יהודה משי זהב: "אל תדברו איתי על המוות – דברו איתי על ציפורים"

סיפור שמלווה אותך?

"אחד מכלי העבודה שאנחנו משתמשים בהם בזק"א זו השירה. פשוט לשיר.

הכל התחיל יום אחד בירושלים, ברחוב גדרה. שכנים לא זיהו את השכן שנפטר כשהוא גלמוד. הזעיקו את המשטרה, מכבי אש, מד"א וזק"א, וכולם רואים מה שהיה שם ומקיאים את נשמתם, בורחים החוצה,

למרות שהיו בעלי ניסיון בטיפול בגופות.

ואז מתקשרים אליי ואומרים שהם לא מצליחים לטפל בגופה. אני כמובן צריך להראות להם שאין מצב שאי אפשר לטפל, למרות שאני לא יותר טוב מהם... באתי, נכנסתי לבית, המתנדב שם עומד להתעלף,

ופתאום ברגע אחד, כדי לעודד אותו התחלתי לרקוד איתו שתי דקות: 'אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל...'

זה מאוד עזר לו, ומאותו יום התחלנו להשתמש בשירה בתפקידנו בארגון".

נקודה יהודית שאתה מתחבר אליה באופן אישי?

"הנקודה הכי יהודית זו עשיית חסד. עוד לפני מתן תורה, הסימן של אברהם אבינו היה גומל חסדים, עזרה לזולת. ועד היום הזה, זו בעיניי הנקודה החשובה ביותר ביהדות.

אני רואה את זה לא פעם בהיבט של המעורבות של היהודים בעולם, בינם לבין עצמם וגם בינם לבין הגויים. אומרים ש'העם הנבחר' זו גזענות, אבל זה לא. אנחנו הראשונים שרצים לחלץ ילד בקצה העולם, וזה כנראה בגנים שלנו".

דמות מעולם היהדות שאתה מתחבר אליה?

"רבי עמרם בלוי, למרות שהיום אני לא מנטורי קרתא. הנחישות שלו והאמונה בדרך, שבשבילה הוא שילם לא פעם מחיר כבד – כלא, מכות, שבתות, מאבקים, בחתונה של הילד שלו הוא לא היה – והכל בשביל המלחמה על היהדות. גם שצחקו עליו, לא היה אכפת לו כלום".

היהדות בשבילך היא...

"תמצית הבריאה, הקיום של העולם. שאתה יודע ששום דבר לא נברא סתם ולא נעשה סתם, ואתה רואה בחוש שיש מנהיג לעולם. זה עושה את החיים ליותר טובים ומובנים".

מצווה שיקרה ללבך במיוחד?

"קטונתי. מי אני ליד רבי עקיבא, שאמר 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה'. כשיש את זה, יש את הכל. חז"ל אמרו כלל גדול, מה יש להוסיף?"

החג האהוב עליך?

"אני אוהב את כל החגים, כל אחד והמהות המיוחדת שלו, קשה לבחור. למשל, ראש השנה בגלל החיבור הרוחני, ובהמשך יום כיפור שאתה מתנקה, ובהמשך בסוכות, האווירה של החג והלולבים שהולכים איתם לבית הכנסת, ושמחת בית השואבה, שמחה עילאית ואמיתית כל כך".

יהודה משי זהב (צילום: פלאש 90)

דמות תנ"כית שהיית רוצה לפגוש?

"את מי לא? אבל אם רק אחת – את משה רבנו, הוא בעיניי הדמות של המנהיג שהפוכה בדיוק מהמנהיגים שאנחנו מכירים, שרבים על כל משרה. ועם כל זה, ארבעים שנה במדבר, מה לא עשו לו?... היה לו עונש מוות מפרעה, ברח למדיין, ראה את סבלות בני ישראל, סבל בעצמו, ועם הכל – נשאר בחוץ ולא נכנס לארץ. מי אנחנו שנבין את דרכי הקב"ה, אבל אין דמות שיכולה להדמות לו.

"מעבר לזה שהוא היה מתנדב זק"א הראשון... אחרי שנות הגלות, כשבאו לצאת ממצרים, כולם חיכו למפקד משה – ואיפה הוא? הלך להתעסק בעצמות יוסף, סוחב אותו לבד על גבו".

ספר או שיר שהשפיע עליך במיוחד?

"'אל תשלח ידך אל הנער' של הרב ישראל מאיר לאו. על כל מה שהוא ראה, על מאורעות השואה שעבר בגיל שבע. אחרי שקראתי את הספר לקחתי אותו הביתה, וכל שבת סיפרתי פרק לילדים שלי, ככה פרק פרק. איך למרות הכל, בלי הורים, הוא שמר על היהדות, ובסופו של דבר היה לרב הראשי לישראל. אין משהו שממחיש את מה שעם ישראל עבר – יותר מהסיפור הזה. ילד בודד מול כל העולם".

פרויקט שהשתתפת והשפיע עליך במיוחד?

"הפרויקט הגדול זה זק"א. מעבר לעבודה, יש את הקידוש השם, חסד של אמת. כל אירוע של זק"א הוא 'פרויקט' חדש. זה לא מובן מאליו, להיחשף בכל פעם מחדש למראות קשים, ובכל פעם המתנדבים עושים את זה עם כל המוטיבציה".

מבחינה מקצועית, האם אתה במקום שבו דמיינת שתהיה?

"לא. בחיים לא חלמתי שאתעסק בשכול, יגון ואסונות. לכל אחד יש את התפקיד שלו, התרומה שלו ביכולות שלו, אבל אף פעם לא דמיינתי שבכלל אגיע לכיוון הזה".

איפה אתה רוצה להיות בעוד חמש שנים?

"לא להיות בזק"א. כמה שאני גאה בארגון – אני מאוד רוצה שייגמרו כבר האסונות, זה דבר ראשון. הדבר השני הוא הזיהוי שלי עם המוות, זה לא קל. בכל פעם שאני עולה למשרדים, חושבים שקרה משהו. אני נוסע לחו"ל ופוגשים אותי – בטוחים שקרה אסון. די! אל תדברו איתי על גופות, דברו איתי על ציפורים".

רגע של תחושת החמצה בתפקיד?

"כמו לכל מתנדב, יש אירועים שמלווים אותך למשך שנים, ואתה אומר אולי לא עשית מספיק טוב.

כמו באסון ורסאי. הייתי בין הראשונים שהגיעו, וזיהיתי יד מנופפת לעזרה. אנחנו באים, מחברים לו אינפוזיה, חופרים ומצילים אותו. ובקצה השני הייתה אשה, גם היא לכודה. עודדנו אותה שהכל יהיה בסדר, ובסוף היא נפטרה לנו בידיים. וזה מסוג הדברים שאתה לא שוכח, נקיפות מצפון, לתמיד".

לקח שלמדת ומלווה אותך?

"אין דבר שיעצור אותך מלעשות את מה שאתה מאמין בו. אם לא דרך הדלת אז דרך החלון, מה שנקרא. גם אם זה מול בית משפט שרוצים לנתח גופה, או משפחה שרוצה לשרוף גופה, צריך לעשות הכל כדי שהדבר הנכון יקרה".

משהו שאולי לא יודעים עליך?

"יש לי בטלפון אוסף של שירי רגש. אני לוקח את הטלפון לאזור הר הזיתים כל יום שישי, רואה את קרני השמש יורדות על הר הבית, וכל האירועים הקשים עוברים לי בראש. רק אז אני חש את השבת יורדת על ירושלים בשלווה. זה מנקה לי את הראש, ושבוע שאני לא שם – זה לא אותו הדבר".

משהו שהיית רוצה שידעו עליך?

"שאנחנו בסך הכל חיילים קטנים, ושיהודה משי זהב זה לא רק גופות וזק"א".

חיים לפי היהדות הם מתכון בעיניך ל...

"דרך החיים הכי טובה, פשוט כך".