3 תכיפות הן: תכף לנטילת ידיים - ברכה

א. הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת דַּף מ"ב אוֹמֶרֶת: אָמַר רַב חִיָּא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: שָׁלֹשׁ תְּכִיפוֹת הֵן - כְּלוֹמַר, שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צְרִיכִים לִהְיוֹת תֵּכֶף אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי לְלֹא הַפְסָקָה. תֵּכֶף לִסְמִיכָה - שְׁחִיטָה - כְּלוֹמַר, מִיָּד לְאַחַר שֶׁסּוֹמְכִים אֶת הַיָּדַיִם עַל רֹאשׁ הַקָּרְבָּן צְרִיכִים לְשׁוֹחֲטוֹ. תֵּכֶף לִגְאֻלָּה - תְּפִלָּה, כְּלוֹמַר, מִיָּד כְּשֶׁמְּסַיְּמִים לוֹמַר אֶת בִּרְכַּת "גָּאַל יִשְׂרָאֵל", צָרִיךְ לְהַתְחִיל תְּפִילַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה, כְּלוֹמַר, מִיָּד לְאַחַר שֶׁנָּטַל יָדָיו בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. אָמַר אַבַּיֵי, אַף אָנוּ נֹאמַר: תֵּכֶף לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים בְּרָכָה, כְּלוֹמַר, שֶׁצָּמוּד לְכָל תַּלְמִיד חָכָם יֵשׁ בְּרָכָה. שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ" לָבָן אוֹמֵר לְיַעֲקֹב שֶׁהוּא הִתְבָּרֵךְ בִּזְכוּתוֹ. וְכֵן: "וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף" - פּוֹטִיפַר הִתְבָּרֵךְ בַּעֲסָקָיו בִּזְכוּת יוֹסֵף הַצַּדִּיק.

ב. פַּעַם בָּא אָדָם לָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְסִפֵּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּאֵבִים בַּכָּתֵף, אָמַר לוֹ הָאֲרִ"י שֶׁזֶּה בִּגְלַל שֶׁהוּא לֹא מְקַיֵּם: תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם - בְּרָכָה, וּבַמִּלָּה "תֵּכֶף" יֵשׁ אוֹתָן אוֹתִיּוֹת כְּמוֹ "כָּתֵף".

ג. מִגְּמָרָא זוֹ וּמִסִּפּוּר זֶה עַל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ אָנוּ לְמֵדִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַסְמִיךְ אֶת נְטִילַת מַיִם אַחֲרוֹנִים לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן וְלֹא לְהַפְסִיק בְּדִבּוּר, וְאִם עָבַר וְדִבֵּר בֵּין הַנְּטִילָה לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן - יַחְזֹר לִטּוֹל שׁוּב מַיִם אַחֲרוֹנִים.

ד. כְּדַאי שֶׁיְּנַגֵּב אֶת יָדָיו מֵהַמַּיִם אַחֲרוֹנִים, וְלֹא יְנַגְּבֵם בִּבְגָדָיו.

ה. לְאַחַר שֶׁנָּטַל יָדָיו בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים - אָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת עַד שֶׁיְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

* * *

שְׁלמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, יא', כא'):

"יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט"

נָכוֹן שֶׁאַתָּה עָיֵף... נָכוֹן שֶׁאַתָּה רָעֵב.. וְשֶׁיֵּשׁ לְךָ מָלֵא חוֹבוֹת.. וּמְשַׁגְּעִים אוֹתְךָ בַּבָּיִת.. וּבַעֲבוֹדָה.. וְשֶׁהַבְּרִיאוּת לֹא מַשֶּׁהוּ.. וְשֶׁלֹּא זָכִיתָ בַּלּוֹטוֹ אַף פַּעַם.. אֲבָל - כָּל זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שְׁטֻיּוֹת!!! אֵין פְּטֹר מִלִּהְיוֹת אֲמִתִּי וּרְצִינִי וְאַחְרַאי! שׁוּם סִבָּה לֹא עוֹשָׂה אֶת חַיֶּיךָ הֶפְקֵר. אֶלָּא תָמִיד וּבְכָל מַצָּב לְכָל פְּעֻלָּה שֶׁלְּךָ יֵשׁ מַשְׁמָעוּת. בְּכָל מַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֵׂה אַתָּה יָכוֹל לִבְנוֹת אֶת הָעוֹלָם אוֹ חָלִילָה לַהֲרֹס אוֹתוֹ.

אֶפְשָׁר לַחְשׁוֹב שֶׁהַחַיִּים הֵם סְתָם כָּךְ, לְכַיֵּף לְטַיֵּל וְלֶאֱכֹל וְכוּ' זֶה נֶחְמָד לַחְשׁוֹב כָּךְ.. אֲבָל אַתָּה מַשְׁלֶה אֶת עַצְמְךָ... אִם תִּהְיֶה רְצִינִי, מִצַּד אֶחָד תִּצְטָרֵךְ לִשְׁקוֹל כָּל מַעֲשֵׂה בְפֶלֶס, וּמִצַּד שֵׁנִי תוּכַל לְהַגִּיעַ לִדְבָרִים גְּבוֹהִים. בּוֹאוֹ נִתְבּוֹנֵן אֵיךְ מְפָרֶשֶׁת הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת סא) אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁאָמַר שְׁלמֹה יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע, וְאֵלּוּ דִבְרֵי הַגְּמָרָא: "הַמְּרַצֶּה מָעוֹת לְאִשָּׁה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ (פֵּרוּשׁ: מִי שֶׁמִּתְאַוֶּה לְהִסְתַּכֵּל עַל אִשָּׁה הָאֲסוּרָה לוֹ, וּכְדֵי לַעֲשׂוֹת זֹאת הוּא מַעֲבִיר אֵיזֶה חֵפֶץ מִיָּדוֹ לְיָדָהּ), אֲפִילוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וַאֲפִילוּ קִבֵּל אֶת הַתּוֹרָה מִיָּדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם! שֶׁנֶּאֱמַר: יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע - לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם".

מָה? עַד כְּדֵי כָּךְ? פַּעַם הָיָה שִׁיר שֶׁאוֹמֵר: "זֶה לֹא נוֹרָא, מְעַט לְהִשְׁתּוֹבֵב וְכוּ'.." מִתְבָּרֵר שֶׁהַשִּׁיר הַזֶּה לֹא נָכוֹן... מָה עוֹשִׂים? פָּשׁוּט מְאֹד - הוֹפְכִים אֶת זֶה לְטוֹבָה. דְּהַיְנוּ, אִם לְמַעֲשֵׂה רַע קָטָן שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה הַשְׁפָּעָה, חֲשֹׁב כַּמָּה תִהְיֶה הַשְׁפָּעָה שֶׁל כָּל מַעֲשֵׂה טוֹב שֶׁתַּעֲשֶׂה?! הֲרֵי מִידָה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת! אֲפִילוּ אִם רַק תָּרִים אֶת יָדְךָ לְמַעְלָה וְתַגִּיד: "אוֹי! רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ!" יִתְקַיֵּם בְּךָ: יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה טוֹב - וַאֲפִילוּ יֵשׁ בְּךָ עֲבֵרוֹת כְּבִלְעָם - לֹא תִּנָּקֶה מִשָּׂכָר בְּגַן עֵדֶן!!