שולחן ערוך: תזונה נכונה באמת, על פי הרמב"ם

מה שאנחנו אוכלים ואיך אנחנו מעכלים את המזון – זהו הגורם המרכזי המשפיע על מצב בריאותנו, כך אומר הרמב"ם. הוא אף המשיל מזון רע – לסם המוות. גם קשישים ואנשים עם גוף חלש יוכלו לשמור על בריאות תקינה על ידי תזונה נכונה ואורח חיים בריא.

אבל מהי תזונה בריאה? לפי הגדרתו של הרמב"ם, תזונה בריאה היא תזונה המותאמת אישית לאדם לפי מזגו, גילו, עיסוקו ומצב בריאותו. לדוגמה, לאדם עם עודף משקל מתאים תפריט שונה מאדם עם תת-משקל. וכן אדם שעובד בעבודה גופנית קשה זקוק לתזונה שונה מאדם שיושב רוב היום במשרד.

ישנו דמיון רב בין גישת הרמב"ם לתזונה לבין גישתה, להבדיל, של הרפואה הסינית המסורתית. שתי הגישות גורסות שיש לקבוע את התזונה של כל אדם על סמך היסוד שלו (אש, רוח, מים או עפר), על פי תיאוריית הליחות. כמו כן, שיטת הטיפול של הרפואה הסינית בחולה דומה מאוד לשיטת הטיפול של הרמב"ם.

ההנחה הבסיסית שעליה מתבססות הן הרפואה הסינית והן תורת הרפואה של הרמב"ם היא נפש בריאה בגוף בריא כתנאי לאיכות חיים ואריכות ימים.  

באופן כללי, קבע הרמב"ם שעל האדם להתאים את עצמו לסביבתו הטבעית. לפי זה יש להתאים את התזונה לפי עונות השנה והמיקום הגיאוגרפי שבו נמצא האדם. בחורף מומלץ לאכול מאכלים מחממים ומעט תבלינים חמים, כגון בשר ותבלינים חורפיים. ואילו בקיץ מומלץ לאכול מאכלים שמצננים את הגוף, כגון מוצרי חלב איכותיים בלבד (גבינות עיזים, יוגורט מותסס}, וירקות ופירות מצננים (קישואים, דלעת, אבטיחים ומלונים).

אולם, לפני שמתייחסים לעונות השנה חשוב לבחון את מזג האדם. יכול להיות שאדם עם מזג קר יצטרך לאכול מזונות מחזקים גם בקיץ, מכיוון שזו הפתולוגיה שלו, ולכן נצטרך לחזק אותו. לאדם הסובל משלשולים דחופים, לדוגמא, נרצה לתת תזונה מחזקת שנשארת יותר זמן בקיבה: בשר איכותי ורזה, דגים, ירקות מבושלים ואורז לבן ולא מלא.

לפי הרמב"ם, המזון הוא תרופה, בעיקר תרופה מונעת, לכל מיני מחלות. לאור זה חילק הרמב"ם את סוגי המזון לטובים ורעים, על פי מצבו האישי של כל אדם. אנחנו לומדים מהרמב"ם שטיפול תזונתי הוא אישי בלבד – ומה שטוב לאדם אחד, עלול להיות רע לאחר.

יש להזכיר כאן את דברי רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, שאמר: "הטבע השתנה, וגם האקלים והאנשים, וכן התזונה וטבע המזון".

אילו מזונות אין לאכול לעולם?

הרמב"ם הבחין בין מזונות שהם רעים ביותר ואין לאכול מהם לעולם, לבין מזונות שהם לא טובים באופן כללי אך ניתן לאכול מהם מעט ולעיתים רחוקות: "יש מאכלות שהן רעים ביותר עד מאוד, וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם [...] הרי אלו לגוף, כמו סם המוות" (משנה תורה, ספר מדע, הלכות דעות, פרק ד'). אז אילו מאכלים לא כדאי לאכול בכלל?

דגים גדולים, ישנים ומלוחים (ככל שהדג גדול יותר הוא מכיל יותר רעלים וכספית)

גבינה מלוחה וישנה (מלח בעודף מסוכן לכל אדם, ובגבינה ישנה יש בקטריות מזיקות)

בשר מלוח וישן

פטריות וכמהין (סוג של פטריות)

מאכלים עם ריח רע   

אילו מזונות מותר לאכול רק מעט?

משנה תורה, ספר מדע, הלכות דעות, פרק ד': "ויש מאכלות שהן רעים, אבל אינם כמו הראשונות לרוע; לפיכך ראוי לאדם שלא לאכול מהן אלא מעט ואחר ימים הרבה, ולא ירגיל עצמו להיות מזונו מהם או לאוכלם עם מזונו תמיד". אילו מזונות יש לאכול רק בכמות קטנה ומדי פעם?

גבינה וחלב ששהו יותר מיממה לאחר החליבה

בשר שוורים גדולים ותיישים גדולים

פול ועדשים. אך כיום ידוע שההנבטה מסייעת לעיכול והופכת את המזון לבריא יותר.

לחם שעורים

לחם מצות

כרוב

שום ובצל (יש לצרוך במידה, שום אמנם בריא אבל יכול להיות גם מאד מסוכן אם טבע האדם הוא חם).

החרדל לא טוב בקיץ

צנון לא טוב בקיץ

ירקות המשלשלים – אדם עם מערכת עיכול חלשה צריך לבשל את הירקות, "אולם כולם מזונם רע למי שירצה הנהגת בריאותו".

חרובים (גורמים לעצירות)

פירות הדר (מלבד לימון, אשכולית, פומלה ופומלית, כי הם לא חומציים מאוד)

פירות שטרם הבשילו

עוף המים, ובני יונה הקטנים 

תמרים לחים (תמר יבש טוב, תמר טרי מצוין)

לחם קלוי בשמן או לחם שנילוש בשמן

הסולת שניפו אותה כל צרכה

דגים גדולים

אילו מזונות טובים לבריאות?

לחם מחיטה מלאה ("כוסמין" בלשון הרמב"ם). "הקמח הנעשה מן החיטה שאינה שרויה במים ולא קלופה" (ספר הקצרת, פרק ג)

כל הפירות (והטובים ביותר הם: שקדים, אגוזים וענבים, פירות הרבה טובים, למעט פירות ההדרים שיש בהם הרבה ליחה.  

שמן זית (אך לא ביום חם)

בשר עוף ובמיוחד מרק עוף

דגים ובעיקר דגים קטנים שיש בהם הרבה אומגה 3 דג הבורי המשובח ביותר.

ביצים

חלב פרות וחלב עזים (היום עדיף חלב עזים, ולצרוך רק יוגורטים מותססים התורמים למעיים)

בשר בקר ובשר כבש (רק לאדם רזה וחלש)

"הדבש והיין רע לקטנים ויפה לזקנים" (הלכות דעות, פרק ד')

איך נכון לאכול?

בנוסף לסוגי המזון הטובים והרעים, נותן הרמב"ם במשנה תורה (ספר המדע, הלכות דעות, פרק ד'), כמה וכמה המלצות לאופן האכילה:

1. אסור לאדם לאכול, אלא אם כן הוא רעב. וכן אסור לאדם לשתות אלא אם כן הוא צמא.

2. אסור לאדם למלא את קיבתו עד הסוף, אלא יש להשאיר מעט מקום.

3. אסור לאדם לשתות מים בתוך הארוחה אלא ישתה מעט מים מהולים ביין לפני הארוחה.

4. במהלך הארוחה, מומלץ לאכול את האוכל הקל לפני האוכל הכבד. כך למשל יש לאכול את בשר העוף לפני בשר בהמה, וכן יש לאכול ביצים לפני בשר עוף או בקר.

5. יש להתאים את התזונה לפי עונות השנה. לפיכך בעונת הקיץ מומלץ לאכול אוכל קר, ללא תבלינים ועם חומץ, ואילו בחורף מומלץ לאכול אוכל חם ומתובל. זאת ועוד, בימי הקיץ יש להפחית את כמות האוכל לשני שליש מהכמות הנאכלת בחורף.

6. יש לאכול בישיבה ולא בעמידה. בנוסף, אסור ללכת בזמן האכילה ומיד אחרי הארוחה כי זה מפריע לתפקוד תקין של מערכת העיכול ומסכן את בריאות האדם.  

7. על האדם לאכול רק אחרי שהתפנה והתרחץ.

דרור עוקבי הוא נטורופת ותזונאי, מרצה לחיים בריאים