עפרה הר-כסף: "דרך הגרפולוגיה אפשר לגלות כמעט הכל"

שעת צהריים. עפרה הר כסף עולה לביתה, כשבדרך היא אוספת את הדואר שהצטבר בתיבת הדואר המשפחתית. אחד המכתבים מסקרן במיוחד. פרטי השולח מעידים כי מדובר בחברה קרובה שהר-כסף לא פגשה זמן רב. כשהיא פותחת את המכתב, מחכות לה שתי הפתעות: האחת, היא הזמנה לחתונה של בנה של החברה, אולם השניה, מכאיבה עד מאוד. והר-כסף פורצת בבכי. "הסתכלתי על הכתב שלה, בהקדשה שכתבה לי בכמה מילים לצד ההזמנה, ומיד ידעתי מה יש לה. זה היה ברור שהיא נאבקת במחלה קשה ומסתירה את זה. היום היא כבר לא בין החיים...", היא מתארת, ועיניה מתמלאות בדמעות. "בגרפולוגיה רואים המון דברים, וזה שרואים אותם לא בהכרח אומר שצריך לדבר עליהם. לא כל דבר שרואים גם מגלים".

תכירו את עפרה הר כסף, 58. כיום, מנהלת מכון "קו נקודה", וגם אם לתשעה ילדים, המתגוררת בירושלים. בעברה הרחוק, גדלה בכרמל, בבית חילוני מבוסס. כשהייתה בת שלוש איבדה את אימה בתאונת דרכים, ושלוש שנים מאוחר יותר נישא אביה מחדש. ואולי בהשפעת מותה הפתאומי של אימה, הר-כסף החלה את החיפוש שלה אחר משמעות בגיל 12 בלבד, גיל צעירבהרבה מהמקובל.

"בגיל 12, נשארתי כבייביסיטר אצל בת דודתי ושמרתי כל היום על בנה, שהיה ילד שקט רוב הזמן. הבית של אותה בת דודה היה יפהפה, בית מאוד תרבותי. ואז ישבתי מול כל היופי הזה, והתחלתי לחשוב: 'בשביל מה כל זה? מי אני בעצם? מה המטרה של כל זה?'. פתאום נשמטה הקרקע מתחת לרגליים שלי. הבנתי אז בפעם הראשונה שאין לי תשובה אמיתית למשמעות הבסיסית של החיים שלי".

(איור: עופרה הר-כסף)

מאוחר יותר, חזר הביתה בעלה של אותה בת דודה, שהיה אדם משכיל, והר-כסף עטה עליו עם השאלות שלה. "הוא לא ידע מה לענות לי, למרות שהיה עסוק בשאלה הזאת עשרות שנים. בסוף, הוא סיפר לי את הסיפור של סיזיפוס, מהמיתולוגיה היוונית, שנגזר עליו לגלגל אבן מראש של צוק עד למטה, ולהעלות אותה חזרה, וחוזר חלילה, כך למשך שארית חייו, ובעצם טען שזו מבחינתו תכלית החיים. זה היה מאוד מייאש לשמוע את זה".

אבל הר-כסף לא הסתפקה בתשובה ההיא והמשיכה במסע חיפוש אמיתי ונוקב. "חוסר המשמעות שהאיר בי אז לא עזב. מבחוץ, הייתי בחורה כשרונית ומוצלחת, ממשפחה טובה,. אבל מבפנים לא היתה משמעות לכל זה".

ארבע וחצי שנים מאוחר יותר, החלה לגלות את היהדות. "הייתי כבר בת 16 וחצי, וארבע שנים זה המון זמן להתעסק בחוסר משמעות", היא מתארת. "לקח לי הרבה זמן להבין שהאמת נמצאת ממש מתחת לאף שלי".

כשהייתה בת 17 הכירה את ח"כ דאז, הרב אברהם רביץ זצ"ל, ובני משפחתו, שסייעו לה רבות בתהליך הקירוב ליהדות. מאוחר יותר, עקרה לירושלים. שם נפתחה מדרשת "נווה-ירושלים", שקיימת עד היום ונחשבת לאחת המדרשות הטובות בארץ. "לא היה שום ניסיון קודם עם בעלות תשובה כדי להדריך אותן, הכל היה מאוד ראשוני. לא ידעו איך לאכול את הדבר הזה שקוראים לו בעלי תשובה, אבל השקיעו בנו המון ועם התלהבות עצומה".

"גרפולוגיה זה לא קריאה בקלפים"

לפני כעשרים שנה, הגיעה לראשונה לתחום הגרפולוגיה. זאת לאחר שביתה הביאה ספר אקראי שעסק בתחום. הר-כסף קראה אותו והתחברה מיד, והחליטה שמדובר בתחום שבו היא רוצה לעסוק לפרנסתה. במשך השנים למדה אותו לעומק, וחמש שנים מאוחר יותר, כבר הקימה את מכון ''קו-נקודה''. היא עוסקת בהוראת המקצוע, בהפעלת סדנאות, ובאבחון לפרטיים ולגופים גדולים.

מה כל כך משך אותך בתחום הזה?

"זה כלי פנטסטי, שבמקום לחפור ולחפור, ולקיים עוד פגישה ולגבות עוד תשלום, מאפשר בקלות לדעת מיהו האדם שעומד מולי, למה הוא זקוק, למה לכוון אותו, ומהו השינוי שהוא צריך".

הרבה אנשים יחלקו עליך ויגידו שגרפולוגיה זה שטויות.

"חשוב לדעת שזו לא איזו חכמה עתיקה וחסרת בסיס, אלא מדובר במקצוע מדעי שממשיך להיחקר כל הזמן, בהתאם לחקר התפתחות המוח. הכתב נוצר במרכז הכתיבה שמוח, בסמוך לרקה השמאלית, אבל כדי להגיע עם מבע לדף הוא נסמך על המון פעילויות מוחיות באזורים שונים. יש אנשים שחושבים שזה תחום 'כל יכול' כזה, שדרכו אני יכולה לדעת מה היה ומה יהיה, ויש אנשים עם גישה הפוכה – מזלזלים לגמרי. האמת נמצאת איפשהו באמצע - יש גוף ידע טוב לעבוד איתו, אבל יש גם תחומים שנחקרו פחות, ויש גם טעויות, בדיוק כמו אצל רופא. אם היינו יכולים לדעת בוודאות של מאה אחוז, זה היה עוזר מאוד. אבל לפעמים אין הכרעה, יש דברים ברורים באמינות גבוהה, ויש דברים שפחות. גרפולוג אמור לומר את זה לקליינט".

הר-כסף מדגישה שחשוב גם לדעת למי ללכת, ולא לסמוך על כל גרפולוג. "גרפולוגיה היא תחום אבחוני, וכדי לכוון את האנשים צריך להכיר את כל מה שהיא נושקת אליו. הוא גם נוגע בהמון תחומים, כמו הייעוץ התעסוקתי, הייעוץ הזוגי, חינוכי, ועוד. צריך להתמצא גם בפתולוגיות נפשיות, הפרעות, מחלות. יש גם תחום של גילוי זיופים. חשוב ללכת רק למישהו שמתמצא בכך ושלמד לעומק את התחום".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

האם יש קשר בין גרפולוגיה ויהדות?

"כן, ולמעשה הראייה הכי יפה לכך שהגרפולוגיה עובדת - נמצאת דווקא ביהדות. יש מאות הלכות עבור סופר סת"ם, וכשאת מסכלת על כל ההלכות במבט אובייקטיבי, ההיגיון מכתיב שכל כתב של כל סופר היה צריך לצאת מדויק כמו גופן של מחשב. ובכל זאת, כשאת מחזיקה שתי מזוזות, את מיד מבדילה בין כתבים של סופרי סת"ם שונים, למרות ששתיהן עומדות בדרישות ההלכה. ההלכה גם דורשת מהכותב לטבול, זאת אומרת, יש מעורבות שלו ואפילו של הטהרה שלו בתוך הכתב. זאת אמירה מאוד חזקה".

אם אפשר לראות על הכתב שינויים בנפש של הכותב, אז האם זה פועל גם הפוך? האם שינוי בכתב יכול לעזור כדי לשנות אופי?

"יש תחום כזה בגרפולוגיה, שנקרא 'גרפו-תרפיה', שזו שיטה מאוד מוצלחת כדי לשפר כתב שאינו קריא דיו, וברובד הנפשי יכול לסייע גם בשיפור ההרגשה, בריכוז, בסדר. אבל לשנות את האישיות? זו כבר עבודת מידות שאי אפשר לברוח ממנה, ולא משהו אחר".

למכון שלה מגיעים שלל מקרים, בהם הורים מודאגים למתבגרים, שמביאים לאבחון את כתב ידו של ילדם המתבגר; מעסיקים שרוצים לבחון מועמדים לתפקידים שונים (ואגב, הר-כסף מציינת כי לאחרונה בחינת מטפלות וגננות גברה מאוד); אנשים שמעוניינים בהכוונה מקצועית או בהסבת מקצוע; וכן ועדות קליטה בכמה יישובים, שמעוניינים לסנן גורמים בעלי השפעה שלילית מלהתיישב במקום.

לעיתים, הר-כסף אף נתקלת באנשים שמביאים אליה כתבים של משודכים, על מנת לבחון מקרוב את אופיים. "יש מקרים שאני חושבת שזה ממש יכול למנוע צרות עתידיות", היא מסבירה. "ולא רק בשביל זה. בכל אחד יש מעלות וחסרונות, וכשיודעים מראש מה הן נקודות החוזק של זוג כזה ומה ידרוש השקעה או התפשרות –  מגיעים לבניית בית עם מוכנות ומודעות גבוהה הרבה יותר. ועם כל זה, לעולם לא נדע דרך הגרפולוגיה מי הוא חצי הנשמה של הכותב", היא מדגישה.

ויש לה גם שלל סיפורים מעניינים מתוך העיסוק בתחום במשך השנים. "לא תמיד מי שמגיע אליי מזדהה או מגלה לי למי הכתב שאני אמורה לאבחן שייך. היה פה למשל פעם רב מאוד חשוב, שהציג בפניי כתב, ושאל לגביו כל כך הרבה שאלות, שבליבי חשבתי שהשאלות, מידת הדיוק ותחומי האבחון שהוא דורש הם מוגזמים. למחרת, הוא בא לקחת את הדו"ח הגרפולוגי כתוב, ואמר לי: 'יש משהו שאת בוודאי תרצי לראות', ואז הוא הוציא מהכיס דו"ח של גרפולוג מאוד מפורסם, על אותו הכתב שאבחנתי, והסביר לי: 'הייתי צריך ניתוח אישיות מהימן מאוד בקשר למקרה שאני מטפל בו כרגע  רציתי להיות בטוח שאם אני לוקח את הכלי הזה של הגרפולוגיה – אני באמת יכול להיעזר בו, ולכן הלכתי לקבל ייעוץ נוסף, כדי לראות עד כמה האבחנה תהיה זהה'. כשקראתי את הדו"ח שלו, ראיתי שההתנסחות הייתה שונה, אבל הטיפוס יצא אותו טיפוס. זה יכול היה להיות מאוד מביך אחרת", היא צוחקת.

"העיסוק בקירוב עוזר גם לי לגדול"

הר-כסף מתחזקת כבר 11 שנים טור גרפולוגי קבוע בעיתון 'בקהילה', וגם מרצה ועורכת השתלמויות בתחום. בזמנה הפנוי היא גם מציירת. "חזרתי עכשיו לצייר אחרי תקופה ארוכה מאוד שלא ציירתי, כי החיים היו מדי עמוסים כדי לתת לזה עדיפות. אבל ליהנות? אני נהנית מכל הסוגים של אמנות כל הזמן".

אולי דווקא מפני שהיא שייכת ל'דור המייסדים' של עולם התשובה בארץ, ובמקביל מנהלת דיאלוג מתמיד עם העולם החילוני, כבת למשפחה שאינה שומרת מצוות - הר-כסף מתעסקת גם בתחום הקירוב. "מאז שהחל להתגבש עולם של תשובה, העיסוק הזה תמיד ליווה את חיי, וגם עזר לי באופן אישי לגדול. במשך השנים, עבדתי בארגונים שונים של קירוב".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

בשתים עשרה השנים האחרונות, היא רכזת סניף של "נפש יהודי", שהינה תכנית העשרה יהודית ומנהיגות לסטודנטים, בארץ ובעולם. "זה ארגון מדהים", היא מתארת. "הגישה שלנו היא לתת אפשרות להרחיב את הידע ביהדות לאנשים שחסר להם, כשרמת ההסברה גבוהה מאוד. יש המון דרכים שבהן אנחנו פונים לחזק את הזהות היהודית, כל אחד מתחבר בצורה אחרת. מלבד שיעורים הרצאות, יש סיורים מודרכים באתרים בירושלים, וגם מסע מסובסד לפולין שמשנה את התפיסה. מלבד זאת, יש גם קבוצות דיון, לימודים פרטניים, וכמובן- שיעורים והרצאות, כי כל אחד מתחבר בדרכו. דרך הארגון, הסטודנטים פוגשים אנשים שיודעים להעריך אותם, ולומדים להכיר בעיוות של הצגת העולם החרדי בתקשורת, מתוך ההיכרות האישית והמגע האישי. שבירת הסטיגמות היא חוויה גדולה".

בפעילות שותפות גם בנותיה של הר-כסף, שלמרות שנולדו לבית חרדי לכל דבר – מוצאות תמיד שפה משותפת עם הסטודנטיות ומצליחות לגשר על הפערים, על אף הרקעים השונים. "זה לא מפתיע אותי", היא מסבירה ומחייכת, "כי העיסוק שלי בקירוב הוא עבודה, ששזורה וארוגה לתוך מרקם החיים במשפחה שלנו פנימה כבר עשרות שנים, עבורנו זו כבר ממש צורת חיים.

"עבור הסטודנטיות, המפגש הראשוני עם צוות "נפש יהודי" או עם הבנות שלי, שהן חרדיות, מפתיע מאד. הן מצפות למצוא יצורים משונים ופרימיטיביים, ובמקום זה פוגשות נשים מרשימות ומלאות הומור, שמכילות אותן בנעימות שכזו. התגובה הראשונית היא תמיד ש'אתן בטח לא חרדיות אופייניות', אבל אנחנו כן, ממש. אבל שבירת הסטיגמות היא המטרה המשנית. המטרה הראשונית היא בניית זהות יהודית, היא הענקת האפשרות להכיר מהם התכנים של היהדות, ולהתחבר אליהם".

ושאלה אחרונה: יש קשר בין שני התחומים בהם את עוסקת – גרפולוגיה במכון "קו נקודה" והסברת היהדות ב"נפש יהודי"?

"לא", צוחקת עפרה, "אין. כל אחד הוא כלי עם יכולת השפעה אדירה על הזולת, שניהם תחומים מלאי אתגר עבורי, אבל אין ביניהם כל קשר".