלָה וְנָטָה לָמוּת, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקַּבָּ"ה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה אָמַרְתָּ: כָּל הַמְּקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא, וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק שֶׁהֱחֶיָה אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָּנֶיהָ יָמוּת בְּשָׁנִים מוּעָטוֹת הַלָּלוּ? מִיָּד קָרְעוּ לוֹ גְזַר דִּינוֹ וְהוֹסִיפוֹ לוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה עַל שְׁנוֹתָיו".

מִכָּאן יִלְמַד הָאָדָם שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הָעֲנִיִּים וְהַמִּסְכֵּנִים - בְּעֶצֶם הוּא עוֹשֶׂה זֹאת לְעַצְמוֹ. וְזֶה כַּוָּנַת שְׁלמֹה הַמֶּלֶךְ: גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד!