הזמרת ציפי קולטיניוק: "בזכות ההגבלות ההלכתיות – התחלתי לשיר"

ציפי קולטניוק בכלל לא התכוונה להיות זמרת. למרות שהיא כותבת ומלחינה שירים כבר מגיל 13, בפועל מעולם לא העזה לחלום כל כך רחוק. במשך שנים היא התעסקה עם מוזיקה רק מאחורי הקלעים, מנסה למכור את השירים שלה לזמרים אחרים שישירו אותם. בשלב מסוים היא אמנם הקליטה אלבום שלם של סקיצות שחילקה לאנשים קרובים, אבל זנחה את המוזיקה באופן סופי כשהתחתנה והחלה להתעסק בשיווק ובכתיבה.

למרות זאת, ציפי מצאה את עצמה שוב ושוב חוזרת לאותה נקודת געגוע מוזיקלית ישנה. "מגיל 6 למדתי לנגן בפסנתר, וכשהייתי ילדה קטנה, רק בת עשר וחצי, אמא שלי, שהיתה פסנתרנית מקצועית ברוסיה, נפטרה. ומהמקום הזה של ההתמודדויות והגעגועים, ישבתי שעות על הפסנתר. הרגשתי שזה מחבר אותי אליה והתחלתי לאט לאט להלחין שירים בעצמי".

גם כעבור שנים, כשבגרה, גילתה בעצמה בכל פעם מחדש את הדחף והכמיהה להתעסק במוזיקה. "אחרי כל לידה שעברתי, שזו חוויה שמאוד מחברת אותך לעצמך ולקב"ה, ונותנת לך עומק בחיים, הייתי שואלת את עצמי: 'מה עם השירים?'", אבל האומץ שלי להתעסק בתחום באמת עדיין לא הגיע. אחרי הלידה של הילד השלישי, פתאום קיבלתי באופן מיוחד ובולט תגובות על השירים באלבום הסקיצות שכתבתי מזמן, מנשים שקיבלו אותו בעבר ושאלו אותי את אותה שאלה ששאלו אותי שנים: 'למה את לא שרה בעצמך? את זמרת', אבל אני אף פעם לא ראיתי בעצמי זמרת".

באחד הימים, גמלה בליבה ההחלטה ללכת על כל הקופה. "זה היה באזור סוכות", היא מתארת. "הזמנו שכנה שלא ממש הכרתי, שאינה שומרת תורה ומצוות, לצורך קירוב. היא הגיעה עם בעלה והם ישבו יחד איתנו בסוכה. שוחחנו, ופתאום תוך כדי שיחה היא אמרה לי: 'אני רוצה לאחל לך שהשנה תעשי משהו עם היכולות שלך. אני שומעת אותך כל הזמן שרה עם הילדים ומדברת איתם, ואני מקווה שסוף-סוף תעשי עם זה משהו'. הייתי בשוק. היא אמרה את זה בפשטות, אבל לא היה לה שמץ של מושג כמה משמעותי זה היה עבורי לשמוע את זה באותו רגע. עם הזמן, הבנתי גם שיש בשירים שלי מסר שצריך להשמיע אותו, ושדווקא אני צריכה לעשות את זה".

ציפי בחרה ללמוד פיתוח קול ונגינה בגיטרה, ועד מהרה החלה להופיע. את ההופעה הראשונה שלה קיימה מול נשים, בבית חב"ד שמנוהל בידי חברה. "שרתי שיר אחד, לא יודעת מאיפה היה האומץ. ניגנתי אז בגיטרה בדיוק חודשיים, והכל קרה כל כך בטבעיות".

בשלב זה כבר החלה להתפרסם מפה לאוזן – וההזמנות להופעות לא איחרו להגיע. "בהתחלה היו מתקשרים לברר על המופע, ושואלים אם אני עושה הפרשת חלה, ועניתי שלא. אז שאלו אם אני עורכת הרקדה, ושוב, אמרתי שלא. אז כאופציה אחרונה, שאלו אם יש לי סיפור אישי, ואמרתי שכן, אז ישר אמרו לי: 'אה יופי, אז את חוזרת בתשובה?', ואנשים היו מופתעים מאוד לשמוע שלא. בעולם התורני רגילים כבר שאם מישהי זמרת - אז היא כנראה באה מעולם אחר. רוב הזמרות החרדיות מוציאות קאברים, או שירים עם מילים מתהילים או שירים כלליים כאלה, אבל לא רגילים

ליצירה מקורית שבאה מתוכנו, כמו שאני יוצרת היום".

"הבנתי שההלכה היהודית הכי חכמה ורגישה שאפשר כלפיי"

בחייה האישיים, קולטניוק, 31, היא אם לארבעה, המתגוררת בקרית עקרון הסמוכה לרחובות. במקור, היא מגיעה ממשפחת חסידי חב"ד שורשית מיוחסת, נכדה לשני סבים שהיו מקורבים מאוד כל חייהם לאדמו"רים. ולמרות זאת – קולטניוק נישאה דווקא לחוזר בתשובה, עניין שמהווה עבורה מקור גאווה. "אני תמיד אוהבת לספר בהופעות שבעלי הוא חוזר בתשובה. בתור ילד, בגיל 9 הוא עלה לארץ מרוסיה עם ההורים שלו, אבל לא הצליח ללמוד את השפה בשום בית ספר. בשלב כלשהו, אימו שמעה על פנימייה של חב"ד שמיועדת לילדים רוסים, והחליטה לשלוח אותו לשם. עם הזמן הוא התחיל לבוא הביתה ולשמור שבת וכשרות, ולאט לאט קירב גם את האם. היום גם היא שומרת מצוות לכל דבר".

 "זה מה שחידשה תורת החסידות", היא מסבירה. "פעם לא יכול היו לקרות שבעלי תשובה יתחתנו עם דתיים מבית כי היו מעמדות. אבל החסידות חידשה את זה שכל יהודי הוא בעל נשמה אלוקית ולכן אין כזה דבר מעמדות, ולהפך, לבעלי תשובה יש זכות גדולה יותר".

אם עדיין לא הבנתם, קולטיניוק אינה אדם שגרתי הפועל לפי קודים חברתיים מסוימים: מה שמכוון אותה הוא צו הלב וצו ההלכה. ואפרופו הלכה, בנושא הזה  אין פשרות מבחינתה. "אני הולכת כל הדרך עם רב שמלווה אותי, בכל הסוגיות ההלכתיות שאני נתקלת בהן", היא מתארת. "במרוצת הזמן, זה גם גרם לי להיות הרבה יותר יראת שמיים בפועל, וכשראיתי איזה מדהים זה להתייעץ עם רב, ואיזה יופי, חכמה ורגישות יש במבט של ההלכה – החלטתי לאט לאט להתייעץ על יותר ויותר תחומים בחיי. אמנם נולדתי למשפחה שבה כל שאלה שאלו את הרב, אבל אני באופן אישי תמיד ניסיתי לפתור דברים בעצמי. וכשבאתי לשאול את הרב וראיתי כמה ההלכה גאונית וחכמה ורוצה בטובת האדם – התייעצתי ביותר תחומים. כאדם בעל כח השפעה, ראיתי כמה זה דרבן גם אחרים להתייעץ".

"אני אתאיסטית, אבל בוכה מהשירים שלך על אלוקים"

היום, היא מופיעה כבר שלוש וחצי שנים בכל רחבי הארץ והעולם, בפני קהלי נשים מכל המגזרים. "יש אמניות חרדיות שמנסות 'להתנחמד', שיראו שהן כמו כולם, ושלכאורה אין הבדל בין דתיים לחילוניים. אני לא מאמינה בזה. אני מדברת על אמונה בלי להתבייש, לא משנה לי מול מי. הופעתי המון מול לא דתיים, גם מול קהלים של נשים מאוד מבוססות, שלא בהכרח נראה שהן מחפשות דת ורוחניות. אבל מה שמדהים הוא שנשים תמיד מתחברות".

על השירים שלה היא מקבלת תגובות רבות, גם מנשים המגיעות מעולמות שונים מאד מזה שלה. "יש מישהי שאני מכירה מאוד מקרוב, שהיא מאוד רחוקה מתורה ומצוות, ממש אתאיסטית בהגדרה שלה", היא מתארת. "היא התקשרה אלי לא מזמן ואמרה לי: 'ציפי, אני אתיאיסטית, לא מאמינה שיש אלוקים, אבל מאז ששמעתי את הדיסק שלך בפעם הראשונה אני מוצאת את עצמי נוסעת ברכב ושרה בקולי קולות שירים על אלוקים. לא יודעת למה, אבל השירים שלך עושים לי משהו שאני לא יכולה להסביר'. אני דווקא כן יודעת:בעיני זה הכח של המוזיקה, שנכנסת ישר ללב".

האם יש הופעה מיוחדת שאת זוכרת במיוחד?

"כן, בשבוע שעבר הופעתי ברוסיה, בסיביר, מול 100 נשים. בהופעות שלי אני בדרך כלל מלמדת את הקהל שיר אחד בסיום המופע. יש לי שיר, שנקרא 'אינסופי', שחלק מהמילים שלו אומרות: 'יש בתוכי נשמה אלוקית/ אתה נפחת בי/ ולא משנה מה קורה מסביב/ הערך שלי האינסופי'. למען האמת, זו לא ההופעה הראשונה שלי ברוסיה, וכל פעם מחדש אני בספק האם הנשים שלא מבינות כמעט מילה בעברית, יצליחו לשיר איתי. אבל בסוף, הבלתי יאומן קורה. הן שרו איתי, וזה היה מאוד מרגש עבורי. כשראיתי כמה גם הן התרגשו, אמרתי להן שאין לי ספק שהנשמה שלהן מבינה עברית, והן צחקו".

בעקבות הביקוש החליטה קולטניוק לפני שנתיים להוציא אלבום ראשון, שתהליך ההפקה שלו, לדבריה, היה ניסי ממש. קולטניוק לא בחלה באמצעים, והחליטה להשקיע את מיטב המשאבים כדי לקבל תוצר ברמה הכי גבוהה שיש. לצורך כך בחרה לעבוד עם נדב ביטון, מי שעובד עם מיטב האמנים והפיק בעבר דיסקים של עמיר בניון ועומר אדם.

האלבום, שזכה להצלחה מעל ומעבר למצופה, יוצא בימים אלה במהדורה שלישית. קולטניוק כבר עובדת במרץ על האלבום הבא, שיכלול פתגמים של גדולי האדמו"רים בחסידות, לצד שילוב של מילים אישיות ונוגעות של קולטניוק עצמה. לצורך כך החליטה להיעזר במימון המונים בעזרת פרויקט הד-סטארט, כפי שלא מעט אמנים עושים. אבל גם כאן – חשוב לה תמיד לשמור על גבולות ההלכה. "רציתי שיראו איך אישה חרדית יכולה ושאפשר, ושהתהליך עצמו יהווה קידוש ה' לנשים אחרות, עד כמה שזה אפשרי. מדברים הרבה בתקשורת על כמה ש'אישה חרדית היא סובלת ומסכנה', והיה לי חשוב להראות גם זווית אחרת, של אישה חרדית מאושרת שמשתמשת ביכולות שלה". לצורך כך, החליטה להפיק סרטון מיוחד במינו: אמנם רואים אותה שרה, ושומעים מנגינה ברקע – אבל לא שומעים אותה שרה בפועל. גם בתמורות שהיא מעניקה לתומכים השקיעה מחשבה. גבר שרוצה לתרום ולקבל במתנה את הדיסק - נדרש להעניק אותו "לאישה שאתה אוהב".

אילו תגובות קיבלת לפרויקט עד כה?

"בהד-סטארט אהבו מאוד את הרעיון שזמרת מגייסת כסף מבלי להשמיע את עצמה שרה, ולכן החלטתי להפוך את זה לגולת הכותרת של הפרויקט. קיבלתי גם המון תגובות תומכות מנשים, מכל המגזרים, שתיארו כמה כח זה נותן להם, וגם תמכו בעצמן בפרויקט".

עם יד על הלב, כזמרת חרדית, את לא מרגישה לפעמים שההלכה קצת מצמצמת אותך, ושהיה יותר קל להצליח בעולם הלא דתי?

"ממש לא. טעות לחשוב שבעולם הלא-דתי קל יותר לנשים שרוצות לטפח קריירה מוזיקלית. כשעבדתי באולפן על האלבום שלי, פגשתי שם מקרוב לא מעט זמרות לא דתיות, ואי אפשר להגיד שיותר קל להן", היא צוחקת. "יש המון תחרות, את צריכה לעשות הרבה פרובוקציות כדי שיראו וישמעו אותך, שלא לדבר על כמה דגש שמים על המראה, שהמוזיקה הופכת שולית לידו. זה עולם לא פשוט. בגילוי לב, זה לא שיש לי אפילו איזה רגע אחד שאני פוזלת לשם. מה שכן, יש לי עדיין חלום שאיזשהו זמר מוכר ישיר את השירים שלי, כי אני מאמינה בהם מאוד וחשוב לי שיגיעו לכמה שיותר אוזניים ולכמה שיותר נשמות. אבל אני מאמינה שגם זה לטובה ואני מאוד שלמה ושמחה במקום שלי.

"כשהייתי צעירה יותר, מלכתחילה חשבתי שזמרת אני לא יכולה להיות, גם בגלל ההגבלות ההלכתיות וגם בגלל האופי שלי. לו יכולתי, הייתי מעדיפה להקליט שירים ולשלוח לרדיו ולא לעמוד על במה, לשיר ולדבר. אבל עצם זה שזה אסור ושלא כל כך הצלחתי להגיע לזמרים אחרים שישירו את השירים שלי, זה מה שדרבן אותי להתחיל להופיע בעצמי. בסופו של דבר, המגבלות ההלכתיות הן שגרמו לי להגיע למקום הרבה יותר גבוה ממה ששאפתי. השם כיוון את זה כך שהיום אני גם שרה, גם מרצה וגם זוכה לקרב לבבות. מדהים לא?".