מי מסתתר מאחורי הדלת? הסיפור שמאחורי "פורים איסטנבול"

יועצו הקרוב של סולימן המלך, לפני כ-400 שנה, ורופאו האישי היה רבי משה אמון, ששימש כרבה של קהילת איסטנבול. רבי משה ניצל את מעמדו כדי לפתח את החיים היהודיים.

על החיים השלווים הללו העיבה ביום בהיר עננה כבדה. רבי משה נקרא לחצר המלך, שקיבל את פניו בפנים מבוהלות. המלך סיפר כי בעת ששכב על משכבו בלילה, קרא אליו קול מתוך המחשכים: "סולימן הגדול, עורה משנתך. הנני נביא שנשלח אליך משמים לצוותך להשמיד את כל היהודים בממלכתך. עליך להוציא צו תוך שלושה ימים שכל יהודי שלא יתאסלם יגורש מן הארץ או יומת בסייף!"

רבי משה ניסה להרגיע את המלך הגדול, ופייסו שמדובר בחלום אשר שווא ידבר. אט אט נרגע המלך מסערת נפשו, ורבי משה נפרד ממנו בידידות.

(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

למחרת שוב הוזעק רבי משה אל הארמון, והסולטן סיפר לו כי הלילה נגלה אליו שוב האיש, והמשיך לדבר אליו בתקיפות אף לאחר שניעור לגמרי משנתו. אין זה חלום כלל וכלל, והדובר האיץ בי לבצע מיד את ציוויו הנבואי לגרש את היהודים.

שוב ניסה רבי משה להרגיעו בדברים, ודיבר על ליבו. לבסוף הסכים המלך לחכות עוד לילה אחד, ואם החזיון ישוב על עצמו בשלישית, שוב לא תהיה לו ברירה אלא למלא אחר הרצון הנבואי הנשגב...

רבי משה כינס את כל היהודים בבתי הכנסת ולשפוך את זעקותיהם ותפילותיהם לפני ה', וראשי הקהל אף גזרו תענית ציבור כדי לדחות את רוע הגזירה. לפנות ערב יצא רבי משה מביהכ"נ ופנה לכיוון הארמון כדי לדבר שוב עם הסולטן. בדרכו נעצר על ידי זקן אלמוני, שהושיט לו את ידו לשלום והתעניין מדוע כה נפלו פניו. רבי משה סיפר לו את דבר הגזירה המרחפת מעל ראשי היהודים.

שמע הזקן האלמוני ואמר: "גדול הוא אלקי היהודים ולא יתן את בניו למשיסה. עצתי לך לבדוק היטב מה קורה מאחורי הדלת המסתורית בחדר השינה של המלך"...

רבי משה קלט במהרה את פשר הענין, עיניו אורו ושפתיו נשאו תפילת הודיה חרישית לריבון העולמים ששלח לו את שליחו הנאמן, אך כשרצה להודות לשליח הפלאי, נעלם האיש ואיננו ויהי לפלא. רבי משה הגיע בזריזות למלך. "הוד מלכותך" - אמר רבי משה – "אני מאמין שמצאתי את פשר דבר הפלא המתרחש בחדר משכבך, האם אין בחדר דלת סודית?" הסולטן נזכר שבהיותו ילד קטן סיפר לו אביו שישנה יציאה סודית מחדר השינה, המובילה למנהרה אל מחוץ לארמון. רבי משה ביקש מן המלך להכין פלוגת חיילים חמושים ליד חדר השינה, והוא עצמו הצטרף אל המלך והתחבא בחדר.

בחצות הלילה נשמע חרישית קול הדלת הנעה על ציריה, וכחלוף מספר שניות נשמע קול מתוך החשיכה: "סולימן! זו הפעם האחרונה שאני מזהיר אותך! אני הוא הנביא..." בטרם הספיק הנביא האלמוני לסיים את 'נבואתו', קפצו עליו חיילים ואסרוהו בנחושתיים. התברר כי הנביא האלמוני אינו אלא סגנו של המלך ששנא מאוד את היהודים והחליט לעשות ככל יכולתו לגרום לגירושם, ולשם כך השתמש בפתח הסודי שהיה ידוע לו.

הסולטן ציוה לתלות את הצר הצורר, והבטיח נאמנה לרבי משה לעמוד תמיד לימין היהודים בממלכתו, ואת הבטחתו זו קיים. את היום שבו אירע הנס שמרו יהודי איסטנבול במשך הדורות כ"פורים איסטנבול".