מי היו 4 הנשים היפות ביותר בעולם? ועוד עובדות מרתקות על אסתר המלכה

1. בגמרא מובאים שני מדרשים אודות יופיה של אסתר: אחד המדרשים הוא: "תנו רבנן ארבע נשים יפיפיות היו בעולם, שרה, ואביגיל, רחב ואסתר". לעומת זאת, מדרש אחר אומר: "בן עזאי אומר אסתר לא ארוכה ולא קצרה היתה אלא בינונית, כהדסה. ר' יהושע בן קרחה אמר אסתר ירקרוקת היתה, וחוט של חסד משוך עליה".

2. בתלמוד בבלי מובאת הסיבה שאסתר נקראה בשמה: "רבי יהודה אומר... ולמה נקראת שמה אסתר, על שם שהייתה מסתרת דבריה, שנאמר: 'אין אסתר מגדת את עמה וגו'', ר' נחמיה אומר ... שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר".

3. אסתר נקראה גם הדסה. הסיבה לשם זה מובאת בגמרא: "תניא ר' מאיר אומר ... ולמה נקרא שמה הדסה, על שם הצדיקים שנקראו הדסים".

4. במדרש שמואל מובאת הסיבה לכך שמרדכי ואסתר זכו שהנס הגדול ייעשה על ידם: "אמר רב שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן, מפני מה זכו מרדכי ואסתר להעשות נס זה על ידם, מפני אשתו של שמעי אם אביהם שהצילה שני צדיקים מן ההריגה, ואלו הן אחימעץ ויונתן, בשעה שרדפו עבדי אבשלום אחריהם רצו והכניסו לביתו של שמעי, מה עשתה אותה הצדקת, הכניסה אותם בתוך הבאר, ופירעה עצמה וישבה על פי הבאר כדי שתציל את שני הצדיקים מן המיתה, כיון שנכנסו עבדי אבשלום וראו אותה שהיא מפורעת חזרו לאחוריהם, אמרו, אפשר שני צדיקים חבויין בתוך הבור ואשה חשובה כזו מפורעת... אמר לה הקב"ה: 'הואיל ובזית את עצמך על שני הצדיקים הללו, אני אוציא ממך שני צדיקים שיעמדו בפרצותיהן של ישראל, ובשבילן אני מציל את ישראל מן ההריגה'". ממדרש זה ניתן ללמוד על כך שהקדוש ברוך הוא משלם שכר טוב על כל מעשה ומעשה.

5. כאשר ניגשה לאחשוורוש, זכתה אסתר לרוח הקודש. בגמרא מבואר על המילים "ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות", כך: "בגדי מלכות מיבעי ליה, אלא שלבשתה רוח הקודש".

7. כאשר ראה אחשוורוש את אסתר המלכה, קרה לאסתר נס עצום: "אמר רבי יוחנן, 3 מלאכי השרת נזדמנו לה באותה שעה, אחד שהגביה את צווארה, ואחד שמשך חוט של חסד עליה, ואחד שמתח את השרביט". בגמרא מובאות דעות שונות בכמה אמות האריך המלאך את שרביטו של אחשוורוש. אחת הדעות היא: שישים ושתיים אמה, וככל שהתקרבה אסתר, התקצר השרביט.

8. בגמרא מובאת הסיבה לכך שאסתר המלכה הזמינה את המן למשתה: "ר' נחמיה אומר, כדי שלא יאמרו ישראל: 'אחות יש לנו בבית המלך', ויסיחו דעתן מן הרחמים".

9. רמז למגילת אסתר מן התורה, הוא הנאמר: "ואנכי הסתר אסתיר" (חולין קלט ב).

10. במדרש רבה חלוקות הדעות אודות גילה של אסתר, כאשר נלקחה לביתו של אחשוורוש. "רב אמר בת ארבעים היתה, ושמואל אמר בת שמונים שנה, רבנן אמרי בת שבעים וחמשה".

11. אחת ממידותיה של אסתר היא השתיקה: "אין אסתר מגדת מולדתה, מלמד שתפשה שתיקה בעצמה כרחל זקנתה שתפשה פלך שתיקה, עמדו כל גדולי זרעה בשתיקה, רחל תפשה פלך שתיקה, ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושותקת, בנימין בנה תפש בשתיקה, תדע שאבנו שהיתה בחשן היתה ישפה, לומר יודע היה במכירת יוסף ושותק, ישפה - יש פה ושותק... אסתר, אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה". עוד נאמר: "בשכר צניעות שהיה בו בשאול זכה ויצאת ממנו אסתר".

12. במדרש שוחר טוב מובאת תפילתה של אסתר בשלושת הימים, בהם צמו כל ישראל: "א-לי א-לי, יום ראשון אמרה 'א-לי', ויום שני פעם נוספת 'א-לי', יום שלישי צעקה בקול גדול ואמרה: 'למה עזבתני. אלקי אקרא יומם ולא תענה', אמרה לפניו: 'רבונו של עולם, כך עשית לאבותינו במצרים, ולא כיון שקראו אותך שמעת להם?! שנאמר (שמות ג') 'ואת צעקתם שמעתי', איזו צרה גדולה מזו - פרעה אמר (שם א') 'כל הבן הילוד', וכל מי שהוא משלים מלאכתו לא היו עושין לו כלום, אבל אנו - להשמיד להרוג ולאבד, ולא אותם צעקו - ושמעת, אבל אנו צמנו, וצעקנו, והתפללנו וקראנו - ולא עניתנו, אין בנו מעשים עשה עמנו למען קדושת שמך, 'ואתה קדוש יושב תהלות ישראל'".

13. עוד מובא במדרש שוחר טוב: "מה עשו מרדכי ואסתר עם ממונו של המן: "לשלשה חלקים נחלק ממונו של המן, שליש למרדכי ואסתר, ושליש לעמלי תורה, ושליש לבנין בית המקדש, ושלשתן נאמרו בפסוק אחד, "יאכלו ענוים וישבעו" - זה מרדכי ואסתר, ו"יהללו את ה' דורשיו" - אלו עמלי תורה, "יחי לבבכם לעד" - זה בנין בית המקדש".

הרב עמנואל מזרחי מעניק לנו הצצה מיוחדת על דמותה של אסתר המלכה ויום הפורים: