נענע

הנענע הינה צמח ריחני תרבותי מזרחי, אשר מזגו חם ויבש. הנענע מוזכרת במשנה בשם "מינתא", ואכן הנענע והמנטה הם בני אותה משפחה.

לעיסה של עלי נענע טריים יעילה לרענון הפה ולהסרת ריח רע, וכן לחיזוק החניכיים. טיפול זה יעיל ביותר כשהוא מעורב ביין. הנענע מרגיעה מיחושי קיבה, מסייעת לפעולות העיכול, מסלקת גזים, מצוינת נגד תולעים ומרגיעה כאבי בטן וצרבות. בזמן כאבי ראש או הקאות, מומלץ לשפשף או להניח קומפרסים על המצח ועל הרקות.

נענע מעורבת בחומץ יעילה להפסקת שטפי דם פנימיים. כאשר היא מעורבת בקמח שעורים היא מחממת את הגוף ומחזקת את פעולת הקיבה. הנענע משקיטה פיהוקים, גיהוקים, והקאות הנובעות מליחה מרובה.

תה עם נענע מרווה ומרענן, והשפעתו גדולה נגד כאבי ראש, הרגעת עצבים ונדודי שינה. הוא מקל במקרה של עצירת השתן, יעיל נגד צמרמורות, דפיקות לב מואצות ושפעת. שימוש ממושך בתה נענע יכול לרפא שיעול, ובתוספת דבש הוא משפיע ומקל על הפרעות נשימה. בני צפון אפריקה מרבים בשתיית תה בתוספת עלי נענע, במיוחד בקיץ.

יחד עם זאת, תה עם נענע אינו מומלץ למניקות, משום שהוא מקטין את כמות החלב.

לפצעים ולחבורות חיצוניים מומלץ לחמם נענע עם קמח שעורים, ולהניח על מקום המכה או הנפיחות.

טיפות מעלי נענע יעילות מאד לדלקות עיניים קשות, ולהורדת חום אצל קטנים.

על אכילת הנענע מברכים "בורא פרי האדמה", ועל ריח הנענע מברכים "בורא עשבי בשמים".