דונאלד טראמפ: לא טוב ליהודים

רוב הישראלים לא אוהבים במיוחד את ברק אובמה. רוב הפוליטיקאים הימנים מתעבים אותו ממש. שתי קדנציות של אובמה בבית הלבן גרמו למתחים חסרי תקדים עם ישראל, למערכת יחסים עכורה בין הנשיא האמריקאי וראש הממשלה הישראלי, ולמלחמת השמצות הדדית שהידרדרה למילים שלא תמצאו במילון חנה בבלי.

ועם כל זה, יש סיכוי טוב שבעוד קצת פחות משנה, ישראל תתגעגע נואשות לאובמה. כן, הוא היה פחות פרו-ישראלי מקודמיו. כן, הוא חתם על הסכם עם אירן, שהממשלה הישראלית עשתה הכל כדי לטרפד, מתוך אמונה שהוא מהווה סכנה קיומית. כן, הוא הטיף לישראלים מוסר בלי הרף על הצורך להגיע עם הסדר על הפלשתינים. אבל עדיין, יש סיכוי טוב שכולנו נתגעגע אליו.

הסיבה העיקרית לכך היא המרוץ לנשיאות, שמתנהל בימים אלה בארצות הברית – כנראה המרוץ המוזר ביותר בהיסטוריה שלה. בצד הדמוקרטי, הילרי קלינטון כמעט הבטיחה לחלוטין את העובדה שהיא תהיה המועמדת לנשיאות. אבל בצד הרפובליקני הדברים שונים. במרוץ נותרו כיום ארבעה אנשים: שניים מהם הם סנאטורים פרו-ישראלים (טד קרוז ומרקו רוביו) ואחד הוא מושל אוהיו, ג'ון קייסיק, שמשתרך הרחק מאחור. אבל המוביל במרוץ הוא איל ההון ואיש הטלוויזיה, דונלד טראמפ.

עדיין מוקדם מלנבא בוודאות שטראמפ ינצח בפריימריז הרפובליקני. על אף שהוא מוביל כרגע עם מספר הניצחונות הרב ביותר (בארה"ב, כל מדינה וכל טריטוריה עורכת פריימריז נפרד), ההתקוממות הפנים מפלגתית נגדו התגברה בשבוע האחרון וגרמה לו להפסיד בשש מדינות. בכל זאת, אין שום ספק שכרגע הוא המועמד בעל הסיכויים הרבים ביותר לנצח.

דונלד טראמפ הוא לא פרו-ישראלי. למעשה, הוא אפילו פחות פרו-ישראלי מאובמה. לאו דווקא משום שהוא אנטי ישראלי באמת בדעותיו: הוא פשוט המועמד הבור ביותר שנראה באמריקה בשנים האחרונות. ההבנה שלו בעניינים בינלאומיים דומה להבנה שלו בעניינים פנימיים כמו מיסוי וביטוח בריאות. מצד שני, הוא פופוליסט חסר מצפון שמיטיב לקרוא את הקהל שלו. והקהל שלו, ברובו, אינו חובב יהודים.

דונאלד טראמפ (צילום: shutterstock)

לא ברור איך זה קרה, אבל משהו בוולגריות ובדמגוגיה של טראמפ מלכד סביבו את כל הניאו-נאצים של ארצות הברית, אנשי הקו-קלוקס-קלאן, וסתם גזענים חסרי שיוך ארגוני. הם אוהבים מאד את האמירה שלו, לפיה, כשיהיה נשיא, הוא יגרש ביד חזקה מאמריקה יותר מעשרה מיליון מהגרים בלתי חוקיים. הם מתחברים מאד לקריאה שלו לאסור כניסת מוסלמים לארצות הברית. אבל הם גם לא מחבבים במיוחד את ישראל: הם אלה שמוכנים הצהיר שישראל עולה לאמריקה יותר מידי כסף, ושיש להותיר את הישראלים לגורלם ולא להעניק להם סיוע בטחוני או דיפלומטי. הם גם מדברים בגאון על כך שטראמפ מממן את הקמפיין שלו בעצמו, ו'לא נזקק לכסף היהודי'. וכך, כשטראמפ נשאל בראיונות מהי עמדתו כלפי ישראל, הוא מצהיר: "בכל הנוגע לעימות בין ישראל ולפלשתינים, אני לא מתכוון לבחור צדדים ולומר מי פה הטוב ומי פה הרע".

העמדה הזו של טראמפ, המנוגדת כל כך לעמדה הקונסרבטיבית המסורתית של הרפובליקנים, גררה ביקורת קשה מהמועמדים האחרים שהצהירו כי הם, כמובן, יעמדו תמיד לצידה של ישראל. אבל התופעה של טראמפ כל כך חסרת תקדים, הוא ממשיך לנצח תוך כדי שהוא מביע עמדות כל כך שונות מהתפיסות המקובלות במפלגה הרפובליקנית, שלא ניתן לנבא אם העמדה האנטי ישראלית תפגע בו בהמשך הפריימריז. אחרי הכל, מדובר במועמד שלא היסס לומר בעימות טלוויזיוני, שזכה לרייטינג רב, כי הפיגוע במגדל התאומים נגרם באשמתו של ג'ורג' בוש. הפרשנים היו בדעה שעמדה כל כך הזויה תפגע בו: כמה ימים לאחר מכן הוא ניצח בגדול בדרום קרוליינה, אחת המדינות שבהן בוש היה, מאז ומתמיד, אחד הפוליטיקאים הפופולריים ביותר.

אבל יותר מחוסר העקרונות שלו, סביר שישראל תדאג בגלל טראמפ מאותה סיבה שרוב העולם דואג כרגע בגינה: הוא פשוט בלתי יציב, ולפעמים מפגין התנהגות מטורפת לחלוטין (לדוגמה, בכנס בחירות שקיים בפלורידה בסוף השבוע, הוא ביקש מהמשתתפים להרים את ידם הימנית ולהישבע שיצביעו לו). בארצות הברית הולך וגובר החשש שטראמפ לא רוצה רק להיות נשיא – הוא רוצה להיות דיקטטור. אחרי הכל, הוא מדבר בהערצה על ולדימיר פוטין ומתאר אותו כ'מנהיג חזק'.

אם טראמפ ייבחר לנשיאות ארצות הברית, אמריקה תהיה אחרת מכפי שהייתה, ולא לטובה. בראשה, מזהירים מדינאים מודאגים, יעמוד אדם שעלול לנסות לבצע מהפכה צבאית. טראמפ לא מתרשם כלל מכך שהצבא לא יכול, חוקית, למלא את הפקודות שהוא מתכנן לתת לחיילים. בעימות הרפובליקני ביום חמישי האחרון, ציטט אחד המנחים את ראש ה-CIA לשעבר, שאמר שהצבא יסרב למלא פקודות לא חוקיות של טראמפ, כמו התוכנית שלו להרוג נשים וילדים באזורים הנשלטים על ידי טרוריסטים. טראמפ לא התרשם מהציטוט. "הצבא", הוא אמר בתקיפות, "יעשה בדיוק מה שאני אומַר לו לעשות"!