"יום גדול ונורא": 8 ידיעות על ’פורים קטן’

הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א, תלמידו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי, מספר על מאורע שהתרחש בפורים קטן, לפני 13 שנה. מן הסיפור ניתן ללמוד על יחסו של הגר"ח קנייבסקי לפורים קטן:

"היה זה במוצאי שבת פרשת תצוה, ליל "פורים קטן", התשס"ג. מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א עלה לביתו, שם ערך את ההבדלה, בה זכיתי להשתתף. שמיד לאחר מכן נטל הגר"ח את ידיו ל"מלוה מלכה", כהוראת ה"משנה ברורה", להקפיד ולאכול מיד. לאחר ברכת המזון... באותם הימים דובר במרץ בכל העולם על "מלחמת המפרץ השניה", לאחר שנשיא עיראק סאדם חוסיין הודיע שייצא למלחמת חורמה בתושבי ארץ ישראל. כל יושבי הארץ, שזכרו את מלחמת התש"ן, חששו לבאות ובני קהילת האברכים ב'נווה שאנן' בחיפה, שם התגוררתי באותם הימים, ביקשו לשאול את מרן הגר"ח שליט"א האם בשעת מלחמה ראוי לעזוב את חיפה ולעבור לבני ברק, בגלל הקרבה לבתי הזיקוק, שנחשבו ליעד אסטרטגי של מעוף הטילים העיראקי.

שטחתי את השאלות, כתובות בדף נייר, לפני מרן שליט"א. רבנו קרא את הדף ואמר בחיוך גדול: "פורים היום! מה אתה דואג?! יהיה בסדר בעזרת ה'"... הערתי: "ובכל זאת, האברכים שואלים!"... ומרן שליט"א חזר שוב על דבריו ש"פורים היום" ושלא יקרה כלום, בעזרת ה'".

הרב גנוט מסיים את דבריו באמרו: "ואם מאן דהוא לא מבין עד היום הזה, מדוע לא פרצה לה "מלחמת המפרץ השניה", למרות כל תחזיות המומחים, הנה לו התשובה: "פורים היום! יהיה בסדר בעזרת ה''..."
הרב גנוט מסיק ממקרה זה שמרן הגר"ח שליט"א סבר כנראה ש"פורים" הוא גם בפורים קטן, על כל השפעותיו הגדולות והיותו יום נס, יומו של עם ישראל.

* * *

מדריך קצר המבהיר את חשיבותו של יום 'פורים קטן':

1. י"ד וט"ו באדר א' נקראים 'פורים קטן', על מנת להבדיל אותם מי"ד וט"ו באדר ב', שהם 'פורים גדול', ובם חלים כל מצוות החג.

2. פורים קטן חוגגים בשנה מעוברת, בה יש שני חודשי אדר. בשנה כזו חוגגים את ימי הפורים באדר השני, ואילו בי"ד ובט"ו באדר הראשון יש קצת מנהגי שמחה. הסיבה שחג הפורים נקבע לאדר שני, הוא כדי להסמיך 'גאולה' ל'גאולה', כלומר: את גאולת פורים לגאולת מצרים.

3. היו מגדולי הראשונים (כגון רבי יחיאל מפריס) שעשו סעודה גדולה גם בפורים קטן וקראו מוזמנים לשמחת פורים. ויש שנהגו גם במשלוח מנות כמו בפורים. בעל ה"מנחת אלעזר" נהג לערוך שולחן בפורים קטן ולשורר "שושנת יעקב". בקונטרס "טוב לב משתה תמיד" מובא שאצל הרה"ק רבי מרדכי מנדברונא זצ"ל הדליקו נרות רבים בפורים קטן ושמחו, והרבי מנדבורנא אמר לתלמידיו ש"יום זה הוא גדול ונורא ויש הארה גדולה בעולמות העליונים".

4. רבי צדוק הכהן זצ"ל, מסביר שאמנם את מעשה התגלות הנס בפועל אנו מציינים בפורים של אדר ב', אך "שורש המצוות בלב" שייך ונוהג גם באדר א', "כיוון ששניהם בשם "אדר" נקראו". לדבריו הקדושים, גם בפורים קטן שבאדר א' הגיע זמן מחיית עמלק שכתוב בזוהר הקדוש, שמחייתו היא גם בלב, בלבבו של כל יהודי ויהודי, האמור למחוק ולמחות את יצרו הרע, וממילא פורים קטן הוא יום של "משתה ושמחה וטוב לב", משתה ושמחה בתוככי הלב פנימה, בו ניתן לתקן את ה"לב כסיל בשמאלו".

הוא מדגיש שגם עניין נתינת משלוח המנות נועדו בכדי לחבר בין כל היהודים, להיותם כאיש אחד בלב אחד. ואף שלמעשה תיקנו להעניק משלוח מנות אחד לשני בפורים שבאדר ב', אך גם בפורים קטן צריכים לייחד יחדיו את הלבבות ולהרגיש שכולנו נסיכיו ובניו של הקב"ה, "ועל ידי כך נזכה", כותב רבי צדוק הכהן זצ"ל ב"פרי צדיק", ל"ליהודים היתה אורה- זו תורה", תורה שניתנה בהר סיני, כאשר כולנו היינו כאיש אחד בלב אחד.
5. החתם סופר (שו"ת או"ח ר"ח) כותב דבר מופלא, שירומם בעינינו בוודאי במאד מאד את "פורים קטן". לדבריו הקדושים, עיקרם של ימי פורים הם מהתורה (כי אם על יציאת מצרים, בהם יצאנו מעבדות לחירות אנו צריכים להודות להקב"ה ולכן אנו חוגגים את חג הפסח, הרי שבפורים, בו ניצלנו ממוות לחיים, בוודאי שעלינו לחוג את היום), וכדי לצאת את מצוות הזכרון לנס מהתורה- אנו מציינים את ימי י"ד וט"ו של "פורים קטן" כימים האסורים בהספד ותענית, ובזאת יצאנו ידי חובת ציון הנס מהתורה. ולאחר שכבר יצאנו ב"פורים קטן" את עיקר ציון וזכר הנס, אנו חוגגים בפועל, מדברי קבלה, את מצוות הפורים בחודש אדר ב', כדי לסמוך באדר ב' את גאולת פורים לגאולת פסח.
6. הרמ"א פוסק להלכה כך: "יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון, ואין נוהגים כן, ומכל מקום ירבה קצת בסעודה, כדי לצאת ידי המחמירים, וטוב לב משתה תמיד".
7. הר"ן מפרש את דברי הרמ"א, שלמרות שהיו ראשונים שערכו משתה בפורים קטן, אין צורך לשלוח משלוח מנות ביום זה, כי משלוח מנות דומה למתנות לאביונים. לאור זאת כתב ה"כתב סופר" שזהו סיום הרמ"א: "וטוב לב"- שאין ליבו רע מלהנות אחרים, "משתה תמיד"- ועושה גם משתה וגם שולח משלוח מנות, ככל חומרות הפוסקים. והערוך השולחן כתב כך: "וכתב רבינו הרמ"א שמכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים וטוב לב משתה תמיד, עכ"ל. כלומר שעיקר עבודת ד' הוא בשמחה, ולכן כשכוונתו לשם מצוה, היא משתה ושמחה של מצוה".
8. פורים קטן אסור בתענית ובתחנון, אך מצוות פורים לא נוהגות בו. בימים אלו לא אומרים "על הניסים", כי לא קוראים בהם את המגילה, אך אם אמר בטעות- לא מחזירים אותו, כי הוא "מעין המאורע" וישנו "שם פורים" גם על פורים- קטן. וה"יפה ללב" כתב שמכל מקום ראוי לומר בסוף ברכת המזון: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים" וכו' עד "בימים ההם בזמן הזה".