גם הזיכרון שלך נשאר בחדר הלידה?

ילדת. ברוך ה הכל עבר בשלום. זכית בתינוק מתוק שדומה לאבא, סבא, סבתא והאחים בקיצור לכולם. עברו גם ימי ההחלמה בבית החולים שיכולת לנוח בהם ושעשו בשבילך הכל, חוץ מלהאכיל אותך. ועכשיו חוזרים הביתה לחיים האמיתיים ולהתמודדויות.
ופתאום את מגלה שאת זו לא את. את עייפה, מבולבלת, וטרוטת עיניים ושוכחת לפעמים, ואפילו יותר מידי פעמים... אמאל'ה מה זו התופעה הזאת? ואיך יוצאים מזה?
אז בואי נספר לך שאת לא לבד.
בשיחת חברות הובהר לי שתופעה זו נפוצה אצל נשים רבות, ואפילו ערכו מחקרים רבים בנושא. במחקר האחרון מציינים במפורש שנשים רבות סובלות מאיבוד זיכרון בטווח קצר, מזמן ההריון עד שנה אחרי הלידה. אבל אל דאגה איבוד הזיכרון הוא זמני, לתקופה קצרה עד שהגוף מתאושש, ובנוסף, משפיע בעיקר על ביצוע משימות לא מוכרות או מורכבות.
לגבי פתרון הבעיה, עצם הידיעה היא חצי פתרון. חשוב להיות מודעים לזה, ולתת לזמן לעשות את שלו. ככל שנחים יותר הכוחות חוזרים יותר מהר.
אל תילחצי אם שכחת מה רצית לעשות עכשיו, או מה התכוונת לקחת מהחדר שהגעת אליו, אלא תחשבי על שיטות שיעזרו לך לזכור. כמו לחזור על המטלות בקול "אני מחפשת עכשיו את המוצץ" או "אני הולכת לחדר להביא טיטול".
ותתרכזי בדבר שרצית לעשות עכשיו ולבצע רק אותו, בלי הסחות דעת.
תעצרי, תנשמי עמוק, תנוחי, תני זמן לעצמך, לפחות חצי שעה בכל יום. תהי קשובה לגוף שלך לצרכים שלו, ותזרמי איתו. אל תחשבי על העבודה שהפסקת-יש לך עוד כמה חודשים עד לחזרה.
או מה יאכלו היום הילדים בצהרים-בשביל זה יש את סבתא, שכנה או הגאנק פוד.
תסכימי לקבל כל עזרה שמציעים לך, אמא, שכנה, חברה ועוד.
ותזכרי : לא שווה בית נקי,כביסה מסודרת, כיורים נקיים ואמא- סמרטוט...
ולכל נותני העצות של: "תלכי לישון כשהתינוק ישן" ו "לא נורא אם הילדים יאכלו אוכל קנוי" ועוד עצות של סבתות, אפשר לנסות אבל לא להילחץ. כל אחת עם מה שמתאים לה ובקצב שלה.
תפרגני לעצמך דברים שאת אוהבת כמו לקרוא ספר טוב, לבלות שעות באמבטיה או כל דבר שעושה לך טוב. ולאט לאט תחזרי לעצמך ולכוחותייך, תאזרי בסבלנות, הזמן גם עושה את שלו.
מזל-טוב.

באדיבות אתר מפרי ידיה