הניסוחון - טיפים לשיפור הטקסט

זכינו בדורנו לחזור ולהחיות את השפה העברית - שפת הקודש, שרבים לא זכו לדבר בה בארצות הגולה. אמנם העברית של ימינו מקבלת מילים גם משפות זרות, אולם חוקרי לשון מראים שכך היה בכל הדורות. אלא שגם במילים שאין מקורן בשפות זרות, גם במילים שאינן סלנג, וגם במילים שאינן חידושים של צורך השעה - נפלו שיבושי לשון רבים, בין בהגייה ובין בניסוח, והשתרשו עמוק בתודעת הציבור. גם בקרב שוחרי הלשון והמילה הכתובה נולדו שיבושים רבים, ובלי ידיעה מחשיב הציבור את אותם שיבושים ל"שפה גבוהה".  

כבר בימי הביניים, היו מחכמי ישראל שנתנו דעתם לבעיה זו, וחיברו חיבורים שונים בדקדוק. מהגדולים שבהם: רבי דוד קמחי (הרד"ק), רבי יהודה אבן-חיוג, רבי יונה אבן-גנאח ורבי אברהם בן עזרא (אבן עזרא). כבר אז התנגשו זה בזה הרצון לתת לשפה להתפתח והרצון לשמר את השפה על בוריה. כך למשל, באחד מפירושיו מתנגד האבן עזרא להשמטת האות בי"ת מהמילה "בעבור", דבר שכבר התקבל כמובן מאליו בדורות שאחריו, וזו לשונו: "בגללך ובעבורך לא יבואו כי אם בבית, והשָר המסיר הבית הוא סר טעם" (בראשית ב יג).

כיום השפה העברית מדוברת בפי רבים, לאו דווקא אצל האנשים המלומדים והבקיאים במקורות, ועל כן חזר והתחזק הצורך לבחון את הלשון המדוברת והכתובה לאור המקורות ולהעמיד דברים על דיוקם. כך עשו אבא בנדויד, ד"ר ראובן סיוון ועוד מומחי לשון בדור האחרון. במאמר שלהלן תיקוני הלשון הרלוונטיים ביותר בימינו בתחום הניסוח. מתוך כתבי מומחי הלשון בדורות האחרונים, לפניכם רשימה של שיבושי הלשון הנפוצים ביותר וחלופותיהן התקניות בצִדם, בתקווה שתוכלו להיעזר בהם. אולם חשוב לזכור שאין כאן "מדע מדויק". קבלו את "הניסוחון":

1. אותיות שאפשר לוותר עליהן

האותיות המחוקות מיותרות:

באם

מבלי

בכדי (במשמעות כדי)

באשר ל (במשמעות בנוגע ל)

נקט באמצעים.

שימש כפקיד בנק.

2. מילים שאפשר לוותר עליהן

המילים המחוקות מיותרות במבנה הזה, ורבים מוסיפים אותן:

על כך שהנחלת לאבותינו

הנרות הללו שאותם אנו מדליקים

הוא זה שאמר

והכהן הגדול יותר מאחיו (ויקרא כא י)

אם לא תדעי לך היפה ביותר בנשים (שיר השירים א ח)

3. השי"ן הלא תקנית 

הצירופים האלה אינם תקניים מבחינה תחבירית ולהלן חלופות תקינות:

כמובן ש -

חלופות: כמובן, מובן ש.

כנראה ש -

חלופות: כנראה, נראה ש.

למרות ש, על אף ש -

חלופות: אפילו ש, אף ש, אף כי, אף על פי ש.

בגלל ש -

חלופות: היות ש, כיוון ש, מפני ש, משום ש, הואיל ו.

4. השי"ן המיותרת

לאחר המילים האלה האות שי"ן המחוקה מיותרת:

בטרם ש

בעוד ש

מאז שהפקיד אתו בביתו... (בראשית לט ה)

5. השי"ן הנצרכת

בצירופים האלה רבים רגילים להשמיט את השי"ן. אולם לפי כל מתקני הלשון בימינו היא נצרכת, ואף תורמת לבהירות הטקסט:

הדרך שבה הלכנו.

האנשים שאיתם דיברנו.

המספר שאליו הגעת איננו מחובר.

הלחם שאותו אכלנו (ראה מילים מיותרות: הנרות הללו שאנו מדליקים)

6. מאחר ו, היות ו, במקרה ו, כמעט ו, יש ו?

צירופים כגון אלה יש להמשיך באות שי"ן. היחיד שממשיך באות וי"ו – הואיל ו.

7. ההבדל בין בפני ללפני

שתי משמעויות למילה בפני:

בנוכחות אך בלי כוונת פנייה לנוכח.

דוגמה: מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו. כלומר בנוכחותו, לא אליו.

לעמוד בפני = לגבור על, להצליח להתנגד.

דוגמה: אין דבר העומד בפני הרצון.

במשפטים הבאים הנכון הוא לפני:

אשר נתן משה לפני בני ישראל.

כיצד מרקדים לפני הכלה.

השמיע לפני השופט את העדויות.

לפנינו אתגר לא פשוט, אבל נתגבר.

בדרך כלל המילה הנכונה היא לפני, ורבים טועים וכותבים בפני.

8. השימוש הנכון במילה זה

זה לא

בעברית שלילת הבינוני (ההווה) היא במילה אין: איני יודע, אינו מאמין, אין איש שם על לב. ופעמים גם בצורה הזאת: "לא זו הדרך ולא זו העיר" (השלילה קודמת למילה זו).

לכן לכאורה אין מקום לצירוף זה לא. אולם מטבעות לשון רבים בימינו, כגון: זה לא זה, זה לא אומר וכדו. אם אין צורך של ממש, מתקני הלשון ממליצים להימנע מצירוף זה.

היה זה

רווח השימוש בצירוף "היה זה", זאת בשל הצליל הספרותי שלו. אולם יש להפוך את הסדר.

זה בתפקיד אוגד

המילה זה משמשת בין היתר להסבר, כגון במשפט: "ילדים זה שמחה", או במשפט: "לאהוב זה לתת". אבל אין מקומה במשפט: "האתגר זה להגיע לשם" (צ"ל האתגר הוא), או במשפט: "הבעיה זו לזכור את זה" (צ"ל הבעיה היא).

זה את זו

בעברית, גם כאשר מדובר בזכר ונקבה, יש לומר: הם הכירו זה את זה, ישבו זה מול זה וכיו"ב.

אחד את השני

אחד לשני, אחד אחרי השני וכיו"ב - כל אלה מקורם בתרגום מן הלעז. בעברית יש להם חלופה יפה: "וכולם נותנים רשות זה לזה" (לא: אחד לשני)

מזה ארבעים שנה

טעות רווחת ביותר לציון זמן. יש למחוק את האות מ"ם כמו שכתוב במקורות:

"שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה" (דברים ח ד)

9. הסמיכות המבלבלת

במילים הבאות, צורת הרבים משתנה כשהיא בסמיכות:

בורג, ברגים, בורגי המכונה (לא ברגי)

גובה, גבהים, גובהי המשולש (לא גבהי)

טופס, טפסים, טופסי בקשה (לא טפסי)

כותל, כתלים, כותלי הבית (לא כתלי)

צורך, צרכים, צורכי שבת (לא צרכי)

תוכן, תכנים, תוכני עבודה (לא תכני)

10. מהווה, הנו, אודות, במידה ו: כתיבה גבוהה? לא ממש...

מילים רבות התקבלו ברוב עם כמילים גבוהות, אבל לא מיניה ולא מקצתיה:

מהווה

פירוש המילה מהווה - יוצר, מחולל. העיפרון הוא מכשיר כתיבה, אבל הוא אינו מהווה מכשיר כתיבה.

הנו, הנה, הנךאלה צורות של המילה הנֵה, ואינן תחליף למילים הוא, היא. המילה הנה, או בלשון חז"ל הרי, עניינן פתיחה והדגשה מיוחדת. למשל: "הנני שולח לכם את אליהו הנביא", "הנך יפה רעיתי" או "הרי את מקודשת לי". אבל השימוש הרווח כיום בצורות הנו והנה במקום הוא והיא - מאוס בעיני מתקני הלשון.

אודות

המילה אודות אינה מילת יחס. הצירוף המקראי "על אודות" עניינו - על דבר. אפשר לכתוב על בלי אודות, אבל לא נכון לכתוב משפט כגון: "שמעתי אודות אותו אדם", או: "שמעתי אודותיו".

במידה ו

גם המומחים הקפדנים פחות כמו ד"ר ראובן סיוון, כתבו שאין שום הסבר לשימוש המוזר והרווח היום

בצירוף "במידה ו" במשמעות מילת התנאי "אִם". במידה ותמצאו הסבר לכך, נשמח לשמוע...