לאישה
גרת הצדק שברה את הפסילים בביתה, וגורשה. היום היא חרדית גאה
עד גיל 19, חייתה חנה חיה כגויה בפיליפינים. אבל מרגע שגילתה את הקב"ה בחייה - ניתצה את הפסילים בבית הוריה, ומיאנה בתוקף להמשיך ולעבוד אותם. "ניסיתי להסביר להם שזו לא הדרך הנכונה, שהם לא יכולים לאכול את האוכל שאנחנו נותנים להם כי הם עשויים מאבן ועץ. אבל זה לא עזר. הם מאוד התרגזו, וגירשו אותי מהבית"
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם ט"ז אדר א' התשע"ו
את חנה חיה, גרת צדק מקסימה מהפיליפינים, הכרתי לפני כעשר שנים - כשלמדנו יחד במדרשיית 'עטרת', מדרשייה לבעלות תשובה בירושלים. פה ושם שמעתי פיסות מידע על סיפורה האישי, ומשפטים מרוממים נוסח 'האברהם אבינו של הפיליפינים', אבל אף פעם לא יצא לי לשמוע את הסיפור במלואו, עד לאחרונה.
חנה חיה גדלה בחיק משפחה 'רגילה', בפיליפינים. "עד גיל 19 הייתי כמו כולם, במשפחה שלי ובעם שלי", היא משחזרת. "האמנתי שהפסלים, העבודה הזרה, אליהם צריך להתפלל ואותם צריך לעבוד. והם ישמעו אותנו ויעזרו לנו".
אלא שאז, גילתה שיש בורא לעולם וממש כמו אברהם אבינו בזמנו - לקחה את הפסילים, והטיחה אותם אל הקיר בחוזקה עד שהם נשברו לפיסות קטנות. היה זה בבית של הוריה. "הם מאוד התרגזו, אבל אני עמדתי על שלי. ניסיתי להסביר להם שזו לא הדרך הנכונה, שהם לא יכולים לאכול את האוכל שאנחנו נותנים להם כי הם עשויים מאבן ועץ, והם גם לא יכולים לשמוע אותנו. אז איך בדיוק הם יכולים לעזור לנו?
"אמרתי להם: 'את התנור אנחנו מדליקים מעץ. אז איך יכול להיות שהאלוקים שלנו בנוי מאותו חומר של התנור?'. אבל הם לא שמעו לטענות שלי, ורק התרגזו יותר. הם אמרו שאני מזלזלת בדבר הכי קדוש להם, וגירשו אותי מהבית".
במשך 16 (!) שנה - נדדה חנה חיה ממקום למקום, בחיפוש אחר האמת שלה. בכל אותן שנים עברה ייסורי נפש גדולים, שאין זה המקום לתאר. אבל היא לא ויתרה על הרצון למצוא ולהימצא, על הרצון להיות חלק מאותה יישות אלוקית שגילתה בגיל 19. אחרי כברת דרך ארוכה שכללה מחקרים על דתות שונות בעולם - הגיעה ליהדות, והחליטה לעלות לארץ ישראל.
גם כאן, קידמו אותה קשיים אינסופיים של שפה, תרבות, ואפילו ישיבה בכלא על לא עוול בכפה - הכל כדי להיות יהודיה כשרה, ולהיות קרובה לקב"ה. "לרגע לא נשברתי. ידעתי שמה שעושה הקב"ה - הכל לטובה".
אלא שאמונה לחוד, והלכות לחוד. "בהתחלה, לא רצו להכיר בי פה כיהודיה. שמו אותי בכלא, ורצו להחזיר אותי למקום שממנו באתי. הביאו אותי לפני שופט והוא שאל אותי: 'למה אני צריך להשאיר אותך פה בארץ? הרי את לא לגאלית'. אמרתי לו: "כבוד השופט, קיבלנו תורה בהר סיני ושם כתוב 'זאת ארץ של יהודים. כבוד השופט, אני יהודיה. לאן אתה רוצה לשלוח אותי?'.
אז הורה השופט לתת לה אזרחות, ובד בבד נכנסה חנה חיה למדרשיית 'עטרת' בירושלים ומסרה נפשה על לימוד התורה וההלכות, במטרה להשלים את תהליך הגיור. "אני מודה לה' ששלח אליי שליחים טובים. היום אני יהודיה כשרה, ושמחה להיות חלק אינטגרלי מעם ישראל הנפלא".
כיום מתגוררת חנה חיה בשכונת מאה שערים, ומקיימת אורח חיים חרדי למהדרין. היא התחתנה, והיא מאושרת אך לא שוכחת לרגע את הקשיים שעברה. "יהודים יקרים", היא אומרת בבקשה להעביר את המסר לכלל עם ישראל. "עברתי סבל קשה כדי להיות מי שאני היום ולקבל את המתנה היפה והקדושה. אתם נולדתם יהודים, אל תפנו את הגב לתורה. הקב"ה אוהב אתכם".
צפו בהרצאתו של הרב זמיר כהן בנושא חכמת המזרח: