הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל: מקבץ עובדות מרגשות על גדול הדור הקודם

הערב ומחר (שני, כ' באדר) יחול יום השנה ה-28 לפטירתו של הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שהיה ראש ישיבת קול תורה ומחשובי פוסקי ההלכה.

ר' שלמה זלמן היה נוהג להגיד: "אינני אוהב סיפורים על מעשים טובים יוצאי דופן - שהרי אין אדם יכול לעשות כמותם. סיפור שאפשר לחקותו ולעשות כמותו- את זה אני אוהב". להלן מקבץ סיפורים, הממחישים את אישיותו הלבבית ומידותיו התרומיות של גדול בישראל.

1. ר' שלמה זלמן היה גאון עצום בהלכה, וכבר בשנת ה'תרצ"ה יצא לאור ספרו הראשון- "מאורי האש". כמו כן חיבר ספרים נוספים בהלכה: "מעדני ארץ", "שב שמעתתא" ו"מנחת שלמה". ר' שלמה זלמן הוא הסמכות ההלכתית העומדת מאחורי הספרים "שמירת שבת כהלכתה".

2. ר' שלמה זלמן הקפיד מאוד שהלימוד יהיה למעשה, וכאשר נשאל ע"י אחד המשגיחים בישיבת 'קול תורה' במה צריך להתמקד בשיחת מוסר, ענה ללא היסוס: "שהדברים יהיו למעשה".

3. בשנת ה'תש"ט, נתבקש הגאון ר' שלמה זלמן לעמוד בראש ישיבת "קול תורה", ומאז ועד יומו האחרון עמד בראש הישיבה והעמיד אלפים רבים של תלמידים. עם השנים, הלך ונודע שמו של ר' שלמה זלמן כפוסק עצום, בעל חשיבה ישרה ומקורית בכל תחומי ההלכה ורבים נהרו מכל קצות העולם לבקש ממנו "דבר ה' - זו הלכה" בכל תחומי התורה: מדע, רפואה, שבת, הלכות צבא, טכנולוגיה - והכל בבקיאות עצומה עד הפרטים הקטנים ביותר.

4. לצד גאונותו העצומה, בלטו אצלו מאוד שתי תכונות: חביבות וענווה. ר' שלמה זלמן קיבל כל יהודי, קטן כגדול, במאור פנים מופלא, בסבלנות ובסבר פנים יפות. כל מי שזכה להיפגש עמו לא ישכח את חיוכו כובש הלב, וכפי שסיפר אחד מנהגי המוניות שנהגו להסיעו בקביעות: "אדם כזה סימפטי - לא פגשתי! תמיד עם חיוך, תמיד נכנס ואומר בוקר טוב מהלב, ובנסיעה מדבר איתי ושואל כל פעם: איך האישה? איך הילדים? אני מסיע הרבה רבנים, אבל עוד לא יצא לי להסיע אדם כזה נחמד! ביקשתי אז מכל הנהגים בתחנה, שרק אני אסיע אותו..."

5. יהודים רבים הגיעו לביתו ליטול ממנו עצה, תושיה וברכה. כאשר חזר ממסירת השיעור היומי בישיבת 'קול תורה', היה מקבל את הקהל בסבלנות. בני משפחתו חיממו את האוכל פעמים רבות שוב ושוב, אך הוא היה עסוק בקבלת הקהל הממתין. רק כאשר הגיעה השעה 15:00, היה מתפנה לאכול, באמרו: "איך אפשר לאכול, אחרי ששומעים כל כך הרבה צרות של יהודים..."

נתונים בלחץ כלכלי כבד? קבלו עצה מפתיעה מהרב שלמה זלמן אוירבך

הרב שלמה זלמן אוירבך ב-3 עצות מפתיעות לאלמנה שהגיעה בוכיה לביתו

באחת הפעמים, כשכבר היה מבוגר וחלש, לא הרשו בני ביתו למבקשי העצה להיכנס אל ר' שלמה זלמן. "הרב חולה", הם הסבירו. ר' שלמה זלמן זיהה כי אישה אחת עומדת ממתינה בחוץ, וביקש להכניסה. כאשר נכנסה, התנצלה ואמרה: "הרב חולה, אז אלך ואבוא פעם אחרת", והוא השיב לה במתיקות: "זה לא מחלה. זה הזקנה שלי. אם תבואי מחר, זו תהיה אותה זקנה בתוספת עוד יום"...

6. ילד יתום שהתבייש להגיד קדיש על אביו, זכה לביקורו של ר' שלמה זלמן, שישב עמו והסביר לו בנחת עד כמה אמירת הקדיש עושה לאביו נחת רוח בשמים. הדברים סייעו ליתום הקטן, שהחל לומר את הקדיש בביטחון.

7. באחת הפעמים נסע ר' שלמה זלמן, בחברת אנשים נוספים, עם נהג מונית שנסע במהירות רבה. ר' שלמה זלמן שתק לאורך כל הנסיעה. רק לאחר שירדו כל האנשים, ונשאר הרב לבדו עם הנהג, החל להוכיח אותו בתקיפות על הנהיגה המהירה והמסוכנת. אך לא בייש אותו בפני שאר הנוסעים.

8. ר' שלמה זלמן ורעייתו הרבנית חיו כל ימיהם בחיבה עצומה, עד כדי כך שבהלווייתה, בשנת ה'תשד"ם, אמר בהספד: "רגילים לבקש מחילה מן הנפטר בשעת הלוויה . את יודעת, שאין לי על מה לבקש מחילה, משום שכל חיינו היו על-פי השולחן ערוך. אך אם בכל זאת היה בינינו דבר מה- הריני מבקש מחילה". לתמיהת אחד השומעים, השיב ר' שלמה זלמן: "ניסיתי באמת להיזכר בכל הדרך מ'שערי חסד' עד הר המנוחות, אם היה בינינו משהו- אך לא נזכרתי בכלום. אלא שלבסוף חששתי, שאולי בכל זאת היה ביננו משהו שאינני זוכר, ולכן ביקשתי סליחה"...

9. מלבד גאונותו בתורה ופסקי ההלכה שלו בכל תחום ועניין, היה בעל ענווה שלא ידעה גבולות. למרות שהיה מקובל כגדול הדור וכראש וראשון לפוסקים, סלד מתוארי הגאונות שהצמידו לו. כשראה באחד העיתונים שכתבו עליו 'פוסק הדור' היה מתקשר אל מערכת העיתון 'להזהיר' שלא יעשו זאת שוב.

פניו של הגרש"ז נעשו בוערות כאש; רבי משה פיינשטיין בכה ללא הפוגה

​"אני נמצא במצב של פיקוח נפש", זעק החולה, וזה מה שהשיב הרב אוירבך

10. כשהוציא לאור את ספרו "מנחת שלמה", הציעו לו בני משפחתו הצעות לשם הספר, הכוללות את המילה "שלמה", כמו "חכמת שלמה", "תורת שלמה", אך את כולן דחה בשל צליל הגדולה שהיה בהן. כשהציעו לו השם "מנחת שלמה", אמר באושר: "הלא גם עני יכול להביא מנחה למקדש".

11. אברך סיפר: "הרבנית אוירבך נפטרה בשבת. במוצאי השבת מיהר ר' שלמה זלמן ל'שערי צדק' וירד במעלית לחדר המתים. נקל להבין מה עובר במוחו של אדם שאשתו נפטרה בפתאומיות שכזו. המחשבות... הזכרונות... כשעצרה המעלית באחד הקומות, נכנס אליה אברך, שהיה אחד מתלמידיו, ולא ידע כי רעייתו של ר' שלמה זלמן נפטרה לפני שעות ספורות. האברך פנה וסיפר לרב באושר כי אשתו ילדה בן בשעה טובה". ר' שלמה זלמן בירך אותו בלבביות, איחל לו כל טוב. משם פנה אל מתו".

12. בצוואתו כתב כי אין לכתוב שום תואר על מצבתו, אך: "יש רשות לכתוב את המילים 'הרה"ג', בראשי תיבות בלבד, וכן את המילים 'העמיד תלמידים בישיבת קול תורה והרביץ תורה לרבים', כלשונו. וכן: "גובה המצבה יהיה כרגיל, ובשום אופן לא יותר מגובה המצבה של הורי היקרים ע"ה".

13. נהג מונית ירושלמי, שהסיע את אחד מבני משפחתו לניחום אבלים בשבעה, אמר לו בהתפעלות: "שמעתי ברדיו קטע מהצוואה שלו, שאמר לא לעשות את המצבה יותר גבוהה משל ההורים שלו, כדי לכבד אותם. איפה תמצא היום מישהו שיכבד את ההורים שלו, ועוד הורים שנפטרו לפני איזה חמישים שנה... תראה אותי', אמר נהג המונית בהתפעלות. 'אפילו היום הילדים שלי כבר לא מסתכלים עלי...'

14. אל ר' שלמה זלמן הגיע יהודי שחלה ושאלו כיצד לעורר רחמים על עצמו להתרפא ממחלתו. השיב ר' שלמה זלמן: "אומר לך מה הייתי בעצמי עושה במצב כזה?! הייתי מחזק עצמי באמירת מאה ברכות, שהמילה 'ברוך' תהיה כמו שצריך, מילת 'אתה' כמו שצריך, וכן אמירת 'השם' כמו שצריך לומר את שם השם. ואם אצליח בזה - עבורי זה דבר הכי גדול".

מתיקותו של הגרש"ז: "יש לידי יהודי עם סלים. לא רציתי להטריח אותו"

"דווקא בעת הייסורים – אדם יכול להגיע לדרגות גבוהות של קרבה לה’"

ומסופר שבעת שאמר הגאון רבי שלמה זלמן זצ"ל דברים אלו נעשו פניו אדומים ובוערים, כאילו זה עתה מזכיר את שם השם. וידוע שהיו באים להאזין לברכותיו כברכת המזון ואשר יצר שהיה מכוון בכוונה עצומה ופניו לוהטות בהזכרת ה'. בני ביתו מספרים כי אינם יכולים לשכוח את האופן בו בירך את ברכת 'אשר יצר', מילה במילה, כמונה מעות ממש, כמו בתפילת 'נעילה', החותמת את יום הכיפורים.

15. בנו הצעיר, ר' ברוך זצ"ל, שהיה צמוד לאביו בשנותיו האחרונות, אמר בהספדו על אביו: "איזהו מכובד? המכבד את הבריות. מה ראינו פה בבית? מכבד את הבריות - בכזו פשטות ובכזו גאונות! ליהודי ברחוב, לבעל בית פשוט, לאדם גדול, לילד קטן - עם כזה כבוד! אוי, אבי המתוק! אבא מתוק!"

לספר ההלכה של הרב אוירבך "מאורי האש", לחצו כאן. לספר ההלכה "מעדני ארץ", לחצו כאן.