נשים חייבות בברכת המזון?

א. הַגְּמָרָא בְמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת (דַּף לְט') אוֹמֶרֶת: "כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָזֶה". וְלָכֵן, אִם שְׁנֵי יְהוּדִים אָכְלוּ סְעוּדָה עִם לֶחֶם, וְאֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ מִסִּבָּה כָלְשֶׁהִי - יָכוֹל אֶחָד מֵהֶם לְבָרֵךְ בְּקוֹל רָם, וְהַשֵּׁנִי יַקְשִׁיב בְשֶׁקֶט לְכָל מִילָה וְיַעֲנֶה אָמֵן, וְצָרִיךְ שֶׁהַמְּבָרֵךְ יִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא וְהַשֵּׁנִי יִתְכַּוֵּן לְצֵאת, וְאָז נֶחְשַׁב לוֹ כְאִלּוּ הוּא בְעַצְמוֹ בֵרַךְ.

ב. כְּשֵׁם שֶׁצְּדָקָה נוֹתְנִים לַעֲנִיִּם וְלֹא לַעֲשִׁירִים, כָּךְ לְהוֹצִיא יְדֵי חוֹבָה זֶה פִתְרוֹן שֶׁנּוֹעַד לַאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לְבָרֵךְ. אוּלָם, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ - אֵין לְבָרֵךְ בִּשְׁבִילוֹ. וְלָכֵן, מָה שֶׁלִּפְעָמִים אָדָם מִתְעַצֵּל לְבָרֵךְ וּמְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ שֶׁיְּבָרֵךְ בְּקוֹל וְיוֹצִיא אוֹתוֹ יְדֵי חוֹבָה - אֵין זֶה דָבָר טוֹב. וְכֵן, בְּאַזְכָּרוֹת וְכַדּוֹמֶה שֶׁמְּבָרְכִים בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, רָאוּי לְכַתְּחִלָּה שֶׁכָּל אֶחָד יְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, וְרַק בְּמִקְרֶה שֶׁיֵּשׁ חָשָׁשׁ שֶׁלֹּא יְבָרְכוּ כְלָל - אָז אֶחָד יְבָרֵךְ בְּקוֹל וְיוֹצִיא אֶת הָאֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָה.

ג. גַּם נָשִׁים חַיָּבוֹת לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ סָפֵק אִם חִיּוּבָן הוּא מֵהַתּוֹרָה כְמוֹ אֵצֶל הַגְּבָרִים, אוֹ שֶׁחִיּוּבָן הוּא רַק מִדְּרַבָּנָן, וְלָכֵן, אִם בַּעֲלָהּ אוֹ בְנָהּ הַגָּדוֹל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ וְאֵינָם יְכוֹלִים לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִסִּבָּה כָּלְשֶׁהִי - אֵין הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לְבָרֵךְ בְּקוֹל רָם וּלְהוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָה. כִּי הֵם מְחֻיָּבִים מֵהַתּוֹרָה וְהִיא סָפֵק מְחֻיֶּבֶת מֵהַתּוֹרָה. אוּלָם, אִם לֹא שָׂבְעוּ מֵאֲכִילָתָם, שֶׁאָז בִּרְכָּתָם הִיא מִדְּרַבָּנָן - יְכוֹלָה לְבָרֵךְ בְּקוֹל רָם וּלְהוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָה.

ד. אֵין לְנָשִׁים לְבָרֵךְ בְּנֻסַּח "בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הַמְקֻצָּר" הַמּוֹפִיעַ בְּכַמָּה סִדּוּרִים, אֶלָּא צְרִיכוֹת לְבָרֵךְ בַּנֻּסָּח הָרָגִיל. וְאִשָּׁה שֶׁטְּרוּדָה בְטִפּוּל בַּיְּלָדִים יְכוֹלָה לְדַלֵּג עַל אֲמִירַת " הָרַחֲמָן וְכוּ'.."

ה. מִי שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וּבְאֶמְצַע הַבְּרָכָה נִזְכָּר שֶׁכְּבָר בֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן - צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִיָּד אֶת בִּרְכָתוֹ!

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, יא', כח'):

"בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ - הוּא יִפֹּל, וְכֶעָלֶה - צַדִּיקִים יִפְרָחוּ"

יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים הַחוֹשְׁבִים שֶׁשְּׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הוֹלֶכֶת יָחַד עִם הָעֹנִי, וְאִלּוּ הָעֹשֶׁר שַׁיָּךְ לַאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת. דָּבָר זֶה אֵינוֹ נָכוֹן כְּלָל! אַדְּרַבָּה! הָעֹשֶׁר מַתְאִים מְאֹד לְעוֹבְדֵי ה'. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִים צַדִּיקִים רַבִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֹשֶׁר גָּדוֹל מְאֹד. אוּלָם הָעִנְיָן כָּךְ: אִם נַמְשִׁיל אֶת הָאָדָם לְעֵץ, הֲרֵי שֶׁהָעֹשֶׁר וְהַקִּנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים מְשׁוּלִים לְעָלִים הַמְּגִּינִים עַל הַפְּרִי, וְאִלּוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְהַקִּנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים מְשׁוּלִים לַפְרִי בְּעַצְמוֹ. וְלָכֵן, גַּם הַצַּדִּיק זָקוּק לְעֹשֶׁר אֲבָל הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהָעֹשֶׁר בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּמַטָּרָה, וְהָעִקָּר הוּא הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. וְאִלּוּ הָאֲנָשִׁים הָאֲחֵרִים עוֹשִׂים עִנְיָן מֵהַכֶּסֶף עַצְמוֹ! כְּאִלּוּ הַכֶּסֶף הוּא הַמַּטָּרָה. בּוֹ הֵם בּוֹטְחִים וְאֵלָיו הֵם נוֹשְׂאִים אֶת עֵינֵיהֶם. וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ - הוּא יִפֹּל - מִי שֶׁבּוֹטֵחַ בָּעֹשֶׁר שֶׁלּוֹ בִלְבַד - סוֹפוֹ שֶׁיִּפּוֹל. אוּלָם: וְכֶעָלֶה - צַדִּיקִים יִפְרָחוּ - אִם רוֹאֶה בוֹ רַק אֶמְצָעִי כְמוֹ הֶעָלֶה - הֲרֵי שֶׁיִּפְרַח וְיַעֲלֶה.

כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הִגִּיעוּ לְמָקוֹם שֶׁנִּקְרָא "מָרָה", שָׁם הָיָה מַעֲיָן עִם מַיִם מָרִים. עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ צְמֵאִים מְאֹד וְלֹא הִצְלִיחוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ צָעַק אֶל ה'. ה' הֶרְאָה לוֹ עֵץ וְצִוָּה אוֹתוֹ שֶׁיַּשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם וְהֵם יִתְמַתְּקוּ. חֲזַ"ל מְגַלִּים שֶׁהָעֵץ הַזֶּה הָיָה מָר מְאֹד, וְנַעֲשָׂה כָאן נֵס בְּתוֹךְ נֵס, הָעֵץ הַמָּר נִכְנַס לְתוֹךְ הַמַּיִם הַמָּרִים - וּמִיָּד הַכֹּל הִתְמַתֵּק. הָיָה מִי שֶׁהִסְבִּיר, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַרְגִּישׁ מְרִירוּת בְּחַיֵּיהֶם. הֶעָשִׁיר שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְזֶה שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה וּבְנֵי בֵּיתוֹ זְקוּקִים לְפַרְנָסָה שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְסַפְּקָהּ. וְהִנֵּה, אִם נַשְׁלִיךְ מְעַט מֵעוֹשְׁרוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ - הֲרֵי שֶׁשְּׁנֵיהֶם יִתְמַתְּקוּ. וּמִמֵּילָא נִתַּן לְפָרֵשׁ גַּם כָּאן: בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ - הוּא יִפֹּל - נַפִּיל אֶת הָעֹשֶׁר לְכִוּוּן הַצַּדִּיק, וּמִמֵּילָא: וְכֶעָלֶה - צַדִּיקִים יִפְרָחוּ - שְׁנֵיהֶם יִפְרְחוּ וְיִשְׂמְחוּ.