סגולה לעושר ולקבלת התפילות: כל מה שצריך לדעת על השבת הקרובה, שבת שקלים

1. שבת שקלים היא השבת שלפני ראש חודש אדר (או שבת ראש חודש אדר) בשנה מעוברת זמנה לפני אדר ב'. השנה חלה שבת שקלים בשבת הנוכחית, כ"ז שבט, 18.2.2023

2. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ובספר התורה השני קוראים את פרשת שקלים (שמות ל, יא-טז). 

3. פרשת שקלים עוסקת בחיובו של כל אחד מעם ישראל להביא את מחצית השקל עבור קרבנות הציבור שהקריבו בבית המקדש. בזמן שבית המקדש היה קיים היתה מוטלת מצוה על כל אדם מישראל לתרום מחצית השקל בכל שנה ושנה, כדי לקנות את קרבנות הציבור לבית המקדש. קרבנות הציבור הם עולת התמיד, המוספים, הנסכים, היין, המנחות, והקטורת.

4. השבתות בהן נקראות הפרשיות: שקלים, זכור, פרה והחודש הן פרשות קדושות במיוחד. הרבי מרוזין אמר שבארבע פרשיות יכול כל יהודי להידבק בשכינה, וכל פרשה מהן היא כנגד אות אחת משם הוי"ה. על כל אדם לנצל את הטהרה והקדושה הנשפעת בימים אלו כדי להתדבק בה' יתברך. רבי פנחס מקוריץ אמר כי הוא עומד ומצפה לשבתות שקוראין בהן ארבע הפרשיות, כי אז נפגשים עם הקב"ה כביכול. גדולי החסידות מבארים כי שבתות שקוראים בהם 4 פרשיות הן בעלות כוח סגולי להינצל מכל פגע ומחלה, והן סגוליות לרפואות וישועות ברוחניות ובגשמיות.

5. שבת שקלים מסוגלת לפרנסה ('עטרת ישועה'). כמו כן בשבת שקלים אפשר לבקש שיתקבלו כל התפילות שבכל ימות השנה לרחמים ולרצון ('אמרי יוסף')

6. בשבת שקלים ההפטרה היא "ויכרות יהוידע" (מ"ב יא). ההפטרה עוסקת בנדבת העם לבדק הבית בבית המקדש. האשכנזים קוראים בהפטרה "בן שבע שנים" (מ"ב יב).

7. השקלים היו צריכים להגיע לבית המקדש עד ראש חודש ניסן. בראש חודש ניסן היו קונים קרבנות מהתרומה החדשה, וצריך שיהיה לכל עם ישראל חלק באותם הקורבנות, שהרי הם באים לכפר על כל ישראל. על מצוות מחצית השקל נאמר כי "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל" (שם, פסוק טו). הסיבה לכך היא כדי שהעשיר לא יתגאה על העני. וכן כדי שתהיה הרגשה טובה לעני שהקרבנות קרבים באותה מידה של השקעה של העשיר או העני. העובדה כי הקרבנות נקנו מכספם של כל ישראל מוכיחה על אחדותו של העם.

8. בראש חודש אדר התחילו להודיע לעם שיכין כל אחד ואחד את מחצית השקל. על כן, תיקנו חכמים שבשבת הסמוכה לחודש אדר יקראו בתורה את פרשת שקלים. במסכת סופרים מובאת הסיבה לכך שכבר בראש חודש אדר מכריזים על מחצית השקל, שאמור להגיע עד ראש חודש ניסן. "גלוי וידעו לפני הקדוש ברוך הוא שהמן הרשע עתיד לשקול שקלים לאחשורוש כדי להשמיד את עם ישראל חס ושלום, לפיכך הקדים ה' וציוה אותנו לתת מחצית השקל ולכפר על נפשותינו".

9. גם היום, שעדיין אין בית המקדש קיים ואין קרבנות, וגם מצות מחצית השקל אינה נוהגת, קוראים למפטיר את מצוות תרומת מחצית השקל. כדי שתיחשב לנו הקריאה כאילו קיימנו את המצוה בפועל.

10. מחצית השקל באה לכפר על חטא העגל שבו חטאו ישראל. משה התקשה להבין כיצד יכול מטבע כה קטן להוות כופר נפש לאלה שהשתחוו לעגל. הוציא הקב"ה כמין מטבע של אש מתחת לכסא הכבוד והראהו למשה ואמר לו: "כזה יתנו" (תנחומא, כי תשא). אדם העוקר את עצמו מן החטא ושב בתשובה שלמה בכל לבו, המטבע שהוא נותן מכפר עליו. מטבע זה, אם האדם נותנו בהתלהבות של אש, הרי הוא כאילו גנוז מתחת לכסא הכבוד, שכך אמרו חכמים: "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד".

הרב ברוך אלזם מבאר את הפטרת פרשת שקלים: