כשהמשכנתא חוזרת

תמר, רינה ורחל חברותינו הגיעו יחדיו לשמורת טבע, שעתיים לפני המפגש הקבוצתי. זה זמן רב שלא נפגשו מחוץ לסדנא. השמים היו תכולים, שמש אביבית זרחה מעל. לשקדיות הפורחות היה מראה מלבב במיוחד. האגם נראה מלא מתמיד בעקבות הגשמים המבורכים. הן פרשו מחצלת על יד האגם ושמו את המצרכים שהביאו עמן: מעט ממרחים, קרקרים וסלט גדול.

רינה התיישבה על המחצלת, ואמרה: "פשוט כיף פה אתכן. פסקי-זמן משותפים נותנים לי כוח. אתן יודעות, השבוע התנגן לי כל הזמן המשפט מהמפגש הקודם: "עשה עצמו שמח". הסיפור עם העני והמרגלית עוצמתי באמת, מעורר לשינוי וחשיבה מחודשת. אני חייבת לשתף אתכן במשהו: השבוע קיבלתי בדואר מכתב שהמשכנתא שלנו חזרה. לצערי הרב, כל פעם שמכתב מסוג כזה מגיע בן-רגע עולות במוחי מחשבות שליליות, תסריטים איומים, ואני נופלת ברוחי ומתנהלת בלחץ. כל הבית סובל מכך, ובעיקר ילדיי שאינם מבינים מה עובר עלי. הפעם זה היה מדהים, תוך כדי קריאת המכתב אמרתי לעצמי שהמשכנתא שחזרה היא כמו המרגלית שהופלה לים... אז עשי את עצמך שמחה.

"הנחתי את המכתב, נשמתי עמוק, מתחתי קו ישיר לאבא שבמרומים ואמרתי: 'אנא, בורא עולם עזור לי להיות בשמחה'. הפעלתי את דיסק השירים החדש שקיבלתי במתנה מהוריי יום קודם. תוך כדי שמיעת השירים המדהימים, דמעות החלו לזלוג מעיני. זיהיתי שאלה דמעות שחרור ותקווה, ובלי תכנונים מצאתי את עצמי במצב רוח מרומם, עד שנשמעו דפיקות בדלת. פתחתי את הדלת לרווחה. זו היתה שכנתי שרצתה להתייעץ. לאחר ששוחחנו, התמלאתי באנרגיה והכנתי ארוחה טעימה במיוחד לילדיי - והכל בלב שמח! זו כבר לא היתה שמחה חיצונית, זה לא ששכחתי את המכתב אבל היו בתוכי קולות אופטימיים שהכל יסתדר בסוף, בדיוק כמו שהתגברנו הרבה פעמים.

"נזכרתי גם בדברי האר"י הקדוש שלמדנו לפני מספר חודשים: 'מי שנס מהתנהגות טבעית - נעשה לו נס'. אני בהחלט נסתי באותו יום מהתנהגותי הטבעית. פתאום קלטתי שלא הנסיבות החיצוניות קובעות את ההרגשות, אלא העבודה שאני עובדת על עצמי. תובנה זו שימחה אותי במיוחד. הודיתי לבורא עולם שאני אתכן בסדנא שכל כך משפיעה על חיי".

רחל ותמר היו מרותקות לדבריה של רינה, ותמר הוסיפה בהערצה: "את גיבורה, מדהימה". ובחיוך אמרה: "רגע, ומה עם המשכנתא?".

המשך בשבוע הבא...