נס מצמרר: ניצל מהתאונה בקו 402 בזכות צדקה לעניים

ביום ראשון, שמחה שרון מחצור הגלילית נפגש עם חברו הטוב לוי יצחק אמדדי ז"ל מיבנאל אשר נהרג באסון האוטובוס האיום בקו 402. שמחה, שהיה האדם האחרון ששהה בחברתו של אמדדי ז"ל, היה אמור לנסוע איתו מירושלים לבני ברק בקו 402, כשלפתע גילו שמכשיר הסלולרי של שרון נאבד.

שמחה סיפר על המפגש הפתאומי: "לוי יצחק היה איתי במהלך היום כולו. שאלתי אותו מה הוא עושה בירושלים, והוא אמר שהוא הולך לחפש ישיבה בירושלים. שאלתי אותו מדוע הוא הולך לחפש דווקא בירושלים, הרי יש לו ישיבה בבני ברק. הוא סיפר שהוא רוצה ישיבה יותר חזקה בלימוד".

הוא המשיך וסיפר כי רצה ללוות את לוי יצחק לבני ברק, והיה אמור לנסוע איתו בקו 402: "נסענו לכותל להתפלל שהוא ימצא ישיבה טובה. כשסיימנו, ביקשתי ללוות אותו הביתה ויצאנו לתחנת האוטובוס לכיוון בני ברק".

שרון סיפר על הרגע שהציל את חייו: "גיליתי שהטלפון שלי לא נמצא עלי, ולכן הלכתי לחפש אותו. לו יצחק שאל אותי אם אני מוחל לו על כך שהוא לא יכול לסייע לי לחפש את הטלפון, מכיוון שיש לו חברותא שמחכה לו בבני ברק".

(צילום: פלאש 90)

שרון סיפר כי זוג מאורס מצא את הטלפון שלו ב"מקרה", מה שהציל את חייו: "לאחר 4 שעות שמעתי מחבר שלי שלוי יצחק, שעלה לאוטובוס, נהרג. כשנאבד לי הפלאפון לא הבנתי איך זה יכול להיות, כעת התברר מדוע זה קרה".

כששאלנו את שמחה האם היה מעשה טוב או מצווה שהוא עשה לפני התאונה המחרידה, הוא סיפר כי: "בערב שבת האחרון היו שני עניים שביקשו צדקה. ביקשתי מהם מחילה, ואמרתי להם שאין לי כסף אלא רק שני בורקסים. הם ביקשו את הבורקסים, ואני הסכמתי בתנאי שהם יברכו 'בורא מיני מזונות' ואני אענה אמן, וכך היה. על זה נאמר – צדקה תציל ממוות, עכשיו אני מבין את זה".

לסיום הוא מסכם: "אם הייתי עולה על קו 402 ביחד עם לוי יצחק ז"ל, הייתי יושב לידו ונהרג אף אני. כואב לי על כך שחברי הצדיק נפטר. אך בכל זאת אני חושב שה' ישמור, אני הייתי אמור להיות ההרוג הנוסף, והייתה אמורה להיות עוד הלוויה".

על חברו לוי יצחק ז"ל הוא מספר: "לוי יצחק הצדיק היה בחור ירא שמים עם שמירת עיניים חזקה. פשוט בחור קדוש. הוא הלך לחפש ישיבה חזקה, ולא ידע שהוא מוזמן לישיבה של מעלה".

שושנה שרון, אמו של שמחה סיפרה את תחושותיה: "כשהתקשרו אלי וסיפרו לי ששמחה איבד את הפלאפון, נכנסתי ללחץ מטורף. ידעתי ששמחה נמצא בירושלים, ובגלל המצב הביטחוני לא יכולתי להירגע. ביקשתי מכל הילדים שלי שיברכו את שמחה, והתחלתי לומר ללא הפסקה את מזמור כ' בתהילים: "יענך ה' ביום צרה".

"הרגשתי משהו לפני התאונה, מין תחושה של אמא דואגת. אני מודה לשם, קיבלתי מהקב"ה את הבן שלי. היום היינו במירון בקבר רבי שמעון בר יוחאי, ובכל יום אני אומרת נשמת כל חי כדי להודות על הנס הגדול הזה שהיה לנו, אך בכל זאת אנו כואבים על מותו של לוי יצחק ז"ל".

לוי יצחק אמדדי ז"ל

אריאלה, הבחורה אשר מצאה את מכשיר הסלולרי של שמחה שרון, סיפרה: "במקרה הגענו לירושלים, והיינו צריכים כבר לחזור מהכותל לכיוון התחנה המרכזית. לתחנת האוטובוס הסמוכה לכותל הגיעו קו 1 אליו היינו אמורים לעלות, ובמקביל גם קו 3. לפתע במקרה החלטנו לעלות לקו 3. בנוסף פתאום החלטנו לשבת מקדימה, ולפתע ראיתי טלפון נייד במושב האוטובוס".

"התקשרנו אל אמו של הבחור על מנת להחזיר את המכשיר. הבחור וחברו לוי יצחק ז"ל ביקשו שנשאיר את המכשיר בחנות כלשהי בתחנה המרכזית, וכך הם יבואו לקחת אותו לאחר מכן. זה לא היה לנו נוח, העדפנו שהוא יבוא לאסוף אותו מהמקום בו היינו, וכך היה".

היא מספרת על הרגע המרגש בו שרון התקשר לבשר לה שבזכות כך שאיבד את מכשירו ניצל מהתאונה המחרידה: "אותו בחור התקשר אליי בבוקר שלאחר התאונה יחד עם אמו בהתרגשות, וסיפר כי היה אמור לעלות על קו 402 בו אירעה התאונה".

אריאלה סיפרה כי שרון אמר שהוא לא הבין מדוע זה קרה לו פתאום, ומדוע דווקא באותו היום הוא איבד את מכשירו הסלולרי. הוא הוסיף כי היה לו יותר נוח לאסוף את המכשיר מהתחנה המרכזית וכך לא יפספס את אוטובוס הדמים. שרון הודה לאריאלה על כך שהתעקשה שיבוא לאסוף את המכשיר בעצמו, וכך הוא ניצל.

אריאלה אמרה כי בזכות מצוות השבת אבדה ניצל שרון, והדגישה את השתוקקותה לקיים את המצווה שכנראה עמדה לזכותו: "הוא ניצל בהשגחה פרטית גם בזכות מצווה השבת אבדה. בעבר הרבה אנשים מצאו חפצים שלי, פעם אחת תעודת זהות ופעם אחרת ארנק. גם אני רציתי גם לזכות במצווה היקרה הזו".