אתי אנקרי: "לפעמים הבחירה כרוכה בכאב"

כשהיתה נערה צעירה, אתי אנקרי הרגישה פתאום צמא אדיר לרוחניות. "גדלתי בחברה לא דתית", היא מתארת. "באתי מבית מסורתי, הייתי קטנה אמנם, אבל החלטתי שאני רוצה להתקרב ליהדות, כי הרגשתי שעבודת ה' זו האמת. תמיד ידעתי שזו האמת".

ולמרות הרצון והכיסופים הגדולים בגיל כה צעיר, כשהיא בוחרת לצעוד בעקבות הלב לגמרי לבד – אתי אנקרי התחילה להרגיש שקשה לה. "התלבטתי מאוד אם להיות דתייה או לא. שמרתי שבת עד גיל 15, ורציתי מאוד להעמיק בזה, ולעשות תשובה על המקום שהייתי בו, אבל באיזשהו שלב הרגשתי שזה שונה מאוד מכל הסביבה שחייתי בה, ופחדתי שזה יבודד אותי ממנה. אחרי התלבטויות קשות, החלטתי שאני קטנה מדי בשביל להחליט כזו החלטה, ושאקפיא את השאלה הזו; שאתנהג בחוץ כחילונית ובפנים אשמור על הקשר עם ה'. בפועל, זה כמובן לא הוכיח את עצמו. הדרך השנייה נפתחה לי וכבר התרחקתי מאוד מהיהדות והתמקדתי במוזיקה. למרות שאמונה תמיד הייתה לי, ושזה המשיך להיות חיפוש פנימי שלא נפסק, כבר לא שמרתי שבת ולא אכלתי כשר. זה לימד אותי, שברגע שעוזבים את המצוות - המצוות עוזבות אותך".

שנים אחר כך, ודווקא באחת התקופות שהיו לכאורה אחת המצליחות בחייה – אנקרי החלה להרגיש שוב את הריקנות הפנימית מכרסמת בה. "כשהתחתנתי, הבנתי שאני נמצאת במקום לא טוב. זה קרה בדיוק כשגם מבחינה מוזיקלית קיבלתי את מה שרציתי, כי בדיוק האלבום הראשון שלי הצליח והגעתי למה שרציתי, אבל כשהסתכלתי פנימה - ראיתי שאני לא שמחה, למרות שאני עושה את מה שאני רוצה, שזה טוב וחשוב. הבנתי אז, שזה לא מה שיביא לי את האושר, ושאני צריכה עזרה רוחנית כדי להתקרב למקום אמיתי. בהמשך, כשנולד בני הראשון, עלה בי גם צורך לתת לו משהו אמיתי וזה מה שגרם לי עוד יותר לחפש. מיד כשהבנתי את זה - הגיע אליי הלימוד של ימימה. מאז, זה תהליך שהכל בו מאוד מאוד איטי וארוך, שאני עוברת בפנימיות שלי".

מאז תחילת התהליך הזה עברו כבר עשרים שנה. בזמן הזה, אנקרי, 53, הספיקה לעבור לא מעט: החל מהקריירה המוזיקלית שלה, אותה היא מטפחת אחר כבוד עם תשעה אלבומים מצליחים, כשכרגע היא נמצאת בעיצומה של עבודה על האלבום העשירי. גם במישור המשפחתי, הספיקה להינשא לשחקן דורון ליניק ולהפוך לאם לשלושה ילדים. וגם החיפוש הרוחני שלה, שנוצר מעצם היותה אדם מעמיק ומתבונן, והוביל אותה אל מורתה הרוחנית ימימה אביטל, אצלה למדה במסירות במשך שבע שנים. לדבריה, הרגישה שקיבלה ממנה כלים רוחניים מופלאים, שהם גם אלה שבמרוצת הזמן קירבו אותה בחזרה לחיק היהדות, אל השורשים.

אתי אנקרי (צילום: שרון עובדיה)

בהשפעת התהליך הרוחני שעברת, האם יש היום שירים שלך מהעבר, שאת כבר לא מתחברת אליהם? שכבר לא תשירי בהופעות למשל?

"כן, יש כבר שירים שאני מעדיפה לא לשיר. אבל זה נכון לכל אמן, סביר להניח שיהיו שירים שכבר לא יתאים לו לשיר אותם בגיל 50, כי שיר מבטא הלך רוח מסוים, ובנאדם משתנה בהליכה שלו בעולם. גם בתהליך התשובה שלי, אני עושה את הברירות שלי, אבל האמת שלא הרבה. יש הרבה שירים שמחזיקים לי מעמד, שלמרות שכתבתי מזמן אני עדיין אוהבת לשיר אותם, ואני אוהבת לשמוע אותם, כי הם מחזירים לי נקודה פנימית שהשארתי שם, ואני רוצה עוד להסתכל עליה".

והאם יש שינויים במוזיקה שאת מתחברת אליה היום?

"לא במיוחד. לפעמים אני חוזרת אפילו לשירים ששמעתי בגן, והם פתאום מקבלים משמעות חדשה. הגן החילוני, כן?", היא צוחקת.

"זה לא עניין של 'הגענו לאמת' וזהו"

לפני 15 שנה החליטה אנקרי להתחיל לשמור שבת מחדש, ומאז היא מנהלת דיאלוג מעמיק עם היהדות. "זה לא עניין של 'הגענו לאמת', פעם אחת וזהו. אדם תמיד צריך להישמר ולהמשיך את העבודה הפנימית שלו, אבל אפשר לומר שזה תהליך שמחבר כל הזמן, כל חלק בחיים לדבר האמיתי, לשורש. החגים עבורי היום למשל, אלה לא רק החגים שקרו שם, רחוק, במהלך ההיסטוריה היהודית. זה כאן, בפנים, וזה קשור להתפתחות האישית שלי. זה טיפול כללי ופרטי, ספר התורה הוא לגמרי ספר טיפולי כזה".

ניכר, שתהליך ההתקרבות שלה, עורר באנקרי כיוצרת גם השראה מוזיקלית מחודשת, אותה תרגמה כל העת לחומר מוזיקלי מקורי. דוגמא לכך, תוכלו למצוא באלבום שלם של שירי רבי יהודה הלוי, שהוציאה בשנת 2009, וזכה להפוך עד מהרה לאלבום פלטינה. גם באלבום שיצא שלוש שנים מאוחר יותר, "הניגון שלך", שילבה אנקרי את החיבור שלה ליהדות, שהפך במרוצת הזמן לאלבום זהב.

בימים אלה, אנקרי כבר עמלה על האלבום הבא, מנחה סדנאות ליצירה מוזיקלית שמתמקדת בכתיבה ושירה לנשים, ובמקביל נמצאת בעיצומו של פרויקט חדש ומיוחד במינו. הפרויקט, הוא סדרה של שישה מופעים, במהלכם תארח בכל הופעה זמרת אורחת מוכרת אחרת, בצירוף ליווי של נגניות מוכשרות. "אני מרגישה שזה כאילו כמו לקרב עולמות", היא מתארת. "כל בנאדם הוא עולם, וכשבנאדם עושה את האמנות שלו אז הציר שלו הוא במרכז, והכל סובב סביב האמנות שלו - הנגנים, הקהל, המשרד, הכל סביבו והכל משרת אותו. לעומת זאת, כשיש שיתופי פעולה, הוא צריך לזוז הצידה ולקבל את זה שיש אדם נוסף, עם ציר משלו, ואז נוצר שדה משותף, וזה תהליך מאוד מעניין.

"ממני באופן אישי, זה מצריך מאמץ מסוים כי אני רגילה להופיע לבד, אבל שיתוף פעולה עם זמרת שהסגנון שלה שונה משלי – הוא גם מיוחד לי. זה מאוד עדין. בואי נאמר שאני יותר שמה בהופעה דגש על העניין של שיתוף הפעולה, משהו שקשור לי יותר בלהתקרב בלב ולחלק את הבמה. יותר בעניין של אחדות נשית, לחבר את הכח הנשי עם כל הקצוות ביחד, זה מה שמוביל פחות או יותר".

עד כה, במופע הפתיחה אירחה את יובל דיין, ובקרוב תארח גם את הזמרת ריקי גל. בקהל כאמור, יישבו נשים בלבד.

אתי אנקרי (צילום: עמרי בראל)

האם זה אומר שאת מופיעה מעכשיו בפני נשים בלבד?

"אני יותר מעדיפה להתייחס לזה בשלב הזה כפרויקט ולא לצאת בהצהרות גורפות בינתיים. זה התבשל אצלי תקופה ארוכה, והחלטתי שזה הזמן בעזרת ה'. מעבר לזה לא הייתי רוצה לדבר על זה כל כך".

כיוצרת, אין לך פחד שאם תקבלי החלטה כזאת - זה יפגע בקריירה שלך?

"התהליך של התשובה הוא תהליך מתמשך, אני בתשובה הרבה מאוד שנים. כל שלב אני לוקחת ממש לאט, ויש איזה רגע שאני 'עוברת גדר', ועושה צעד משמעותי. וזה נכון, זה כואב. גדילה כרוכה בכאב. אבל אני רואה את האמנות שלי כחלק מעבודת ה'. אני חושבת שזה כלי שה' נתן לי לחצוב איתו בליבי, אז אני לא מתכוננת בע"ה להיפרד מהשירה, רק שכל פעם אני מדייקת שם עוד קצת, ואין מה לעשות, כשמנסים לדייק - אז עושים ויתורים. כל החלטה שאנחנו לוקחים – היא בחירה, ותמיד כשאת בוחרת אז את מוותרת על משהו, ולפעמים, כפי שאמרתי, זה כרוך בכאב. אבל אם את רק נשארת בכאב - אז לא באמת עשית בחירה. אבל אם באמת עשית בחירה - אז את מתחילה לראות בדבר שבחרת, את הדברים שאת מקבלת משם".

איך ההרגשה להופיע מול נשים בלבד?

"האמת היא שאני מופיעה מול קהלי נשים כבר הרבה שנים, רק שרוב הזמן הופעתי מול קהל מעורב ופחות מול קהל של נשים בלבד. אלה תהליכים מאוד אישיים שאני עוברת, כדי באמת לבדוק אם אני מונחת שם ומסוגלת לזה, ולבדוק את המדרגה הנכונה עבורי לעמוד בה. זה הרבה ניסוי וטעיה, ולכן כרגע אני ממעטת לדבר על זה. אולי בעוד עשר שנים, כרגע זה עדיין טרי.

"בנוסף, בקשר להופעה עצמה, אני שמחה ומתייחסת לזה כמו שבאים לשבת", היא מתארת. "אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל קורה שם משהו מאוד חזק, מעין שמחה. הופעה זה משהו שלאחרונה אני קוראת לו יותר 'ערב שירה', כי זה קשר חזק שנוצר בין מי ששר לבין מי ששומע, גם המפגש עם הזמרת שמתארחת וגם מול הקהל, נוצר שם משהו חזק, מאוד חזק".

איזה תגובות את מקבלת למהלך הזה של הופעות לנשים בלבד?

"היו תגובות מאוד חמות שהגיעו אליי, ושמחתי לגלות שזה מתקבל בברכה גם על ידי גברים. המופע עצמו הוא סוג של חגיגה מבחינתי, אני מאוד אוהבת את הרעיון. יש משהו מאוד מיוחד בזה שקבוצה ממין אחד נפגשת. כשאני רואה למשל נשים רוקדות, יש שם משהו מאוד חזק מבחינתי. דרך אגב, יש תנועה כזאת לאחרונה בכל העולם, שלאו דווקא שקשורה לתשובה, אולי היא קשורה לתשובה של העולם. יש הרבה מאוד מעגלי נשים, וזה לא סתם קורה עכשיו בעיני. זה מרגיש שהנשים מגלות את הכח והעוצמה שבאחדות שלהן".

ולמה בחרת דווקא בריקי גל?

"ריקי שייכת לנוף ילדותי ונערותי, וזה מעניין לי לעשות את המפגש הזה איתה. אני גם מנסה להתקרב ולעשות חיבור עם אמניות שאני יכולה להתקרב לאמנות שהן עושות, למוזיקה שלהן. בכלל, כל זמרת שאני בוחרת לעשות את זה איתה מופע משותף במסגרת הפרויקט הזה - זה מבחינתי לקרב חלקים בתוך עצמי".

מה את חושבת על יצירה יהודית-נשית היום? האם יש לה מספיק מקום לדעתך בתרבות שלנו?

"לא. אני חושבת שבעניין הזה צריך לתת יותר משאבים לדבר הזה. אני רואה את המצוקה, ורואה שזו התייחסות שונה לגמרי, הרבה פעמים מבחינת ההשקעה הטכנית בדבר הזה. אני חושבת שבעזרת ה' צריך לשמור על זה בקדושה, אבל לתת לזה יותר משאבים, לכבד את המקום הזה של הנשים ולאפשר לו להיות בצורה יותר נכונה".

כיוצרת, האם מקורות ההשראה שלך השתנו מאז שהתקרבת ליהדות?

"היום אני בעיקר אוהבת לשמוע שיעורי תורה. בשבילי היום זה יותר ממוזיקה לפעמים. אני מנקה את הבית, ויש כל כך הרבה דברים טובים לשמוע תוך כדי, שקשה לבחור. ברוך ה', הכל מוצף בכל כך הרבה דברי תורה, שצריך רק להודות על זה. ממש 'מלאה הארץ דעה את ה'', אבל אני עדיין אוהבת מוזיקה כמובן", היא צוחקת.

בזמנו עשית שיתופי פעולה עם זמרות דתיות ועכשיו את עושה הופעות גם עם חילוניות, יש הבדל בתחושה שלך לכך?

"כן, הנקודה היא, שאין בינינו הבדל ובין אף אחד בעם ישראל. אין באמת הבדל, אנחנו כולנו הילדים של ה'. אחד לובש בגדים כאלה ואחר לובש בגדים כאלה - ורק ה' יודע מה יש בלב של כל אחד מאיתנו באמת, וזאת העבודה שלנו. אני לא אומרת שהגעתי לנקודה הזו, ואני מאחלת לעצמי שהלב שלי יהיה שם, אבל מבחינת ההבנה אני יודעת שזה ככה ושלשם אני שואפת".

בתאריך 9.3.16, בשעה 21:30, אתי אנקרי תארח את ריקי גל ב'הוואנה מיוזיק הול', רחוב יגאל אלון 126, תל אביב. בלעדי לגולשות הידברות: 20 הרוכשות הראשונות יקבלו את הכרטיס במחיר מוזל של 95 ₪ במקום 120 ₪. לקבלת ההטבה, התקשרו למשרדי הכרטיסים 'לאן', למספר *8780, וציינו את שם הקוד 'הידברות 123'.