ארצות החיים: איפה אנשים חיים הכי הרבה, ואיך הם עושים את זה?

יש מקומות עם מזל: אם אתם חיים באי סרדיניה האיטלקי למשל, יש לכם סיכוי לא רע בכלל להגיע לגיל מאה. עם תעברו לאיטליה עצמה, עם זאת, הסיכויים שלכם להגיע לגיל תלת ספרתי פוחתים בהרבה.

למה זה קורה? לא בגלל ברכה מיוחדת שהוטלה על סרדיניה, אבל בהחלט בגלל גורמים שניתן, במידה זו אחרת, לשלב גם באורח החיים שלנו. כיום ידוע כי רק 20-30% הגורמים הקובעים עד כמה נאריך ימים הם גנטיים. כל השאר תלויים באורח החיים. אמנם חיים נקצבים בשמיים, אבל, כפי שלימד הרמב"ם, אדם מצווה לעשות כמיטב יכולתו כדי לשמור על בריאותו והוא יכול בהחלט לפשוע באחריות הזו ולחיות פחות בשל כך.

אז מהם, באמת, הסודות של מקומות בהם אנשים מאריכים ימים? דן בוטנר הוא חוקר של נשיונל ג'יאוגרפיק שהקדיש את חייו למחקר של הנושא הזה בדיוק: מיפוי של העולם וזיהוי המקומות שבהם אנשים חיים הכי הרבה שנים. השורה התחתונה של המחקר שלו היא מה שידוע היום בשם 'האזורים הכחולים'. חמישה מיקומים בעולם שתושביהם חיים בממוצע יותר מכל מקום אחר בעולם. המקומות האלה הם אוקינוואה (יפן), סרדיניה (איטליה) ניקויה (קוסטה ריקה), איקרה (יוון) וקהילת האדוונטיסטים של היום השביעי בלומה לינדה, קליפורניה. אחוז האנשים שמגיעים לגיל מאה במקומות הללו גבוה פי 10 מאחוז האנשים המגיעים לגיל מאה בארצות הברית.

(צילום: Shutterstock)

אוקינוואה, יפן

הקשישים של אוקינוואה לא רק מאריכים ימים – הם גם הקשישים הבריאים והפעילים ביותר בעולם, וכמעט לא סובלים ממחלות הקשורות לזקנה. איך הם עושים את זה?

אנשי אוקינוואה פעילים באופן טבעי, אומר בוטנר. הם לא הולכים לחדר כושר, אבל הם הולכים הרבה כדי לבקר זה את זה, אם אוהבים את עבודת הגינון, והם מרבים לרקוד. הפילוסופיה התרבותית שלהם היא 'איקיגטי' – בתרגום מילולי: 'הסיבה שבגללה אתה קם בבוקר'. "הפילוסופיה הזו מנחה אנשים כל החיים", אומר בוטנר. "היא גורמת לבני מאה לקום מהמיטה ומהכסא הנוח כדי ללמד קרטה, לספק הנחייה רוחנית לצעירים, או ללמד מסורות לילדים". וכשהם קמים – הם יזכו למלוא היחס והכבוד. קשרי המשפחה באוקינוואה חזקים, וקשישים במיוחד זוכים להערכה ואדיבות.

התזונה באוקינוואה עשירה בפרות, ירקות וסיבים, ונמוכה במלח. אנשי אוקינוואה צורכים כנראה יותר אצות מכל עם אחר. אבל זה לא רק מה אוכלים, אלא גם איך אוכלים: באוקינוואה רווחת זהירות מאכילת יתר. פתגם מקובל באזור אומר שיש לאכול 'עד שאתה שמונים אחוז מלא'. באופן זה הם אינם מגיעים לזלילה, ובדרך כלל צורכים רק 1800 קלוריות מידי יום.

(צילום: Shutterstock)

סרדיניה, איטליה

הגישה התרבותית בסרדיניה מכבדת קשישים ומאפשרת להם להיות משולבים ומעורבים בקהילה ובמשפחה אפילו אחרי שחצו את גיל מאה. הדברים החשובים בסרדיניה, אומר בוטנר, הם המשפחה, כבוד למבוגרים, וצחוק עם חברים.

בסרדיניה, אנשים לא 'יוצאים להליכה' הם פשוט הולכים באופן טבעי קילומטרים ארוכים ברגל, מה שתורם לבריאותם הטובה. כשמדובר בתזונה, הם מתבססים על הצומח: פירות ירקות וקטניות. רועי הצאן של האי, שהם מאריכים ימים יותר מכל, אוכלים גם כמויות גדולות של חלב עיזים וגבינת צאן, עם מעט פחמימות נלוות.

ניקויה, קוסטה ריקה

אנשי ניקויה משתמשים במושג 'פלאן דה וידה' כדי לתאר 'תחושה של מטרה בחיים'. בנוסף לכך שהם מקפידים לחיות עם תחושת מטרה, הם שמים את המשפחה בעדיפות ראשונה ותחזקים רשתות תמיכה חברתיות איתנות. הם גם אוכלים ארוחות קלות, שותים הרבה מים, ונחשפים לשמש בצורה מתונה.

בסיס התזונה בניקויה היא השעועית. חוץ משעועית למיניה, אנשי ניקויה גם צורכים תירס ודלעת לרוב, וכן פפיות, בננות ובטטות. הערך התזונתי של פירות וירקות אלה, סבור בוטנר, הוא הדלק לאריכות הימים באזור.

איקרה, יון

אנשי איקרה חיים חיים פעילים אך רגועים. הם מתעוררים באופן טבעי בבוקר – בלי שעון מעורר. הם עובדים בגינות שלהם, מנמנמים אחרי שקיעת החמה, ומטפחים קשרי איכות עם שכניהם.

התזונה באיקרה מורכבת בעיקר מירקות שגדלו בגינות, קטניות, עלים ירוקים, ושפע של שמן זית. הארוחות ביום קבועות למדי: ארוחת הבוקר מורכבת מחלב עיזים, תה או קפה, דבש ולחם. לארוחת צהרים מוגשים קטניות, תפוחי אדמה ועלים ירוקים. לארוחת ערב  אוכלים כמעט תמיד לחם וחלב עיזים. אנשי איקרה גם שותים תה צמחים עשיר בנוגדי חמצון, בדרך כלל ממנטה או רוזמרין.

(צילום: Shutterstock)

לומה לינדה, קליפורניה

האדוונטיסטים של היום השביעי שחיים בלומה לינדה הם מיעוט דתי אמריקאי שמקפיד לשמור שבת ביום השבת, ולא ביום ראשון כמו שאר הקבוצות הנוצריות בארה"ב. יש להם לא מעט כללים דתיים נוקשים: לחברי הכנסייה אסור לעשן, לשתות לשכרה, לרקוד, או לצפות בטלוויזיה או סרטים.

מהם סודות אריכות הימים שלהם? בוטנר מצא שהם מקפידים על פעילות גופנית מתונה אך תכופה, מבלים הרבה זה עם זה, עוסקים במעשי חסד, אוכלים ארוחת בוקר קלה מידי יום (זוכרים מה שחז"ל אמרו על סגולותיה של פת שחרית?) ושותים הרבה מים.

רוב האדוונטיסטים צמחוניים לחלוטין, ואוכלים בעיקר פירות, ירקות ואגוזים. חלק קטן מהם צורך גם דגים. רובם נמנעים לחלוטין מסוכרים לא טבעיים.

(צילום: Shutterstock)

תשעת ההרגלים של אנשים מאריכים ימים

על בסיס המחקרים המעמיקים שארך באזורים הללו, בוטנר מצא תשעה הרגלים המשותפים לכל תושבי האזורים הללו, שונים כלל שיהיו זה מזה. הבשורות הטובות: את העקרונות הללו גם אתם יכולים לאמץ לחיים שלכם.

1.     תזוזה טבעית. בין חדר כושר לעבודה בגינה, עבודה בגינה עדיפה.

2.     תחושת מטרה בחיים וסיבה לקום בבוקר.

3.     שגרה להפחתת לחצים – כל דבר מבילוי יומיומי עם חברים ועד מנוחת צהריים קבועה.

4.     אכילה נכונה – לא לאכול עד שובע מוחלט, ולאכול ארוחות גדולות מוקדם ביום. לסיים לאכול בשעות הערב המוקדמות.

5.     תזונה על בסיס צמחי. בממוצע, כל הקהילות המאריכות ימים צורכות מנות קטנות של בשל רק 5 פעמים בחודש.

6.     צריכת יין מתונה. 1-2 כוסות קטנות ביום ולא יותר.

7.     תחושת השתייכות לקהילה ולאמונה מסוימת.

8.     משפחה במקום הראשון – ילדים מטפלים בהורים מבוגרים, נאמנות זוגית, מסירות לילדים.

מעגל חברתי בריא ותומך. אחד הסודות של הקהילות הללו, אומר בוטנר, הוא האופן בו הם מוקפים באנשים שחיים כמוהם, לפי אותם עקרונות בריאים ומיטיבים. רוצים להיות בריאים ומאושרים? בחרו לכם חברים שחיים באופן בריא ושמח, וכך תוכלו להאריך ימים יחד!