להשתחרר מחדש

תמר, רינה ורחל חברותינו המשיכו ליהנות מהשמש האביבית, מהשמים התכולים ובעיקר מהשיתוף המעצים. רחל אמרה, שהשיחות תורמות לה לא פחות מהסדנא עצמה והיא מודה לרינה ותמר על היוזמה הברוכה להיפגש מחוץ למפגשי הסדנא. "עבודת השמחה שלנו היא עבודת חיינו, ולא מובנת כלל מאליה".

"אל תשכחו", אמרה תמר, "שקללתה של חוה מרחפת על כולנו – 'ארבה הרבה עצבונך' זה לא רק 'בעצב תלדי בנים' לכן עלינו לעמול על השמחה. זה באחריותנו".

"את יודעת, אף פעם לא חשבתי בכיוון הזה", אמרה רינה, "אני מבינה את עצמי יותר לאחר ההבהרה שלך".

תמר אמרה שהפורים הזה היה נפלא עבורה. "הרגשתי שמחה פנימית אמיתית. הייתי משוחררת. מעולם לא חוויתי חוויית שחרור כל כך עוצמתית. כל שנה אני זוכרת את לחץ משלוחי המנות ואת האירוח הקשה של סעודת פורים. רק חיכיתי שייגמר... והשנה? הייתי בנירוונה אמיתית! התכוננתי כמובן למשלוחים ולסעודה, אבל בנחת ובלי הלחץ שהכל צריך להתנהל לפי הכללים שכבלתי בהם את עצמי שנים".

הן הגיעו למפגש כשכבר כולן ישובות עם עיניים עצומות, נושמות חמצן לריאותיהן. הן התיישבו בשקט ובשניות נכנסו לאווירה. המנחה, בשקט שלה, ביקשה לדמיין מנהרה, להיכנס אליה ולהתחיל להלך בתוכה למרות החושך ואי הנעימות שבה. כן, המנהרה צרה וחשוכה, ותוך כדי ההליכה לחשוב על משהו בחיי שמיצר לי ואני מאוד רוצה להשתחרר ממנו. לחוות את הקושי שבמיצר ואת הרצון העז לצאת ממנו.

"שאי תפילה ובקשה מעומק לבך לבורא עולם שיעזור לך להשתחרר", הורתה המנחה. "ראי בעיני רוחך אור בקצה המנהרה. נסי לראות ולהרגיש מה זה יהיה בעבורך, איך את מרגישה ביציאה מן המיצר. נשמי עמוק והתקדמי במנהרה לכיוון האור. האור הוא השחרור מהקושי, תני לאור הזה להתפשט בכל גופך. הרגישי את היציאה, את השמחה המתלווה לכך, והודי לבורא על עזרתו. נשמי עמוק ולאט לאט חזרי לכאן ועכשיו העיניים נפקחו המנחה נתנה זמן להתאושש מהחוויה".

אחת מחברות הקבוצה שיתפה אותנו שהמנהרה הצרה היתה בעבורה ה'מה יגידו' של הסביבה בה היא חיה. "זה לוחץ אותי כל כך בחיי היום יום שלי. לעיתים אני מרגישה שאני חיה את כולם רק לא אותי. מצאתי את עצמי זועקת לבורא עולם שישחרר אותי מהמיצר הנורא הזה שהשתעבדתי אליו. זה היה נפלא לדמיין את השחרור, הרגשתי הרבה כח לעשייה, שמחה בלי התחשבנויות ופחדים".

היינו מרותקות, והמנחה שלנו הגיבה: "כן, זה אפשרי לצאת מהמיצרים לחרות. אנו המשעבדות ולכן גם בכוחנו להיות המשחררות הזמן הזה מסוגל לעזור לנו לעשות זאת. חג הפסח שאנו צועדות לקראתו אמור להיות עבורנו שיא השחרור. כל אחת תבחן פנימה בתוכה את השעבודים שלקחה על עצמה, ותנסה להתנקות ולהשתחרר מהם. זה תהליך מעצים המחבר אותנו לעצמנו, לעוצמתנו ולבוראנו. זכרו: בלי סייעתא דשמיא זה לא ילך! חובה בכל שלב לבקש את עזרת השם יתברך".

המשך בפעם הבאה...