הדרכים בחזקת סכנה: 10 נקודות על תפילת הדרך

1. תפילת הדרך היא תפילה יהודית הנאמרת בעת יציאתו של האדם לדרך, ועיקר עניינה הוא, בקשת האדם מהקדוש ברוך הוא שישמור עליו מן הסכנות האורבות לו בדרך שלו.

2. תפילת הדרך תוקנה בתקופת התלמוד על ידי רב חסדא: "אמר רב חסדא: כל היוצא לדרך, צריך להתפלל תפלת הדרך" (תלמוד בבלי, ברכות, דף כ"ט עמ' ב').

3. תפילת הדרך נתקנה מפני שכאשר אדם יוצא מביתו או ממקום יישוב הוא מתרחק מחברת בני אדם ונחשף לסכנות היכולות לפגוע בו, ובמקום מרוחק אף לא יימצאו אנשים שיוכלו לעזור לו. מפני כך נאמרת תפילה זו בלשון רבים- האדם משתף עצמו עם הרבים שאינם איתו, ועל ידי כך יינצל.

4. תפילת הדרך נאמרת רק כאשר הדרך אינה עוברת במקומות מיושבים ואורכה יותר מאורך פרסה (4 ק"מ), האומר התרחק כ-70 אמה ממקום יישוב.

5. אמירת התפילה ללא הזכרת שם ה' מותרת בכל דרך, אפילו קצרה ולא מסוכנת, שהרי "כל הדרכים בחזקת סכנה".

6. תפילת הדרך נאמרת לא יותר מפעם אחת ביום. אדם שנוסע כמה נסיעות ביום, מספיק שיאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה ויכוון בבקשתו על כל הנסיעות שיעשה באותו היום.

7. ראוי להסמיך את תפילת הדרך לברכה ארוכה, המסתיימת בברוך, כגון ברכת 'אשר יצר' או ברכת 'על המחיה'.

8. בנוסף לתפילת הדרך, ישנם גם מעיין תפילות המבוססות על סגנון תפלת הדרך, תפילה למפליג בים או לטס בכלי תעופה.

9. לכתחילה בעת שאומרים את תפילת הדרך ראוי להפסיק מללכת, ולעמוד או לשבת. וכשנוסעים במכונית, לכתחילה, אם יש אפשרות ראוי לחנות בצד הדרך ולאומרה בכוונה. אולם אין הכרח לעשות כך, ואם הנהג מרגיש שהוא יכול לכוון היטב בתפילתו גם תוך כדי נסיעה, יברך בשעת הנסיעה.

לגבי שאר הנוסעים שאינם נוהגים, ודאי שהם רשאים לכתחילה לומר את תפילת הדרך תוך כדי נסיעה, הואיל והנסיעה אינה טורדת את כוונתם (שו"ע או"ח קי, ד, מ"ב כג).

10. בשולחן ערוך מצוינים מעשים שראוי לעשותם טרם היציאה לדרך: "טרם צאתו לדרך, יש לו לתן צדקה, שנאמר, 'צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו'. ויש לטול רשות מהגדולים שבעיר שיברכו אותו שיצליח בדרכו. ויש להשתדל שילוו אותו איזה אנשים. והמלווה את חברו, כשהוא פורש ממנו, צריך לעמד במקומו עד שההולך יתעלם מעיניו,  המברכים לההולך בדרך לא יאמרו לו 'לך בשלום' אלא 'לך לשלום'. שהרי דוד אמר לאבשלום, 'לך בשלום', הלך ונתלה. ויתרו שאמר למשה, 'לך לשלום', עלה והצליח. כשהוא בדרך, יעסוק בתורה, שנאמר, 'ובלכתך בדרך'. ויאמר בכל יום איזה מזמורי תהלים בכוונה והכנעה".

כל הדרכים הן בחזקת סכנה, מלמדים חז"ל. אז מה עושים? נזהרים, נשמרים, ובעיקר מתפללים. צפו בהרצאתו של הרב אברהם בן אסולין על 'תפילת הדרך':