10 הלכות שאולי לא ידעתם, והפעם: איך נוהגים בבית כנסת?

מצווה לנהוג כבוד ומורא בבתי הכנסת. מקור המצווה הוא בציווי: "ויראת מאלוקיך". על מצווה זו כותב בעל ה'ספר יראים': "כתיב 'ויראת מאלקיך' ציוה בהיכנס אדם למקדש או לבית הכנסת או לבית המדרש שינהג בהם מורא וכיבוד, דכתיב 'את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו' – לא ממקדשי אתה ירא אלא ממי שהזהיר מן המקדש, פירוש מן הקדוש ברוך הוא".

ב"משנה תורה" ספר אהבה, הלכות תפילה, פוסק הרמב"ם בפרק יא הלכות הנוגעות לבית הכנסת – לקדושתו וליראה ממנו:

1. חובה ומצווה להקים בית כנסת - הרמב"ם פוסק כי "כל מקום שיש בו עשרה מישראל, צריך להכין בו בית שייכנסו בו לתפילה בכל עת תפילה" ומוסיף "כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת, ולקנות להן ספר תורה נביאים וכתובים".

2. אין לנהוג בבית הכנסת בקלות ראש - בהלכה נוספת פוסק הרמב"ם כך: "בתי כנסיות ובתי מדרשות - אין נוהגין בהן קלות ראש, כגון שחוק והתל ושיחה בטילה. ואין אוכלין בהן, ואין שותין בהן, ואין ניאותין בהן, ואין מטיילין בהן.  ואין נכנסין להן לא בחמה מפני החמה, ולא בגשמים מפני הגשמים".

3. תלמידי חכמים מותרים לאכול ולשתות בבית הכנסת - בהלכה הבאה מציין הרמב"ם כי תלמידי חכמים מותרים לאכול ולשתות בבית כנסת: "וחכמים ותלמידיהם מותרין לאכול ולשתות בהן, מדוחק".

4. מותר לעסוק בבית כנסת רק בצורכי מצווה - חל איסור לעשות כל דבר שהוא בבית כנסת או בבית מדרש, מלבד עסקי מצווה, וכה כותב הרמב"ם: "ואין מחשבין בהן חשבונות, אלא אם כן היו חשבונות של מצוה, כגון קופה של צדקה ופדיון שבויים, וכיוצא בהן. ואין מספידין בהן, אלא הספד של רבים, כגון שיהיה שם בהספד גדולי חכמי אותה העיר, שכל העם מתקבצין ובאין בגללן".

5. אין להשתמש בבית כנסת כ"קיצור דרך" - בשל קדושתו של בית הכנסת, נפסק להלכה כי "היה לבית הכנסת או לבית המדרש שני פתחים- לא יעשנו דרך כדי שייכנס בפתח זה וייצא בפתח שכנגדו לקרב הדרך, שאסור להיכנס להן אלא לדבר מצוה".

6. האם מותר להיכנס לבית כנסת כדי לקרוא לחברו הנמצא שם? - אין להיכנס לבית הכנסת על מנת לקרוא לחברו הנמצא שם, וכה הם דברי הרמב"ם: "מי שצרך להיכנס לבית הכנסת לקרות תינוק או חברו- ייכנס ויקרא מעט או יאמר שמועה, ואחר כך יקרא חברו, כדי שלא ייכנס בשביל חפצו, בלבד".

7. אפשרות נוספת - בהמשך ההלכה פוסק הרמב"ם מה יעשה אדם הזקוק לקרוא לחברו הנמצא בבית הכנסת, אך אינו יודע ללמוד: "ואם אינו יודע, יאמר לאחד מן התינוקות קרא לי פסוק שאתה קורא בו; או ישהה מעט בבית הכנסת, ואחר כך ייצא, שהישיבה שם מעסקי מצוה היא, שנאמר "אשרי, יושבי ביתך".

8. מהי ההלכה לגבי בתי כנסיות שחרבו? "בתי כנסיות ובתי מדרשות שחרבו, בקדושתן הן עומדין:  שנאמר "והשימותי את מקדשיכם" (ויקרא כו,לא)--אף על פי שהן שוממין, בקדושתן הן עומדין. וכשם שנוהגין בהן ביישובן, כך נוהגין בהן בחורבנן, חוץ מכיבוד וריבוץ, שאין מכבדין אותם ואין מרבצין אותן.  עלו בהם עשבים, לא יתלוש; ואם תלשו אותן, מניחין אותן במקומן, כדי שיראו אותם העם, ותיעור רוחם וישתדלו לבנותן".

9. אין לשבור את בית הכנסת, גם על מנת לבנות אחר במקומו - בשל קדושתו של בית הכנסת, נפסק להלכה כי אין לסתור אותו, אפילו על מנת לבנות אחר במקומו: "אין סותרין בית הכנסת כדי לבנות אחר במקומו, או במקום אחר, אבל בונין אחר, ואחר כך סותרין זה- שמא יארע להן אונס, ולא יבנו. אפילו כותל אחד ממנו - בונה חדש בצד הישן, ואחר כך סותר הישן".

10. קדושת ספר תורה היא הגבוהה ביותר - בהלכה נוספת מציין הרמב"ם כי קדושת בית המדרש היא גבוהה יותר מקדושת בית הכנסת, וקדושת ספר התורה היא הגבוהה ביותר: "מותר לעשות בית הכנסת, בית המדרש; אבל בית המדרש, אין עושין אותו בית הכנסת, שקדושת בית המדרש יתרה על קדושת בית הכנסת, ומעלין בקודש ולא מורידין...  אם מכרו ספר תורה - אין לוקחין בדמיו אלא ספר תורה אחר, שאין שום קדושה למעלה מקדושת ספר תורה".