טובעים בים של שפע

להלן סיטואציה מוכרת: אתם נכנסים לחנות בגדים גדולה במיוחד ומחפשים חולצה חדשה. המוכרמפנה אתכם לאזור מסוים שיש בו מבחר גדול ומגוון של חולצות שונות. במבט מהיר אתם מגלים שמגווןהחולצות הקיים רחב מאוד, ואז אתם מתחילים להתלבט לגבי החולצה המתאימה ביותר. אולי חולצהלבנה חלקה עם צווארון נמוך? אולי חולצת תכלת? ואולי החולצה ללא הכיסים היא המתאימה ביותר?

אתם מחליטים לבדוק ולמדוד, אולם ההתלבטות לא ממש נפתרת. במקרים רבים אתם מחליטיםלוותר על הקניה או לקנות רק חולצה אחת בטענה "זה לא ממש מה שבדיוק מתאים לי". אתם נזכרים כילפני כחודש ביקרתם בחנות בגדים פחות מגוונת (ומבלבלת...) ודווקא שם קניתם מספר חולצותלשביעות רצונכם, תוך התלבטות מהירה יחסית.

נשמע מוכר? כנראה שכן (לפחות אצלי...). האם המגוון הרחב והמצב שבו יש יותר אפשרויות לבחירהדווקא יוצר אצלנו בלבול ובמקרים רבים אף חוסר החלטה? לא רק בתחומי ביגוד אלא גם בנושאיםאחרים, כגון: עבודה, מקום מגורים ואפילו שידוכים... ובכן, המציאות והמחקרים שנערכו בנושא,מלמדים שמגוון רב של אפשרויות לא רק שאינו מקל עלינו לבחור, אלא אף הופך את תהליך הבחירהוקבלת ההחלטות למורכב וארוך יותר, עד שבסופו של דבר נשארים ללא החלטה.

כשחושבים על כך לעומק יש כאן עניין לא הגיוני: דווקא במצב שבו המגוון רחב יותר, סביר היה להניח כייהיה קל יותר לקבל החלטה על רכישת בגד או מוצר מסוים. הרי לבני האדם יש דעות ותפיסות שונותבכל נושא, מן הראוי היה שככל שמגוון האפשרויות שיעמוד בפניהם יהיה גדול יותר, כך יגדל הסיכוישימצאו משהו מתאים שיהיו מרוצים ממנו.

למעשה, אחד העקרונות הכלליים עליהם מבוססת התפיסה הכלכלית המערבית של שוק חופשיו"פתיחת הזדמנויות" היא שבשוק ובכלכלה בהם מתפתחים מגוון מוצרים ושירותים רבים, ללאמגבלות, כל אחד ימצא, ירכוש או יתמחה במוצר המועדף עליו והמצב יהיה אופטימלי.

אז זהו שלא. המציאות מראה שהמצב הפוך.

בארי שוורץ, מחבר הספר "פרדוקס הבחירה – מדוע יותר הוא פחות", מציג מספר מחקרים המראיםכי עודף אפשרויות, בסופו של דבר, רק פוגע ביכולת להחליט. באחד הניסויים שנעשו, חוקרים הניחושולחן גדול בסופרמרקט והציעו לאנשים לטעום סוגים שונים של ריבה, כאשר לאחר מכן יקבלו קופוןהנחה של דולר אחד עבור אחת הריבות.

את המשתתפים בניסוי חילקו לשתי קבוצות:

לקבוצה הראשונה הוצעו 6 סוגי ריבה בלבד, ואילו לקבוצה השנייה הוצעו 24 סוגי ריבה. בכדי למנוע מצבבו הלקוחות יהיו "מקובעים מראש" לגבי סוג מוכר של ריבה, הוצעו סוגי ריבה "פושרים", כלומר לאסוגים פופולריים במיוחד, אך גם לא כאלו שאינם אהובים על רוב האנשים.

תוצאות המחקר היו חד משמעיות: 30% מאלו שטעמו מהמבחר הקטן (6 סוגים בלבד), החליטו לקנותאת אחת הריבות, ואילו בקבוצה שטעמה מהמבחר הגדול (24 סוגים) רק 3% קנו את אחת הריבות.למעשה, האפשרויות הרבות שעמדו בפני הקבוצה השנייה הפחיתו את רצונם לקנות...

פרט מעניין נוסף הוא, שהמבחר הגדול משך לא מעט קונים - 60%, אך בסופו של דבר רובם הגדול לא רכש ריבה. המבחר הקטן, לעומתו אמנם משך פחות קונים - 40% בלבד, אך רובם כן רכשו ריבה.

אנו רואים מכאן שמבחר גדול אולי גורם לנו יותר להתעניין, להסתקרן ולבדוק את המוצר המוצע, אך, למעשה, מפחית את הסיכוי שלנו לבחור...

במחקר מעט מורכב יותר, סטודנטים היו צריכים לבחור בעט מסוים מתוך מבחר של מספר סוגים.כאשר מבחר האפשרויות היה מוגבל מאוד - 2 בלבד, רק 40% קנו את אחד העטים. כאשר המבחרעלה, והוצעו לבחירה 10 סוגי עטים - אחוז גבוה יותר של סטודנטים החליט לקנות. כאשר המבחר עלה עוד והוצעו לבחירה 30 עטים – החל אחוז הקונים לרדת משמעותית - רק כ- 30% מהסטודנטיםהחליטו לבצע קניה (פחות מקבוצת הסטודנטים שלה הוצעו שני עטים בלבד...).

מעבר להשפעה השלילית שיש למגוון אפשרויות רחב מדי על יכולת הבחירה שלנו, עולה עניין נוסף. גםאם בסופו של דבר החלטנו לקנות או לעשות דבר מסוים מתוך מגוון רחב מאוד של אפשרויות, המגווןהגדול שהיה לפני הרכישה גורם לנו להגביר את הציפיות מהבחירה שלנו, ואז הסיכוי להתאכזב"ולהאשים את עצמנו" על בחירה לא נכונה גבוה יותר.

קונה שהחליט לקנות סוג מסוים של חולצה מתוך מבחר של 2 סוגים "פחות יאכל את הלב" אם יראהשבסופו של דבר החולצה אינה מתאימה לו, מאשר מצב שבו הוצעו לו עשרות סוגים.

קל להבין זאת כשנזכרים באמירה של חז"ל בפרקי אבות "איזהו העשיר השמח בחלקו". השמחוהמרוכז בחלק שלו, ללא בחינה והשוואה לחלקו של השכן, תמיד יהיה שמח עם מה שיש לו. אך, כאשר יתחיל לבחון ולהשוות את חלקו לחלק של חברו, כבר לא יהיה שמח, ויהיה מסופק תדיר אם מה שיש לו אכן מספיק לו.

עולם השפע של היום גורר בעיות רבות לא רק בהחלטות קניה. מעניין לציין כי אפילו מחלות וגורמיתחלואה רבים נגרמים כיום על רקע השפע החומרי, בין אם מדובר בתזונה לא מאוזנת והשמנת יתר,הגורמים לעודף כולסטרול ומחלות לב ודם, ובין אם מדובר בבעיות זיהום אוויר (תהליכי יצור המאפייניםאת הצמיחה התעשייתית והגידול בכלי הרכב), הגורמים לבעיות במערכת הנשימה. גם מחלות כמומחלת הסרטן ומחלות קשות אחרות עשויות להיגרם במקרים רבים על ידי חשיפת יתר לקרינה, אכילתיתר של מוצרים תעשייתיים, עישון וגורמים נוספים, שלמעשה מאפיינים את "עולם השפע" של היום.* * *

מדברים אלו יקל עלינו להבין כיצד עובדים הדברים במישורהרוחני: מעבר לאלמנט ה"בלבול וחוסר האושר" שבתהליךהבחירה מתוך פריטים רבים, אפשרויות רבות ובלתי מוגבלותעשויות לגרום לנו לבחור ברגע של טעות או חולשה, בבחירה"אטרקטיבית" לטווח הקצר, אך הפוגעת בנו לטווח הארוך.

חשבו למשל על המקרר הביתי: האם קל יותר לאכול אתהמאכלים "הבריאים והנכונים" דווקא כאשר תכולת המקררמאוזנת, מוגבלת וכוללת פחות פריטים מתוקים (ולאבריאים..), או שאולי דווקא מקרר מלא ועשיר בפריטים בריאיםולא בריאים כאחד יוביל אותנו לקבלת ההחלטות הנכונהביותר?...

וכאן אנו מגיעים לעיקר - האם חשיפת ילדים לכל האפשרויות הקיימות ב"עולם הרחב" תגרום לילדלגדול באושר אמיתי ובדרך הנכונה? או שרק תגביר סיכוייו למעוד ולהינזק עקב חולשה והחלטה לאנכונה של רגע, או היסחפות אחר העדר?...

התורה הקדושה וחכמינו ז"ל, אשר היו מודעים לעניין הנזק שבמתן ריבוי האפשרויות, מראש הגבילו בפנינו את האופציות לבחירה, ובכך מנעו מאיתנו בלבול. לאדם המאמין קיימת עדיין הבחירה בין טוב ורע, אך נמנע ממנו הצורך להתמודד כל פעם מחדש עם מגוון אפשרויות אינסופי. הוא מכוון ושואף להתנהג ולבחור בהתאם למכוונות התורה.

החשש שמא בחרתי ועשיתי "לא נכון" מבין מגוון האפשרויות פוחת, מאחר ודרך התורה מראש מכוונת אותנו לבחור ולהתנהג באופן מסוים. לכן, לאחר שאדם מבצע החלטה הוא שלם יותר עם עצמו, ומקבל את המציאות בהבנה גדולה ומתוך שלמות אמיתית - ללא מסע בלתי פוסק של התלבטויות וספקות על בחירתו.