תפילה על חולה סופני

כבר בדברי הנביאים מצאנו מקרים שבהם התפללו על אדם חולה שימות. כך מצאנו לגבי אליהו הנביא (מלכ"א, יט) שאמר: "רב עתה ה´ קח נפשי". וכן ביונה הנביא שאמר: "ועתה ה´ קח נא את נפשי". ובדברי רבותינו מצאנו כן לרוב, במסכת תענית (כג.) לגבי חוני המעגל, שביקש רחמים מאת ה´ שייקח את נשמתו, וה´ שמע תפלתו ונטל נשמתו, ועוד.

רבינו הר"ן במסכת נדרים (דף מ.) כתב, שישנם מקרים שהמצב של החולה הוא סופני, וכל התארכות ימיו מוסיפה לו רק סבל וייסורים. במקרה כזה, אף על פי שיש לייסורים מעלה גדולה ותועלת לזיכוך האדם, מכל מקום אין לגרום לחולה להמשך הסבל, אלא אדרבה - יש להתפלל לה´ יתברך, שהוא ברחמיו המרובים יציל את האדם מן הייסורים על ידי מיתתו, וישפיע אליו אחר כך רוב טובה וברכה. וכן כתבו עוד מרבותינו הקדמונים.

ומרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א כתב, שאע"פ שוודאי יש איסור גמור מן התורה להביא למיתתו של אדם ואפילו אם הוא במצב קשה מאד, מכל מקום מאחר שאנו לא עושים שום מעשה בפועל אלא רק באמירה בפה שמבקשים מה´ יתברך שהחולה ימות, אין בדבר שמץ איסור.

ובספרו של מרן שליט"א על הלכות אבלות, הביא שכדברי הר"ן פסקו עוד רבים מאד מרבותינו האחרונים, ולכן לכאורה כך היה לנו לפסוק למעשה.

אולם הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א, בספרו שו"ת שבט הלוי (ח"י רצב, ג) כתב, שאי אפשר למעשה שכל העולם ינהגו כדברי הר"ן, משום שההבחנה לדעת מתי כבר הגיע החולה למצב שיש להתפלל עליו שימות, היא קשה מאד. לפעמים נראה כאילו טוב מותו של החולה מחייו, אבל באמת אין זה כך, ובהתארכות חייו תצמח לו טובה גדולה.

ולמעשה, פסק מרן שליט"א, שכאשר רואים שהחולה נמצא במצב סופני, וכל התארכות חייו רק מביאה לו צער גדול, אז יש להתפלל להשם יתברך, שירחם הוא לעשות כטוב בעיניו כל מה שיהא טוב לחולה, כי אין איתנו יודע עד מה. ויאמרו בתפילתם שיחוס וירחם ה´ על החולה להחיותו, ואם כבר נגזרה הגזירה עליו, שיבטל נא מעליו הייסורים, והטוב בעיניו יעשה.

וכאן נזכיר מעשה שהיה לפני מספר שנים, באדם אחד שהיה מוטל כאבן דומם שנים רבות, ואשתו היתה צעירה לימים ושרויה בצער גדול שחייה יורדים לטמיון, כי בעלה לא יוכל להבריא, והיא תאבד את כל ימיה בלי להקים משפחה. וכששמע כן מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, בא בעצמו לביתו של החולה, וערך תיקון מיוחד שמובא בדברי המקובלים, יחד עם עשרה בני אדם, ומיד לאחר התיקון נפטר החולה במנוחה נכונה, ויהי לפלא.

פסקי הגר"ע יוסף שליט"א באדיבות אתר "הלכה יומית"