להיות עקשן - זה לא טוב!

א. נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים עַד הֵיכָן נוֹטְלִים מַיִם אַחֲרוֹנִים. לְפִי הַפּוֹסְקִים הַפַּשְׁטָנִים - יֵשׁ לִטּוֹל עַד הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאֶצְבָּעוֹת, וּלְפִי הַמְּקֻבָּלִים - יֵשׁ לִטּוֹל אֶת כָּל הָאֶצְבָּעוֹת עַד כַּף הַיָּד. וּמִכָּאן, יֵשׁ לְלַמֵּד אֶת אוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁנּוֹטְלִים מַיִם אַחֲרוֹנִים רַק עַל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם כַּמָּה טִפּוֹת מַיִם - שֶׁאֵין לָהֶם עַל מִי לִסְמֹךְ. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יַרְבֶּה בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים רַק כְּפִי הַצּוֹרֵךְ.

ב. כֵּיוָן שֶׁמַיִם אַחֲרוֹנִים טְמֵאִים הֵם - יֵשׁ לְהִזָּהֵר לֹא לִטּוֹל אוֹתָם עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה בְמָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹבְרִים כִּי יֵשׁ בְּכָךְ סַכָּנָה. וְכֵן יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִפְּלוּ הַמַּיִם עַל שְׁאֵרִיּוֹת הַלֶּחֶם אוֹ עַל אֹכֶל אַחֵר וִיטַמְּאוּ אוֹתוֹ.

ג. יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁקּוֹנִים מִתְקָן לְמַיִם אַחֲרוֹנִים שֶׁהוּא כְמִין סִפְלוֹן קָטָן שֶׁתָּלוּי בְּאֶמְצַע קְעָרָה וּמַגִּישִׁים לְכֻלָּם לִטּוֹל בָּזֶה מַיִם אַחֲרוֹנִים. אוּלָם רוֹב הַמִתְקַנִים הַלָּלוּ אֵינָם טוֹבִים לְמַיִם אַחֲרוֹנִים מִשְׁתֵּי סִבּוֹת: 1. אֵין בַּכְּלִי מַסְפִּיק מַיִם לְכֻלָּם לִטּוֹל כְּפִי הַהֲלָכָה. 2. כֵּיוָן שֶׁהַמִּתְקָן קָטָן, הַמַּיִם נִתָּזִים מִמֶּנּוּ עַל הָאֹכֶל שֶׁנִּשְׁאַר עַל הַשֻּׁלְחָן. וְלָכֵן, טוֹב לְהִמָּנַע מִלְּהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אֶלָּא יָקוּם לַבֶּרֶז וְיִטֹּל אֶת יָדָיו בַּכִּיּוֹר כַּהֲלָכָה.

ד. בְּאוּלָם שְׂמָחוֹת שֶׁיֵּשׁ מֶרְחָק גָּדוֹל בֵּין הַשֻּׁלְחָן לַכִּיּוֹר, יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לִטּוֹל מַיִם אַחֲרוֹנִים לְתוֹךְ הַצַּלַּחַת שֶׁעַל הַשֻׁלְחָן. וּכְשֶׁמְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן טוֹב שֶׁיְּסַלֵּק אֶת הַצַּלַּחַת עִם הַמַּיִם מֵהַשֻּׁלְחָן. וְאִם אֵין לוֹ לְאָן לְהָזִיז אֶת הַצַּלַּחַת - יְכַסֶּה אוֹתָהּ בְּמַפִּית וִיבָרֵךְ.

ה. אִם אֵין לוֹ מַיִם - יָכוֹל לִטּוֹל גַּם בְּסוֹדָה אוֹ בִשְׁאָר מַשְׁקִים חוּץ מִיַּיִן.

ו. מִי שֶׁפִּיו מְלֻכְלָךְ מֵהָאֹכֶל וְצָרִיךְ לִשְׁטֹף אוֹתוֹ - כְּדַאי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה זֹאת בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים, אֶלָּא קוֹדֵם יִשְׁטוֹף אֶת פִּיו מֵהַלִּכְלוּךְ שֶׁלֹּא לְשֵׁם מַיִם אַחֲרוֹנִים וִינַגֵּב, וְאַחַר כָּךְ יִטּוֹל רַק אֶת יָדָיו לְשֵׁם מַיִם אַחֲרוֹנִים.

* * *

שְׁלמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, יא', כ'):

"תּוֹעֲבַת ה' עִקְּשֵׁי לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ"

לִהְיוֹת עַקְשָׁן זֶה לֹא טוֹב! הַמִּדָּה הַזּוֹ לְהִתְעַקֵּשׁ שֶׁהַדְּבָרִים יִהְיוּ אֵיךְ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה וְאֵיךְ שֶׁאַתָּה מֵבִין הִיא גְרוּעָה מְאֹד. אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִים דֶּרֶךְ. תִּהְיֶה יָשָׁר! תֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה וּמָה שֶׁיִּקְרֶה מִסָּבִיב לֹא מְעַנְיֵן אוֹתְךָ. גַּם אִם כֻּלָּם יִהְיוּ עִקְּשֵׁי לֵב - אַתָּה תִהְיֶה תָמִים דֶּרֶךְ.

גַּם לְהִתְעַקֵּשׁ עַל הַטּוֹב זֶה לֹא כְדַאי. כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ שָׁעָה וְעִתּוּי, וְיֵשׁ מְנַהֵל לָעוֹלָם. צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל אֲבָל לֹא לִהְיוֹת עִקֵּשׁ לֵב!! ה' רוֹצֶה שֶׁתֵּלֵךְ אִתּוֹ בִתְמִימוּת. יֵשׁ מִקְרִים, לֹא עָלֵינוּ, שֶׁאֲנָשִׁים מְאַבְּדִים אֶת יַקִּירֵיהֶם בְּכָל מִינֵי נְסִבּוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת. וְהֵם מְמָאֲנִים לְהִתְנַחֵם וּמִתְעַקְּשִׁים לֹא לֶאֱכוֹל וְלֹא לְהַשְׁלִים עִם הַמַּצָּב. יֵשׁ לְהַסְבִּיר לָהֶם שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בַּה' בִּתְמִימוּת. יֵשׁ חֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם שֶׁאֵין לָנוּ בָהֶם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה אַךְ עָלֵינוּ לְהַאֲמִין שֶׁכָּל דָּבָר קוֹרֶה בַזְּמָן שֶׁלּוֹ וּבַמָּקוֹם שֶׁלּוֹ.

רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה הָיָה מַמְשִׁיל עַל זֶה מָשָׁל: כַּפְרִי אֶחָד הִגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם, וְהִמְתִּין לְאוֹטוֹבּוּס קַו 15. כְּשֶׁהִגִּיעַ הָאוֹטוֹבּוּס עָלָה עָלָיו, וְשָׁאַל אֶת הַנַּהַג: "לְאָן מַגִּיעַ הָאוֹטוֹבּוּס?" עָנָה לוֹ הַנֶּהָג: עַד קַטָּמוֹן. "כַּמָּה עוֹלֶה?" "חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים", הִתְיַשֵּׁב הַכַּפְרִי בָּאוֹטוֹבּוּס תּוֹךְ שֶׁהוּא מְהַרְהֵר כִּי חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים מֵהַר נוֹף עַד קַטָּמוֹן זֶה עֵסֶק מִשְׁתַּלֵּם. בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה, כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִשְׁכוּנַת 'גְּאוּלָה' יָרְדוּ כַמָּה אֲנָשִׁים מֵהָאוֹטוֹבּוּס. פָּתַח הַכַּפְרִי אֶת הַחַלּוֹן בִּסְעָרָה וְאָמַר: "רַבּוֹתַי, בִּשְׁבִיל חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ עַד קַטָּמוֹן, לָמָה אַתֶּם יוֹרְדִים בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ?..." אָמַר רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה: כַּפְרִי זֶה אֵינוֹ מֵבִין שֶׁהֵם יוֹרְדִים, כִּי לְכָאן הֵם צְרִיכִים לְהַגִּיעַ...

אִם בִּדְבָרִים כָּאֵלוּ מַהוּתִיִּים אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, קַל וָחֹמֶר לְכָל פְּרָט וּפְרָט מֵחַיֵּינוּ שֶׁהַכֹּל מְנֹהָל בְּצוּרָה מְדֻיֶּקֶת מִלְּמַעְלָה. לָכֵן, בּוֹאוֹ נַפְסִיק לִהְיוֹת עַקְשָׁנִים וְנַתְחִיל לִהְיוֹת תְּמִימֵי דֶרֶךְ. תּוֹעֲבַת ה' - עִקְּשֵׁי לֵב, וּרְצוֹנוֹ - תְּמִימֵי דָרֶךְ!