המטרה הבאה של הרפורמים: הרבנות הצבאית

הרבנות הצבאית הוקמה יחד עם צה"ל ועיקר תפקידה הוא שמירת הזהות היהודית של צה"ל. בין השאר היא אחראית על שמירת הכשרות, עיסוק בחללים וקבורה ופסיקת הלכה, וכן על תפעול ענף תודעה יהודית שאמון על העברת שיעורי יהדות ושיחות רוח לחימה.

בניגוד למפורסם בעיתוני הארץ ודומיהם, ענף 'תודעה יהודית' אינו הולך להסגר; גרוע מכך, הוא הולך להיות תחת פיקוחו של ראש אגף כוח אדם, אדם שאינו מוכשר לכך.

עיתון השמאל הקיצוני, 'הארץ', הביע סיפוק רב מההחלטה. מה המשמעות הגדולה של העברת הענף, או של דריסת הרגל של חיל החינוך בהוראת היהדות בצה"ל?

חיל חינוך כותב במסמך היסוד שלו כך: "צה"ל אינו מגדיר 'יהדות' מהי או 'ישראליות' מהי, מקומן של שאלות אלו הוא ה'מגרש החברתי' ושם הן אמורות להידון ולהתברר". כלומר, הזהות היהודית ותכניה נתונים לדיון. "בגיבוש הזהות הישראלית והדתית יש להתחשב בעובדה שצה"ל מורכב ממגוון של עדות ודתות וכו'".

(צילום: פלאש 90)

כתוצאה מתפיסת עולם זו, שולח קצין החינוך הראשי אבנר פז צוק מכתב לכל מפקדי צה"ל לכבוד חגי תשרי:

"בין התאריכים 24-27.9 נציין את חג הקרבן, עיד אל אדחא וכו' זיכרון למסורת המוסלמית אודות מעשה העקידה של ישמעאל בידי אברהם... עיד אלא אדחא וחגי תשרי הנם חגים בעלי מכנה משותף וכו'".

הקצינה מתחתיו, יעל הס, אשתו של ד"ר יזהר הס מנכ"ל התנועה הקונסרבטיבית בישרא,ל מועמדת לתפקיד קצין חינוך ראשי. לכבוד פורים, כותבת יעל הס כך לכלל חיילי צה"ל: "שתי דמויות מופת נשיות עומדות במרכזה (של מגילת אסתר. צ.ג.) דמויות שקשה שלא לחוש אליהן אמפתיה גדולה, הראשונה.. אסתר, והשניה, השולית לכאורה ושתי.. הפמינסטית הראשונה". באגרת נוספת לפני ט' באב אף קבעה כי ניתן לצום רק עד הצהרים! על מצות מחיית עמלק כתבה שהיא 'הופכת קרביים ומעוררת התנגדות טבעית אצל כל אדם בעל מצפון'. היא מתארת שבעת השתתפותה במסע לפולין הייתה צריכה לעלות לעזרת נשים והדבר הסב לה מרמור וכעס רב. לדעתה, אין סיבה שדברים שנהגו בעבר לא ישתנו. היא מתארת את בית הכנסת הנכון בעיניה כמקום בו 'הנשים יושבות לצד הגברים, הן נספרות למניין, מתעטפות בטלית ומשמשות כשליחות ציבור'.

את תכני היהדות מעתה מבקשים בחיל חינוך להכפיף לשיח הפלורליסטי. היהדות הופכת להיות עוד חלק מזהות ישראלית שמורכבת מאסלאם, נצרות ורפורמים. מלבד העובדה שהדעות הללו הן שקר ושמד ליהדות, הם גם מחלישים את רוח הלחימה של החייל שבנויה על הזהות היהודית.

בחיל חינוך מתקיים כבר מספר שנים קורס "ייעוד וייחוד" שמבקש לגבש את זהות הקצין דרך הפגשתו עם הרב-שיח התרבותי בישראל, כולל הפגשתו עם רפורמים, קונסרבטיבים, להט"ב וכניסה לכנסיה! (חובה).

בשנה האחרונה נלקחה מהרבנות הצבאית היכולת להעביר שבתות לחיילים בירושלים. חיל החינוך קפץ על זה 'כמוצא שלל רב' והעביר את השבתות לתל אביב דרך מכון בינה שהוא מכון רפורמי,  המתוקצב ע"י הקרן החדשה. מעבר לתכנים הקשים המגיעים לאזני חיילים יהודים, גם השבת לא נשמרת שם כראוי. קבלת שבת נעשית עם כלי נגינה בתוך השבת, ומרצים נוסעים תוך כדי חילול שבת.

לאחרונה, בבית ספר לקצינים הקרין חיל החינוך סרט חובה לכלל הצוערים בו היו קטעים שאינם צנועים בעליל, עד כדי כך שהמפקד אמר "כי הוא מקווה שהדתיים יצאו".

לפני כחודשיים יצאו הוראות מקציני חינוך שונים בצה"ל, כביכול ערב השנה החדשה, אודות הצורך בהתחשבות בחיילים, בתרבותם ובאורחות חייהם ולכן יש לשחרר חיילים כדי שיוכלו לציין את הערב ולחגוג אותו. עוד נודע לנו כי בבסיס מסוים הוציאה קצינת חינוך לחיילים דפי הסברה על החג ועל מהותו.

מעבר להסתייגות מחשיפת החג הנוצרי לחיילים יהודיים בצה"ל, יש למחות על כך שבמקרים לא מעטים אותה ההתחשבות אינה מתקיימת כלפי חיילים יהודיים שומרי מצוות המבקשים לשמור על אורחות חייהם.

האם מי שמחנך על ישמעאל וושתי ומסרים לא צנועים יכול להיות אמון על תכני היהדות הנמסרים מדורי דורות?

הכפפת 'תודעה יהודית' לאכ"א אינה סיפורם של כמה קצינים בקבע. ניצבת כאן השאלה: מי יחנך בעם ישראל תכני יהדות?

לפני מספר שבועות התקיימה ישיבה בוועדת חוץ ובטחון שדנה בנושא תודעה יהודית, אליה הוזמנו נציגים מהקהילה הרופרמית והקונסרבטיבית: 'הרב' גלעד קריב, 'הרבה' סיון מס, וכן מיכל ברמן, מנכלי"ת ארגוני ההתחדשות היהודית.

הנציגים הרפורמים באו עם נייר עמדה של התנועה הרפורמית המברך על המהלך.  'אין זה מן הראוי שההרצאות יהיו בעלות אופי אורתודוקסי, ההרצאות צריכות להיות פלורליסטיות". מבחינתם, כל חייל במדינת ישראל צריך לשמוע ולהתקרב לתנועה הרפורמית.

הרפורמים מבינים כי 'כיבוש' צה"ל  ברוחם ובשיטתם הוא אבן דרך חשובה ותוספת משמעותית להכרה בהם ולנתינת לגיטמציה לשיטתם. כבר לפני ארבע שנים הועלתה דרישה לשר הבטחון למנות רבנים צבאיים רפורמים בטענתם כי כל חייל דתי צריך לקבל ליווי דתי בהתאם לאמונותו.

כפי שאנו מוחים על רחבת הכותל והטבלת גרים רפורמים במקוואות, אם לא נעמוד בפרץ כעת ונקבול על המצב, נמצא את הזרמים הלא-אורתודוקסים בצבא:  מדליקים חנוכיה עם עץ אשוח, עורכים ליל סדר רפורמי, מנצחים על השבעות בכותל עם רב קונסרבטיבי או רבה. ומי יודע - אולי בעתיד הם יצליחו גם בהעברת הגיור לחיל חינוך או אגף כוח אדם, כדי שיחליטו לא רק מהי יהדות אלא גם מיהו יהודי.