"תמיד היה לי חיבור לבית המקדש"

 

מאז היותו ילד היה באשר כהן (29, תושב אשדוד, נשוי ואב לבן) חיבור חזק לבית המקדש. ולא שהיה ברור לו מדוע ולמה. הוא גדל בבית חילוני-מסורתי, התחנך במוסדות חינוך חילוניים, וכיסופים לבית המקדש היו משהו שכלל לא נכלל בתפריט היומיומי של הסובבים אותו. "בתוך תוכי היה תמיד חיבור לנושא", הוא מספר. "היו תחושות בטן פנימיות שאמרו שאני צריך לעשות משהו עם זה".

 

אותו משהו קרה לפני כחצי שנה, לאחר שכהן התחתן, עבר לאשדוד וחיפש עבודה באותה תקופה. "אמרתי בורא עולם, אתה נתת לי בלב את התחושות שצריך לעשות משהו שהמקדש ייבנה בימינו. אני עושה מהלך כזה, תעזור לי בבקשה", הוא נזכר. "ובאמת, אחרי חצי שנה האתר כבר היה באוויר. האנימציות של בית המקדש הן עבודה שלי, יש ציורים וירטואלים של מישהו שמצאתי בחו"ל, וזכיתי לשיתופי פעולה מעניינים, כולל מגוי יפני. היו לי ניסים גלויים, השם פתח לי דרך להגיע אל אנשים שעזרו לי לזכות את הרבים".

 

כיום מכיל אתר בית המקדש מידע מגוון בנושא - החל מאנימציות וסרטונים, המשך במאמרים מרתקים בנושא, וכלה בסיורים וירטואליים שממחישים לכל אחד את ההוויה הפנימית של בית המקדש, עד כמה שניתן ללמוד זאת דרך אתר אינטרנט.

 

אחד הפקטורים שגרם לכהן להתחבר לבית המקדש היה חלום שחלם בגיל 23. "ביום ההולדת שלי אמרתי לבורא עולם מה אתה רוצה שאעשה בעולם שלך? מה התכלית שלי?. לאחר מכן חלמתי חלום שבו אני נמצא בשטח פתוח, ורואה מן כלי גדול מנחושת עם גלגלים, ואיש עם בגד לבן ותכלת מראה לי בפנים גחלים לוהטות. לפני שנתיים נסעתי למכון המקדש בירושלים, ונדהמתי לראות את אותו כלי נחושת עם גלגלים מהחלום, שנקרא פסכתר. מובילים בו גחלים מהמזבח, שעליהם מקריבים קטורת. אין לי הסבר לכך"היום אני שומר תורה ומצוות במלוא מובן המילה. גדלתי במוסדות חילוניים, אבל כשהכרתי את אשתי לפני שנתיים החלטתי שאני עושה מעשה - לקחתי על עצמי כיפה, ציצית ואורח חיים דתי, ומאז אני מאושר. שבת, תפילין, כשרות, תפילות - כל מה שצריך".

 

"אני רואה שהוא מחמם לבבות. אני מקבל המון פניות מאנשים שרואים את הסיורים הווירטואלים ומאוד מתרגשים. הם אומרים סוף סוף אנחנו מבינים על מה אנחנו מתפללים כל יום. מבחינתי הדבר הכי חשוב כאן הוא זיכוי הרבים, וזה מה שנותן לי כח להמשיך".