"אפשר להתמכר לכל דבר בעולם, אפילו למוזיקה"

שושנה שוורץ הגיעה לרטורנו, מרכז הגמילה מהתמכרויות בגבעת שמש בראשות הרב איתן אקשטיין, כמעט במקרה: חברה שלה הכירה את המקום דרך ביתה, שעברה שם טיפול בהתמכרויות. יום אחד, היא הציעה לשושנה להתנדב בהדרכת בנות משתקמות במשחקי כדורסל. "אני אוהבת להיות עסוקה מאד, אז התחלתי להתנדב שעתיים בשבוע, ובתמורה קיבלתי שעה של שיעורי רכיבה על סוסים", היא מספרת. "די מהר התחברתי לטיפולי ההתמכרות שרטורנו מתמחה בהם. עם רקע של תואר בפסיכולוגיה וחינוך, עברתי שם כמה קורסים, ואחרי סטאז' אינטנסיבי, הפכתי לחלק מהצוות".

רטורנו עוסק בהתמכרויות מכמה היבטים. מלבד תוכנית האשפוז הטיפולית למכורים, הוא גם מתפעל מחלקת מניעה גדולה. "עוברים אצלו כל שנה כ-30,000 איש בתכניות מניעה. אנשי חנוך, חיילים, תלמידי תיכון. הסדנאות למניעה לא מתמקדות בנזקים של ההתמכרות – מוכח שזה לא עוזר. אחרי הכל, כל מעשן יודע שהסיגריות הורגות אותו וזה לא עוזר לו להפסיק. במקום זה אנחנו מתמקדים שההתמכרות היא לא הבעיה, אלא הפתרון שהנפש שלנו מוצאת כשרע לנו כשיש צורך לברוח. המשתתפים לומדים להכיר את עצמם, לומדים את מנגנוני הבריחה שלהם".

(שושנה שוורץ, מדריכת התמכרויות ב'רטורנו')

שוורץ מדגישה שאפשר להתמכר לכל דבר – ממש לכל דבר. "אפילו להאזנה למוזיקה". איך מפרידים בין תחביב להתמכרות? "אנחנו קוראים לזה: 'כולם משתמשים, לא כולם  מכורים'. השאלה היא מי משרת את מי, מי מנהל את מי. האם אני מחליטה מתי אני סוגרת את הספר והולכת לעשות משהו אחר, או שהספר הוא זה שמחליט? האם אני נהנית ממוזיקה או פשוט לא יכולה להירדם בלי מוזיקה? תכניות המודעות חותרות להבהיר לאנשים את הנקודה הזו. לקבוצות דתיות אנחנו מדגישים גם את ההבדל בין יצר הרע והתמכרות. ויש הבדל: ההתמכרות שוללת ממך את הבחירה החופשית".

באנשים שכבר מכורים מטפלים ברטורנו במגוון דרכים, כשהבולטת מביניהן היא שיטת '12 הצעדים' המפורסמת. השיטה מבוססת על קבוצת תמיכה בהנחיית איש מקצוע, והצמדת ספונסרים, בוגרי התמכרויות בעצמם, שתומכים באלה שרק התחילו את הדרך לגמילה. "אם אדם לא עובר תהליך, הוא לא באמת יכול להחלים", מסבירה שוורץ. "אלכוהוליסט יכול להתאפק כמה שנים ולא לשתות אלכוהול, אבל אם הוא לא עושה תהליך הוא פשוט אלכוהוליסט 'יבש'. אפשר להחזיק את הראש מתחת למים הרבה בזמן, אבל בסוף תצטרך להוציא אותו כדי לנשום אוויר. בסוף הוא יחזור להתמכרות, עם הנושאים שבשורש הבעיה לא טופלו".

במחלקת האישפוז של רטורנו מטופלים רק אנשים הסובלים מהתמכרות לסמים, אלכוהול או הימורים. המאושפזים ברטורנו מגיעים לאישפוז של שישה עד תשעה חודשים. לפעמים המשפחה משכנעת אותם להתאשפז, לפעמים פקידות סעד מביאים אותם מהרחוב, לפעמים שופט שולח אותם לתקופת שיקום כתחליף למאסר. "בהתחלה הם לפעמים לא רוצים להחלים. יש כאלה שאחרי חודשיים מודיעים לנו שהם כבר מעדיפים את הכלא על גמילה. אבל אז הם מגלים שאפשר לחיות בלי סמים, אפשר לבנות חיים. אפשר לקום ולהשתקם".

מה קורה עם מכורים מבוגרים שמסרבים לטיפול?

"אנחנו תמיד אומרים שבמקרה של מכור נשוי, בין אם הוא מוכן לטיפול ובין אם לא, בן או בת הזוג צריכים לבוא לטיפול בעצמם. בן הזוג מקבל כלים כדי להציב גבולות ולא לסייע או לחפות על המכור, אלא לתת לו להתמודד עם תוצאות מעשיו".

בנוסף לתכנית האשפוז, ברטורנו מתקיימת גם התכנית האמבולטורית 'מפגשים'. בתכנית הזו, אומרת שוורץ, משתתפים אנשים עם מגוון רחב מאד של התמכרויות. "מיליוני סוגים, ברצינות. יש התמכרויות לאוכל והתמכרויות לפייסבוק והתמכרויות לקנדי קראש. מה שרק תרצו". ההתמכרויות הללו, היא אומרת, הן במידה רבה בעיתיות יותר לטיפול. מכור לאלכוהול או לסמים פשוט ילמד להימנע מהם לתמיד. אבל מה עושים עם מכור לאוכל? או עם עובד הייטק שמכור לאינטרנט?

('רטורנו', מרכז הגמילה מהתמכרויות בגבעת שמש בראשות הרב איתן אקשטיין)

מה באמת עושים?

"בדרך כלל מתחילים עם הרבה מאד הגבלות. כמו אדם שיש לו סכרת ומקבל הוראות מדויקות מאד איך להתנהל ומה לאכול. מי שמכור לפייסבוק, למשל, יצטרך אולי בהתחלה לעבוד בעבודה בלי מחשב. אחר כך, כשיהיו לו כלים יעילים וחזקים יותר, ייתכן שכבר כן יהיה מסוגל, בהדרכה צמודה, לחזור לעבודה במחשבים בלי ליפול שוב. גם מכורים לאכילה יצטרכו לפעמים להימנע לתמיד מחומר גלם מסוים, כמו סוכר או קמח, שאליו הם מכורים במיוחד."

אי אפשר לעשות את זה לבד, מדגישה שוורץ. "צריך כנות ברמה מאד גבוהה כדי להתמודד עם ההתמכרות שלך. וקשה מאד להתקדם ולהחלים לבד בלי הדרכה צמודה ומבט מהצד".

הסטטיסטיקה מדברת על כ-10-13 אחוזים מהאוכלוסייה שסובלים מהתמכרות כזו או אחרת. אחת ההתמכרויות הנפוצות ביותר, תתפלאו, היא התמכרות למערכות יחסים. או, בשם המוכר יותר שלה, 'קודה' (קיצור של המילה 'תלות הדדית' – קודיפנדנסי -באנגלית).

התמכרות למערכות יחסים היא דוגמה מצוינת להתמכרות שחייבים ללמוד לחיות איתה, שכן הרי לא ניתן לשלוח כל מכור כזה לאי בודד. במקום זה, הוא חייב ללמוד לנהל יחסים תקינים עם סביבתו. "ההתמכרות הזו פירושה שאני חיה את החיים שלי דרך אנשים אחרים. אני תלויה בהם כדי להרגיש קיימת. או שאני מצילה אותם כל הזמן, או שהם מצילים אותי. לפעמים אשה כזו יכולה להיחשב אמא ורעיה מושלמת, אבל היא לא עושה את הדברים כי היא רוצה אלא כי היא מרגישה חייבת. היא תישאר ערה עד אחת בלילה כדי לדבר עם בת אחת ואז תאפה עוגת שכבות לבת השנייה שביקשה עוגה כזו למסיבה ובבוקר היא תהיה ממוטטת לגמרי ולא תצליח לצאת מהמיטה. וזה מגיע מהפחד לאכזב, מהפחד שמישהו יכעס עלי או לא יהיה מרוצה ממני. זה לא מקום בריא בכלל. זו התמכרות נפוצה במיוחד בקרב נשים, שלפעמים לא מרגישות קיימות אם הן לא האישה/האמא/הבת הכי טובה שיש".

(שושנה שוורץ מדריכה קבוצת רכיבה טיפולית של בנות בתהליך גמילה)

הטיפול במכורים הוא תהליך ארוך ומיגע, אבל, אומרת שושנה, הרגשת הסיפוק בעזרה לאדם להיגמל ולהשיג בריאות נפשית עמוקה לעין שיעור. "זה מרגש מאד כשאת רואה למשל בחורה שהגיעה ל"מפגשים" עם בעיה קשה של התמכרות למערכת יחסים תלותית, ופתאום היא חיה, ויש לה אור בעיניים, והיא אפילו מתחילה להיות ספונסרית של בנות אחרות".

חוץ מעבודתה ברטורנו, שוורץ היא גם סופרת המוציאה ספרי קריאה באנגלית לציבור החרדי האנגלוסכסי. ספרה האחרון עוסק בהתמכרויות – בעיקר ההתמכרות למערכות יחסים ולקניות. "הרעיון לספר צץ במוחי כשעבדתי עם הבנות הנגמלות על כתיבה, שזהו כלי חזק מאוד להרגיש את הרגשות ולהתחבר אל עצמי. הן נתנו לי לקרוא את מה שהן כותבות, ואז לפתע הבנתי שסיפור כזה יכול להיות הצלחה גדולה ולהעלות את המודעות להתמכרויות בציבור החרדי. בגלל שזה מקום העבודה שלי, לא הייתי צריכה לעשות תחקיר. היה לי את כל חומר הרקע בקצות האצבעות".

התגובות לספר, שהתפרסם כסיפור בהמשכים בעיתון 'משפחה באנגלית', הגיעו מכל רחבי העולם. "פתאום המילה 'קודה' הפכה להיות מוכרת. המוני נשים ובנות מצאו את עצמן בדמויות הסיפור. כמה קבוצות דתיות נפתחו ברחבי העולם. זה יצר גל עצום של מודעות. אם לפני הספר כמעט ולא היו קבוצות 'קודה' יהודיות מחוץ לישראל, היום כבר יש".

כהדרכה להורים, יש עצה שאת יכולה לתת למי שחושש שהילד שלו יפתח התמכרויות?

"בדרך כלל יש גם רכיב גנטי בטיפוס מתמכר, אבל זה לא אומר שלאופן בו הילד גדל אין השפעה. אני מלמדת בדיוק עכשיו קורס בנושא הזה למורות ויועצות ומדגישה שכל ילד צריך שלושה דברים: הכלה, הקשבה ואהבה. למעשה, אלה הדברים שכולנו צריכים, לא רק ילדים. שמעתי מהמוני מתמכרים שהיו להם משפחות אכפתיות ובכל זאת הם הרגישו בודדים ולא מובנים. הם חיפשו חיבוק – וכשלא מצאו אותו במקום הנכון, הם מצאו אותו ברחוב".