"הקב"ה שמר עלינו הבוקר": פצוע הפיגוע בעלי משחזר את הנס הגדול

רועי הראל, שנפצע הבוקר (רביעי) בפיגוע הדקירה ביישוב עלי, שחזר את הנס הגדול שאירע בביתו: "בסביבות השעה 5:15-5:20 התארגנתי לצאת לשירות מילואים, על סף הדלת עומדים שני מחבלים עם הרבה רוע ושנאה בעיניים, מתחילים לתקוף אותי עם אלות עץ כבדות, מצליחים להיכנס הביתה, הגיעו כמעט עד חדרי השינה של הילדים", אומר הראל.
"הצלחתי להתעשת, נכנסתי פנימה, ועם הידיים הצלחתי להדוף אותם אחורה ולהוציא אותם מחוץ לדלת ונעלתי את הדלת. ראיתי שיש משהו תקוע על סף הדלת, כשהגיעו כוחות הביטחון ראיתי שהצלחתי לתקוע בדלת סכין, עם להב של 20-30 ס"מ, אם יש למישהו ספקות לגבי מה היו הכוונות שלהם, ומה הם תכננו לעשות אצלינו", אמר והוסיף. "היו אצלי היום שני נערים בני 17 לביקור כדי לשחוט אותי ואת אשתי וחמשת ילדינו..."

רועי הראל, פצוע הפיגוע בעלי

הראל ממשיך ומתאר את המאבק, בו הצליח בחסד עליון להביס את שני המחבלים: "בדקות המאבק איתם, מה שאמרתי לעצמי בראש, שאצלי בבית לא יקרה, לא מקרה גביש (ארבעה בני משפחה שנרצחו במוצאי פסח תשס"ב) לצערינו הרב, ולא פוגל (זוג הורים ושלושת ילדיהם נרצחו בתשע"א) שאת שניהם אני מכיר ומחבק, ואתה רק חושב קודם כל להעיף אותם החוצה, לאבטח את המשפחה שלך. 

"במקביל אשתי התקשרה לשירותי הביטחון כדי שלא יפגעו חס ושלום באנשים אחרים. לא היה לי נשק. הייתי בדרך לאוטו בלי הנשק עלי", אמר הראל, והאריך בתיאור הסיעתא דשמיא הגדולה: "היה יכול להיות תרחישים הרבה יותר גרועים, אם למשל היו תופסים אותי בחוץ ומהממים אותי, ואז נכנסים הביתה... או אם היו מהממים אותי עם הנשק עלי ולוקחים אותו... או במקום ללכת אחורה לכיוון הדלת היו הולכים לכיוון הסלון ושם ממשיך המאבק, אני לא יודע איך זה היה נגמר... 

"תודה לקל", מסיים הראל את דבריו. "הקדוש ברוך הוא שמר עלינו הבוקר".