מרדכי היהודי - מקבץ עובדות מרתקות על מרדכי היהודי

1. מרדכי היה גדול הדור בתקופת מלכות אחשוורוש, והוא אחת הדמויות המרכזיות במגילת אסתר.

2. במגילת אסתר מבואר ייחוסו: היה בן יאיר בן שמעי בן קיש ממטה בנימין. במסכת מגילה מבואר משמעותו של הייחוס: "בן יאיר" - בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו, "בן שמעי" -  בן ששמע א-ל תפלתו, "בן קיש" - שהקיש על שערי רחמים ונתפתחו לו.

3. מרדכי היה מצאצאי בני הגולה, וגלה בגלות יכניה מלך יהודה. בספר עזרא מצוין כי לאחר שנים עלה חזרה לארץ, בעלית זרובבל. לדעת כמה מחכמי התלמוד מרדכי הוא מלאכי ונקרא שמו מלאכי (כלומר מלכי) אחרי שנעשה משנה למלך (מגילה טו).

קבר מרדכי היהודי ואסתר המלכה

4. מרדכי זכה לכינוי "היהודי". חז"ל במסכת מגילה מסבירים כי זכה לכינוי זה כיוון שכפר בעבודה זרה, ש"כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי". כפירתו של מרדכי בעבודה זרה התבטאה בכך שלא השתחווה להמן.

5. ה"שם משמואל" מצטט את דברי המדרש, המשווה את מרדכי למשה רבנו. "הנה משה רבנו אמר: 'מחני נא מספרך אשר כתבת', ופירש הספורנו שימחה זכיותיו ממנו ויצטרפו לזכות ישראל, כן יש לומר במרדכי שמסר את כל זכיותיו לישראל, וזה יש לפרש 'דורש טוב לעמו', היינו שדרש את הטוב שבו, דהיינו מעשים טובים שלו לעמו, שיתחשבו על חשבון עמו.

6. ה"שם משמוא"ל לומד מכך שנאמר "דורש טוב לעמו" בלשון הווה, שזכותו של מרדכי קיימת לדורות. כה דבריו: "כל מי שנותן את עצמו להטהר ולהתקדש ולהיות שומר הברית, כידוע, זכותו של מרדכי עומדת לו ומסייעתו".

7. עם הצלתם של היהודים מכליה, מונה מרדכי לשר במלכות אחשוורוש, ולאחר מכן מונה למשנה למלך. למרות גדולתו, היה מרדכי עניו ביותר. בשמות רבה נאמר: "מאחר שראה עצמו בגדולה לא הגיס לבו".

8. מרדכי היה מיושבי לשכת הגזית בסוד הסנהדרין, ובהיותו "בלשן" ויודע שבעים לשון היה יכול להשיב על שאלות קשות בפסיקה, ולכן נקרא גם פתחיה (שקלים פה ב). 

9. ידיעתו בלשונות זרות עזרה לו להבין את דבריהם של שני סריסי המלך שדברו ביניהם בלשון תרשיש וחשבו שמרדכי לא יבין לשונם (שם י"ג).

10. כאשר מאן מרדכי להשתחוות להמן שאלו אותו עבדי המלך והלא יעקב השתחווה לעשו אשר ממנו יצא המן? ענה מרדכי כי יעקב עשה זאת בטרם נולד לו בנימין אשר ממנו יצאתי (תרגום שני ג' ג).

11. האלשיך הקדוש מבאר, כי ישראל חטאו בשני חטאים, וכנגדם הוצרכו לשני גואלים להצילם. כה הם דברי האלשיך: "ולכן הוצרכו ב' גואלים להצילם, מרדכי להגן על עוון הסעודה, ואסתר על עוון הצלם, כי מרדכי נקרא יהודי, שהוא הזהירם לא ללכת לסעודה, ובכל זאת לא יכול לגאלם לבדו מב' העבירות כי זקנו שאול גרם ללדת אגג, והיתה אסתר צריכה להסתכן על כך".

12. במדרש רבה: "מי גרם למרדכי לבא לידי הגדולה הזאת, אמרו שהיה מתפלל בכל שעה, שנאמר ומרדכי ידע את כל אשר נעשה וגו', מאחר שראה עצמו בגדולה, לא הגיס לבו ולא עמד מן התפלה, אלא וישב מרדכי... שחזר לשקו ותעניתו".