חדשות כלכלה
הצעת חוק: הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי
שר האוצר הציג במכתב ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני הצעת חוק חדשה: הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי באופן שלא יחרוג משכר של 2.5 מיליון שקלים בשנה
- שלמה תומר
- פורסם ו' אדר ב' התשע"ו
שר האוצר, ח"כ משה כחלון שיגר אתמול (שלישי) מכתב ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה פגני בו פירט את הצעת חוק חדשה בנוגע להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי.
כחלון אמר כי: "הגיע הזמן לעצור את חגיגות השכר על חשבון הציבור. אני מקווה שחברי הכנסת לא ייכנעו ללחצים שמופעלים עליהם. אם אנחנו רוצים לצמצם פערים, צריך להילחם גם בחזקים ביותר. זו בעיה כלכלית. זו בעיה חברתית ומוסרית. אנחנו נלחם בה במעשים. לא בדיבורים".
במכתבו הדגיש שר האוצר כי הוא בטוח כי מפלגת יהדות התורה תתמוך בחוק: "מכובדי, בהמשך לשיחתנו בנשוא, אני מתכבד להביא בפניך את עמדתי בכל הנוגע להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי. אני בטוח כי אתה וחברי הועדה אשר בראשותך תתמכו בהצעתי זו ללא סייג".
(צילום: פלאש 90)
"ישראל נמצאת בפני איום על לכידותה החברתית ומכאן גם על חוסנה הלאומי. הפערים החברתיים אשר הולכים ונפערים בחברה, אובדן תחושת הסולידריות והפגיעה הנמשכת בסיכוי לשוויון הזדמנויות – כל אלה הם לא פחות מאיום קיומי על דמותה, צביונה, ערכיה ובטחונה של המדינה".
השר הדגיש כי שכר הבכירים במגזר הפיננסי הוא ביטוי מוחשי לפערים החברתיים: "שכר הבכירים במגזר הפיננסי הוא ביטוי מוחשי לתופעה של הפערים החברתיים ההולכים והגדלים בחברה. רק לאחרונה פורסם באמצעי התקשורת כי בכירים במגזר הפיננסי מרוויחים שכר שנתי הכולל הטבות, מענקים ובונוסים המגיעים לעיתים למעל ל-8 מיליון שקלים בשנה. סכום חסר הצדקה ומנופח מעבר לכל פרופורציה. מדובר לעיתים בפי מאה ויותר מהשכר הממוצע במשק".
"לא מדובר בנחמה של בודדים מהעת האחרונה. זהו נגע אשר הולך ומתפשט ככל שעוברות השנים. לתופעה זו השפעות כלכליות, ערכיות ומסוריות לאורכה ורוחבה של הכלכלה הישראלית. בתוך המגזר הפיננסי עצמו, התופעה החמורה הזו מביאה לפערי שכר פנים ענפיים שערורייתיים ולהצמדת שכר בכירים המביאה לניפוח השכר באופן בלתי מידתי, נטול כל היגיון כלכלי ובעל השפעות ארוכות טווח ומרחיקות לכת".
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)
השר הוסיף אף כי מדובר בבעיה מוסרית: "מעבר לכל אלה, יש כאן כשל ערכי ומוסרי ממדרגה. במה עלו בכירי המגזר הפיננסי על מפקדי הטייסות שלנו, על מפקדי החטיבות הלוחמות, על שופטי ונשיאי בית המשפט, על מנתחי הלב והמוח, על מדענים בחקר התרופות, החלל, הכימיה והפיזיקה?. איך ניתן להצדיק שכה כה מנותק מן המציאות שעומד בסתירה למומחים ומומחיות לא פחות גדולים בתחומם, כמו נגידת בנק ישראל, ראשי מערכת הביטחון, מנכ"ל הביטוח הלאומי, ומנהלים ומנהלות בכירים במשק".
"האם יימצא מבחן אובייקטיבי אחד אשר מצדיק את הפערים הללו? בסמכות או באחריות? שהרי מה שונה אחריותם של בכירי המגזר הפיננסי ממפקדי החטיבות הלוחמות ואגפי המטה הכללי? במה עולה סמכותם ואחריותם ביחס למנהל בתי החולים הציבוריים?".
לסיום הביע כחלון את נכונתו להגביל את שכר הבכירים ל-2.5 מיליון ₪ בשנה: "למרות שעמדת הדרג המקצועי שהוצגה בוועדת הכספים היא כי יש להגביל את שכר הבכירים על עלות שכר של 3.5 מיליון ₪, עמדתי שונה והיא כי יש להגביל את שכר הבכירים במגזר הפיננסי באופן שלא יחרוג משכר של 2.5 מיליון ₪ בשנה".
כחלון סיים את מכתבו: "מכובדי, יו"ר ועדת הכספים. צמצום הפערים החברתיים יכול לעשות במעשים נוקבים ולעיתים אף קשים. צעד אמיץ זה נדרש מאתנו כעת. יש שכר לעמל, יש שכר לניסיון, ידע, סמכות ואחריות. אבל, גם לכל אלה יש תקרה, הגיון סביר ומידה. אני כולה תקווה כי במעשה המשותף נחזיר את ההיגיון ואת השכל הישר".