המחיר הכבד של הכסף הקל: עובדות על הימורים

סטטיסטיקה פשוטה מגלה שאזרח ישראלי ממוצע מהמר בסך 2,300 שקלים בשנה, לא פחות • הכנסות מפעל הפיס מהימורים עמדו בשנת 2013 על כ-5.8 מיליארד שקל, כאשר יחד עם הטוטו, שאיננו כפוף למפעל הפיס, הוציאו אזרחי ישראל באותה שנה 7.7 מיליארד שקל בסך הכל על הימורים 'חוקיים', ועוד 11 מיליארד שקלים על הימורים שאינם חוקיים • כשלוקחים בחשבון שרבים מבינינו אינם מהמרים כלל, נקל לשער כמה עצום הסכום שמוציאים המהמרים בפועל, בפרט אלו המכורים להימורים • למעשה, הטוטו ומפעל הפיס הם מהרווחיים שבמיזמי המדינה. שני הגופים מתפארים בכך שהם בונים מרכזים קהילתיים ומבני ציבור חשובים, אך בפועל זה בא על חשבונם של אומללים שהתמכרו לאשליית הזכיה שהמדינה מתאמצת ליצור. בלימודי כלכלה, אגב, מכונים ההימורים "מס טיפשים" • מה שמביא אדם ממוצע להמר הוא כמובן מחשבה על זכיה גדולה שתהפוך אותו למיליונר ברגע אחד, אולם יש לדעת שבחיסכון של אלף שקלים בחודש קיימת סבירות גבוהה לאין שיעור (וכמעט ודאית) להפוך אדם למיליונר, מאשר הוצאת אותו הסכום וגם גבוהים ממנו בלוטו או בטוטו • הגישה השיווקית האגרסיבית של מפעל הפיס והטוטו מרחיבה מדי שנה את מעגל המהמרים, ומביאה את הגופים הללו לשיאים חדשים  של רווח • ב-8 השנים האחרונות גדלו הכנסות מפעל הפיס בכ-6% בממוצע לשנה • הפרסומות שכולנו משננים כדוגמת 'לוטו – הכל אפשרי'. 'חישגד – בוא'נה, זה אחלה כסף'. 'צ'אנס – פשוט לזכות', 'טוטו מונדיאל – אם לא תשלח, איך תיקח?' או 'תנו למספרים לסדר לכם את החיים' מפילים ברשתם לא מעט כאלו המאבדים את ראשם בסחרחורת גבהים שגורמים לה הסכומים האסטרונומיים • למעשה, סיכויי הזכיה של מי שממלא כרטיס לוטו רגיל בעל שני טורים ועלותו 5.80 שקלים (או 11.60 ש"ח בדאבל לוטו), הוא בסך הכל 1:8,136,744 • מיהו המהמר הממוצע? לאו דווקא אנשי המעמד הגבוה או מיליונרים כבדים כפי שנוטים לחשוב בטעות, אלא דווקא בני המעמד הבינוני והנמוך המוכנים למשכן את עתידם הכלכלי תמורת סיכוי זעיר להפוך לעשירים בן לילה • הטענה היא שביום חלוקת קצבאות הביטוח הלאומי מזנקות המכירות של כרטיסי חיש-גד במאות אחוזים • אגב, יו"ר מפעל הפיס דהיום, עוזי דיין, העיד על עצמו במהלך ראיון לעיתון 'גלובס' שמעולם לא מילא לוטו או גירד כרטיס חיש גד. "בעיניי, הימורים זה כמו אלכוהול. כוס אחת ביום זה נחמד. בקבוק זה כבר קטסטרופה", נימק. ואם הנוגע הראשי בדבר אומר זאת, הוא כנראה יודע על מה הוא מדבר •

(צילום: shutterstock)

במדינות האסלאמיות, אגב, ההימורים אסורים בחוק • בישראל עצמה אסורה הפעלת בתי קזינו וגם שאר דרכי ההימורים שלא נעשים באמצעות הגופים המוסדרים • גם הימורים על בסיס פרטי, בין השאר כמשחק במסגרת מפגש חברתי, אסורים בחוק הישראלי • חלק משמעותי מההימורים הבלתי חוקיים מתבצע כיום באמצעות האינטרנט. הקלות היא בלתי נסבלת – הקשה מהירה בגוגל ואתם שם • הימור פתולוגי נחשב להפרעה נפשית המתבטאת בצורך כפייתי להמר. בתחילה מצליח המהמר לזכות בסכומי כסף, מה שמסב לו ריגוש, אך בשלב השני ההימורים גוררים איתם גם הפסדים כספיים גדולים ובשלב השלישי והנורא המהמר מנסה נואשות להשיב לעצמו את הסכומים שאיבד על ידי הימור נוסף, אבל פעולותיו רק הולכות ומשקיעות אותו עמוק יותר בתהום החובות • נראה שקורבנותיה העיקריים של תסמונת ההימור הפתולוגי הם גברים. מקובל להניח שזו שכיחה יותר בקרב מובטלים ושכבות מצוקה, ושמכורים לאלכוהול ולסמים נמצאים בקבוצת סיכון גם לגבי ההתמכרות הזו • כשל המהמר הוא כשל לוגי שבו מיוחסת הסתברות לאירוע אקראי, על בסיס התפיסה שהתרחשויות עבר משפיעות באופן כלשהו על הסבירות להתרחשות עתידית של האירוע. הכשל המדובר כולל הנחה שקיימת הסתברות רבה יותר להתרחשות אירוע אקראי משום שהוא לא אירע משך זמן רב, או שישנה הסתברות קטנה יותר לחזרה של אירוע אם הוא התרחש פעמים מספר ברצף • לדוגמא, בהטלת מטבע ברור שבהטלה הראשונה ישנה הסתברות של חמישים אחוזים שהמטבע יפול על צד ה"עץ" או על צד ה"פאלי". ברור גם שההסתברות שהמטבע יפול עשר פעמים רצופות על צד הפאלי קטנה הרבה יותר (1:1024). הכשל טמון בהנחה ההגיונית כביכול, שנפילת המטבע על צד הפאלי בהטלה הראשונה מקטינה את הסיכוי שהוא יפול על פאלי גם בפעם השנייה • בפועל, הסיכוי נותר חמישים אחוז ביחס לכל הטלה בנפרד, משום ש"למטבע אין זיכרון" וכל הטלה היא אירוע נפרד שאינו תלוי בקודמו • דוגמא אחרת לכשל כזה הוא המשפט: "במכונה הזאת אף אחד לא זכה כברהרבה זמן. תראה איך בתוך כמה דקות תגיע הזכייה הגדולה" • על פי אתר מרכז אופיר לגמילה מהתמכרויות, גילו הממוצע של המהמר הכפייתי הוא 37 שנים לערך כשהוא מכור להימורים לפחות 14 שנים, אם כי משנה לשנה גיל המהמר הממוצע וגיל התחלת ההימורים הולכים וקטנים. לרוב מדובר בגבר נשוי ועובד שאף סיים תיכון ושירת שירות צבאי מלא בצה"ל • מהפניות שהגיעו למרכז בשנתיים האחרונות עולה ש-95% מהמהמרים הכפייתייםהם יהודים ילידי הארץ, ואילו 5% בלבד מהמגזר הערבי • למהמר הכפייתי מערכת הכחשה כוללת על מצבו. לרוב הוא יתחמק מטיפול כלשהו. לרוב ידווח על הפסד קטן מההפסד האמיתי ועל רווח גדול יותר משהוא במציאות • מעבר לסכומים אדירים, המהמר הכפייתי מבזבז גם את זמנו בסיטונאות. לרוב הוא יסבול מדיכאון קשה ולעתים גם ממחשבות אובדניות • מהמרים בעייתיים כאלו מהווים 5% מהאוכלוסייה הכללית •

(צילום: shutterstock)

ומה אומרת ההלכה? ככלל, ביהדות נאסרו ההימורים ובתלמוד מכונים המהמרים "מפריחי יונים" ו"משחקים בקוביה", והם פסולים לעדות מפני שנחשדו בגזל או מפני שהשקיעה בפעילות השלילית הזו גורמת להם שלא לעסוק ביישובו של עולם • הסיבה לאיסור ההימורים לשיטות האוסרות הוא החשש שאדם המהמר על כסף לא גמר בדעתו להוציא את אותו סכום, ומוכן לכך רק מתוך מחשבה שירוויח בהימור, ולמעשה קיים כאן אבק גזל עבור מי שירוויח בסופו של דבר את אותו הסכום על חשבון האחר • ככלל, לאשכנזים מותר למלא לוטו (אך לא טוטו הכרוך בחילול שבת). לדעת הרמ"אהשתתפות בהגרלה מותרת ואין מדובר בגזל, ורק מי שעיסוקו הקבוע הוא בהימורים פסול לעדות • לספרדים גם הלוטו הוא מחוץ לתחום. על פי פסקי השולחן ערוך והרב עובדיה יוסף, הדבר אסור. הרב עובדיה יוסף זצ"ל החמיר בכך מאוד, ובמשך כל שנותיו סירב לקבל עבור מוסדותיו תמיכה ממפעל הפיס • אדם שעיסוקו המרכזי הוא בהימורים, פסול לכל הדעות לעדות על פי הגמרא מפני שהוא מאבד את היכולת להעריך באופן אמיתי את הכסף, ובאופן כללי ההתייחסות שלו לעולם הזה איננה רצינית דיה • קזינו מוגדר 'מושב לצים' וההליכה אליו אסורה לכל הדעות •

(צילום: shutterstock)

ובכל זאת יש מי שרוצים מאוד שיוקם בישראל קזינו של ממש. בשבועות האחרונים הוצגה לראש הממשלה תוכנית להקמת עד שמונה בתי קזינו באילת • זאת כביכול במטרה להציל את העיר הדרומית, שבה לדברי העוסקים בנושא התיירות נמצאת בשפל חסר תקדים • למרות שלעת עתה החוק הישראלי אוסר כאמור על הקמת בתי קזינו, הנושא שב ועולה בשיח הציבורי מעת לעת בעשרות השנים האחרונות • במשך שנתיים, עד לפרוץ האינתיפאדה השניה בשנת 2000, היה קיים קזינו ביריחו שהופעל מטעם הרשות הפלשתינית ובמימון בינלאומי ומשך 3,000 מבקרים מדי יום, כמעט כולם ישראלים. הכנסותיו נאמדו במאות מיליוני דולרים. פעילות הקזינו ביריחו נפסקה לאחר שהמבנה הופצץ מהאוויר בידי צה"ל כשמחבלים התבצרו בו וירו ממנו לעבר היישוב ורד יריחו. בשנים האחרונות, בהעדר אפשרות מקומית זמינה, הפכה העיר ורנה בבולגריה ליעד מועדף למהמרים הישראלים. ישראלים רבים מהמרים בטאבה (מצרים) ובעקבה (ירדן) • ראש הממשלה הקים ועדה לבחינת פתיחת קזינו באילת שייועד לתיירים בלבד. נתניהו עצמו תומך בהקמת קזינו בעיר מכיוון שלטענתו הדבר ישקם את הכלכלה ואת התיירות באילת ויאפשר בין היתר פתיחת בית חולים בעיר ופתיחת אלפי מקומות עבודה חדשים •

(צילום: shutterstock)

האמת היא שבמקרים רבים קיים קשר ישיר או עקיף בין אתרי קזינו לבין פשיעה. את אתרי הקזינו בעיר ההימורים לאס וגאס, לדוגמא, הקימה ותחזקה בראשית הדרך המאפיה האמריקנית (ביניהם, אגב, שני יהודים בשם באגסי-בנימין סיגל ומאיר לנסקי) • בדו"ח של ועדת גביש שדנה בעניין הקמת קזינו באילת עוד בשנות ה-90 של המאה הקודמת מוצע לאסור על תושבי העיר והיישובים הסמוכים אליה את הכניסה לקזינו ולהגביל את כניסתם של מבקרים לגיל 21 ומעלה. כמו כן מוצע להטיל מס על מנהלי הקזינו שייועד להקמת מסגרות לטיפול בנפגעי הקזינו ולאסור את פרסום האתר או לפחות להגבילו מאוד. גם שעות הפתיחה שלו יהיו מוגבלות וכן לא יינתן בו אשראי לישראלים • בדו"ח מרכז המידע של הכנסת בעניין צויין שלפני שנים אחדות אסרה טורקיה את הפעלתם של בתי קזינו בטורקיה בשל נזקיהם, וראו זה פלא – התיירות במדינה לא נפגעה מכך כלל והיא אף ממשיכה לצמוח • מחקרים בארצות הברית הראו קשר בין נגישות לבית הימורים לבין עלייה במספר המהמרים המכורים. קיומם של בתי הימורים ברדיוס של 75 קילומטר כמעט הכפילה את מספר המהמרים המכורים באזור נתון • מחקר אמריקני אחר מצא שבמחוזות שיש בהם מוסד הימורים אחד שיעור פושטי הרגל בקרב התושבים היה גבוה ב-40% • הדו"ח הביא טענות בעד ונגד פתיחת קזינו בישראל. סיבות בעד: גידול בהכנסות המדינה, עלייה בערך הנדל"ן באזור ופיתוח העסקים בו, גידול בתיירות ויצירת מקומות תעסוקה חדשים • טיעונים נגד: מעוטי היכולת הכלכלית, שהם הראשונים להיסחף להימורים, מוציאים על הימורים פי ארבעה יותר מאשר האוכלוסייה המבוססת והנטל נופל על כתפי המדינה. בנוסף, הגידול בהכנסות המדינה מוטל בספק אם מחשבים את ההוצאות הנוספות לצורך שיטור, שיקום חברתי וטיפול בפשיעה הנלווית כמעט כהכרח לפעילות בתי הימורים. מלבד זאת, העליה במחירי הנדל"ן אינה נוגעת באזורים שמחוץ לגבול ההשפעה של בית ההימורים, שבהם חלה דווקא ירידה בערך • הטוענים נגד מוסיפים שעסקים בסביבת הקזינו נסגרים משום שהקזינו מתחרה בהם בהצלחה, והתיירים המגיעים במיוחד להימורים יוציאו ממילא את כספם בקזינו בלבד • בשנה שעברה בחן צוות להסדרת ההימורים החוקיים שהוקם מטעם המדינה את התנהלות ההימורים בארץ, וגילה שבחלק גדול מההיבטים המצב בישראל איננו עומד כבר כיום, עוד לפני הקמת קזינו, בסטנדרט המערבי • בין השאר הובא בדו"ח סקר שמצא ש-18 אחוזים ממשתתפי ההימורים החוקיים בארץ הם מהמרים כבדים, הלוקחים חלק במשחקים כמה פעמים בשבוע אם לא כמה פעמים ביום • הדו"ח קובע שהמצב בישראל בעניין איננו מספק ומציע להגביל את תפוצת ההימורים והנגישות להם • אחת ההמלצות, למשל, היא להנפיק כרטיס שחקן קבוע לכל מהמר. על פי דגמים שאימצו מדינות שונות שבהן לא ניתן להמר ללא הכרטיס האישי, שמכיל מידע מפורט של כלל ההימורים של כל משתמש. כמו בפירסום לסיגריות, גם כאן ממליץ הדו"ח להוסיף על טפסי ההגרלות אזהרה מפני התמכרות ויצוינו סיכויי הזכיה המזעריים – וכן מידע על אפשרויות פנייה לגורמי טיפול • גמילתם של המכורים תמומן מהכנסות מפעל הפיס והטוטו •  בנוסף מציע הדו"ח לאסור על המפעילים לפתות את הציבור להמר, בין היתר על ידי הענקת מתנות, או על שיווק ההימורים ככאלה שיפטרו את הזוכה מעבודה או מבעיות בחיים • הדו"ח מציע להגביל מראש את סכום וכמות ההימורים המורשית לאדם, וכך להקטין את הסיכון להפיכתו למכור, וכן למנוע הימורי קטינים • אבל ההימורים, בואו נודה, אינם מוגבלים בישראל רק למבוגרים. גם המכונות המצויות בכל קניון ובכל תחנה מרכזית שבהן יש לשלם על מנת שצבת תנסה ללכוד עבור המשלם הצעיר בובה או כלי משחק – הן למעשה מכונות הימורים • תצפית מזדמנת שערכנו לאחרונה גילתה שגם במקרה הזה קיימים מכורים לעניין. כך, לדוגמא, השקיעה ילדה באחת המכונות הללו מאה שקלים תמימים שקיבלה מהוריה – וזאת, אגב, מבלי שזכתה תמורת השקעתה בפריט כלשהו. אף לא בובה אחת.

פורסם לראשונה בשבועון "עולם קטן".