אבי בניון: "למדתי שהקב"ה לא עובד אצלי"

בימים אלו רואה אור אלבומו החמישי של אבי בניון 'אדם אחר' – עשרה שירים, ששמונה מתוכם כתב והלחין בעצמו במשך כשנתיים. באלבום נותן בניון טעימה מסוג שונה ומרענן לשיר 'מעל פסגת הר הצופים' – אותו הלחין מחדש כ"מחווה לירושלים, שבחצי השנה האחרונה סופגת אירועים לא קלים מבחינה בטחונית. השיר הוא תזכורת ליחס שהיה לנו כלפי עיר הקודש מאז ומעולם". לרגל צאת האלבום התראיין בניון לשאלון המאתגר שלנו, והרי הוא לפניכם.

נקודה יהודית שאתה מתחבר אליה באופן אישי.

"עניין התשובה עליו מתבטא הרמב"ם ב'הלכות תשובה' וכותב, שאין דבר שאי אפשר לעשות עליו תשובה. מחזק אותי לדעת ש'אין ייאוש כלל', וגם אדם שהלך הכי רחוק לפני ה', תמיד יכול לחזור בחזרה. 'רחמנא ליבא בעי' - אם אדם נותן מעצמו ורוצה להתקרב, יש מקום להכל".

דמות מעולם היהדות שאתה מתחבר אליה.

"אני מתחבט בזה הרבה, אבל חושב שהתשובה היא ר' עקיבא. מדהים אותי המהפך שהוא עשה בחייו: עד גיל 40 הוא היה עם הארץ גמור - אחד שאומר 'תנו לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור'. למה כחמור? כי נשיכת החמור שוברת עצמות, ולא סתם מכאיבה. ופתאום, בגיל 40, הוא הפך את עצמו ב-180 מעלות. התחיל ללמוד אותיות בגיל 40, הפך את כל העולם שלו וזכה להיות צינור שמעביר את התורה בעל פה ל-24,000 תלמידים ויותר. 80 אחוז מהמשניות שאנחנו לומדים היום, לקוחות מתורתו של ר' עקיבא".

היהדות בשבילך היא...

"'הפוך בה, הפוך בה וכולה בה' - כל דבר שאני עושה נגזר מתוך היהדות. גם החטאים שאני נכשל בהם לפעמים, ולמה? כי כשיש קשר הדוק עם ה', אז הכל קשור אליו. 'ממך אליך אברח'. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב אומר את זה מאוד יפה: 'אתה יכול להיות נגד ה' ובעד ה' - אך לא בלעדי ה''. גם בנפילות ה' איתך, והכל נסוב מסביבו. לא יעזור".

מצווה שיקרה ללבך במיוחד.

"העונג שבלימוד התורה, בפרט עם הילדים שלי – בשנים האחרונות מביא אותי לרמות אחרות של שמחה. השאלות של הילדים הקטנים, לא פעם מחדדות את הקושיות שיש לך עם עצמך, ותורמות לחיזוק רוחני בקיום המצוות".

חג אהוב עליך.

"שאלה קצת מכשילה, כי ברור שאני אוהב יותר מחג אחד, ובכל זאת – סוכות מרים אותי לגבהים רוחניים אחרים. בזמן הזה, הידיעה שאתה ישן, אוכל ומתפלל בסוכה, ומה שמקיף אותך הוא קירות ארעי - עוזרת לך להבין את המשמעות של העולם החולף הזה. במשך שבוע שלם אתה נתון נטו לחסדי ה' ותלוי אך בו, וזה מצב שיש לו השלכות מבחינה אמונית, גם על שאר ימות השנה".

דמות תנ"כית שהיית רוצה לפגוש.

"את כולם. זה לא פייר שאני צריך לבחור – לכל דמות יש את העוצמה והייחודיות שלה. אך אם אני ממש חייב, הרי שזה יהיה משה רבינו. הייתי רוצה לפגוש את האישיות הזו".

ספר או שיר ששינה בך משהו.

"'מסילת ישרים' של ר' משה חיים לוצאטו. לפני שנים, כשרק התחלתי לחזור בתשובה – הרגשתי שאני הכי צדיק בעולם כי 'התקדמתי', 'שיניתי', 'עשיתי'. אבל כשהתחלתי ללמוד את ההקדמה לספר הזה הבנתי כמה עבודה עוד נכונה לי, וכמה אני רחוק אפילו מתיקון של מידה קשה אחת. זה ספר שהחזיר אותי בבת אחת לפרופורציה, ועד היום אני משתדל מאוד ללמוד אותו לעומק, להפנים את המוסר שבו וליישם אותו כמה שאפשר בחיי היום יום".

אבי בניון (צילום: יוסי בר)

פרויקט שהשתתפת בו והשפיע עליך במיוחד.

"בכובע השני שלי, אני עובד עם נוער בפרויקט בר מצווה מיוחד. מדובר בנערים שאם אנחנו לא נחגוג להם בר מצווה, כנראה שלא יזכו למעמד הזה כלל. זה שלוש שנים שאני מלווה את הנערים האלה, והשינוי שאני חווה ביחד איתם - מרגש אותי בכל פעם מחדש. חודשיים לפני טקס בר המצווה המשותף לכ-70 נערים, אנחנו מלמדים אותם להניח תפילין, מלמדים מושגים בסיסיים ביהדות וכדומה. ביום בר המצווה הם מקבלים חליפה חדשה, ונוסעים לכותל ביחד עם ההורים, שם יעלו לתורה.

"לאחר מכן, אנחנו נוסעים לאולם שמחות שהושכר בזכות תורמים אדיבים, ושם אוכלים סעודת מצווה, רוקדים ושמחים שמחה גדולה. זה יום שכל כולו מוקדש לנערים האלה, ואי אפשר לתאר כמה שזה תורם להם – לא רק מבחינה חברתית, כי אם גם מבחינה אישית".

מבחינה מקצועית, האם אתה במקום שבו דמיינת שתהיה?

"אין ספק שאני מרגיש סיפוק גדול ממה שאני עושה, אבל בעבר הייתי מגדיר הצלחה בצורה אחרת, גשמית יותר. היום אני מבין שהצלחה אמיתית אינה נמדדת ב'כמה אלבומים הצלחת למכור' אלא ב'כמה טוב הצלחת להביא ללב האנשים, שהאזינו לשירים שיצרת'. אני זוכה לשמוע מאנשים תגובות מפרגנות, ושמח שהשירים שלי מצליחים לגרום להם להתחזק במצווה זו או אחרת. כך שמהבחינה הזו, אני בהחלט במקום שדמיינתי שאהיה בו".

איפה אתה רוצה להיות בעוד חמש שנים?

"במקום שבו אוכל להסתכל אחורה ולהגיד לעצמי: 'איזה יופי. הצלחתי לתקן את עצמי בעוד כמה סנטימטרים. הצלחתי להעריך את המתנות הקטנות שה' נתן לי בחיים. הצלחתי בחינוך הילדים ליראת שמיים ואהבת התורה. הצלחתי לזהות את כל הטוב שיש לי ובי, ולא להפסיק להודות עליו'".

רגע של תחושת החמצה בתפקיד/קריירה.

"אין כזה, מהסיבה הפשוטה שכל מה שהיה תלוי בי – עשיתי. ומה שלא תלוי בי – אין לי מה להרגיש רע איתו. הקב"ה פה, והוא מסדר את העניינים כטוב בעיניו. אני משתדל שלא להיכנס למחשבות האלה, אלא להפיק לקחים מדברים שהלכו קצת אחרת מאיך שרציתי, וללמוד מהטעויות שלי להבא. ברור שבמבט לאחור יש לא מעט תחנות שבהן אני חושב לעצמי שהייתי צריך לנהוג אחרת, אבל אני לא מתעכב עליהן יותר מדי. המבט מתפקס על מה שיהיה ולא על מה שהיה".

לקח שלמדת ומלווה אותך.

"האלבום הראשון שהוצאתי לפני כ-15 שנה, היה על התפר הראשון של ההתחזקות, ממש אחרי שעמיר אחי יצא החוצה וזכה להצלחה מסחררת. עמיר היה זה שהפיק לי את האלבום, ואין יום שעבר מבלי שהשירים שלו יושמעו בכל במה אפשרית. במשך זמן מה הייתה לי זחיחות הדעת מההצלחה הזו שלו, עד שיום אחד הכל נעצר וה' הראה לי שלא תמיד הכל הולך כמו שאני מתכנן או רוצה. במשך תקופה ארוכה נאלצתי לעבוד ממש קשה כדי לקדם את העשייה הזו, ואז הבנתי שיעור חשוב מאוד שמלווה אותי למעשה עד היום: הקב"ה לא עובד אצלי, ולא חייב לי כלום. אמונה בו צריכה להיות ללא קשר למה שהוא נותן או לא נותן לי. ברור שיש רגעים שבהם אתה שואל שאלות ונופל מהאמונה, אבל צריך להזכיר לעצמנו כל הזמן את הכיוון. לחשב מסלול מחדש, גם אם מתחילים בכל יום מחדש. דרך האכזבות, העבודה הקשה והטעויות – למדתי לראות את הטוב שבכל דבר, כך שאין דבר שהלך לאיבוד". 

משהו שאולי לא יודעים עליך.

"במהלך הלימודים בתיכון, הייתי תלמיד לא פשוט. במילים עדינות: 'לא בדיוק משאת נפשם של המורים או מה שהם רוצים לראות ולחוות בכיתה'. עד גיל 30, לא ידעתי מאיפה נובעת ההתנהגות הזו, עד שבאחד הימים שמעתי שיחה עם אברי גלעד ברדיו, ובה הוא דיבר על הפרעת הקשב והריכוז שממנה הוא סבל בנעוריו. שם, ככל שהוא דיבר כך מצאתי עצמי יותר ויותר בתיאורים שלו. אחרי אבחון מקצועי, הבנתי שגם אני סובל מאותה הפרעה. אבל לא נתתי לה להפריע למי שאני יכול ורוצה להיות. אמנם התחלתי ללמוד באקדמיה רק בגיל 30, אבל סיימתי בהצלחה מסלול חינוך מיוחד עם תעודת הוראה – למרות הכל".

משהו שהיית רוצה שיידעו עליך.

"מהפעם הראשונה שנכנסתי למטבח באחד מערבי שישי, והתנסיתי בהכנת דגים לשבת – זה הפך לתפקיד הרשמי שלי בבית. למרות שאשתי היא בשלנית בחסד עליון, אני זה שמבשל את הדגים לכבוד שבת".

חיים לפי היהדות הם מתכון בעיניך ל...?

"בשתי מילים: מתכון לחיים נכונים. בלי היהדות, החיים הם רק ב'כאילו'. אתה חושב שאתה חי אבל בעצם יכול לפספס את כל המהות האמיתית שלשמה נבראת, במרדף אחרי דברים שאין בהם ממש. היהדות בעצם ממרכזת לך את הדברים החשובים ביותר שבהם אתה נדרש להשקיע כוחות, למען התיקון הנצחי שלך".