היי, חבר, אל תישבר: הטור של דניאל מזרחי

את השמיים אני שוב רואה. את היופי שיש באותם האנשים שחולמים על השקט שנמצא מעבר לצבעי הקשת.

היי, חבר, אל תישבר. אל תתייחס לטיפש שבך, תתייחס לאור שבתוכך.

הקול שאומר שאין אומץ לפעול ולסדר את הראש לפי הדרך שהבורא מבקש, גם לא בערך – אל תתייאש, אל תיכנע לטיפש.

נכנסנו למהלך של שיא השיאים של חודשי השנה.

שישים יום שבהם הפנים שלנו לא מפסיקות להאיר משמחה.

אבל... נתקלתי בתופעה מוזרה בבוקר של תחילת השבוע.

פגשתי בחבר לא מוכר בכלל.

בטח אתם שואלים את עצמכם – איזה מין חבר זה, שאני לא מכיר אותו?

ניגשתי אליו בפרצוף קצת מודאג: מה קרה לך, קובי? בדרך כלל אתה עם מנורת אור על פניך, ועכשיו אתה כבוי. האם שתית קפה הבוקר? כך שאלתי אותו.

הוא ענה לי בחיוך שהתחיל להאיר את הבוקר הקשה שעבר עליו. שתיתי קפה עם חמש כפיות סוכר מרוב עצבים, עצבים מתוך חלום לא מוכר. לרגע הסתכלתי עליו כאילו הוא נפל מהמיטה. זה קורה לכל אחד, הוא אמר לי, כל אחד לפעמים קם על רגל שמאל.

אבל עכשיו אני מבין איך הכל שונה ממה שנדמה לנו, ואז זה משפיע עליי באמת.

קובי, במובן מסוים אתה צודק, אבל אני גם חולק עליך. החיים שלנו הם כמו מגילת אסתר. בתחילת הסיפור, המצב נראה קשה ובלתי הפיך. אבל הקב"ה יתברך מסובב הכל ועשה שבסופו של דבר יהיה רק טוב לעם היהודי.

ככה גם בימינו, ככה גם בחיים שלנו. יש לנו ימים שאנו לא כל כך מבינים מה הקב"ה יתברך רוצה מאיתנו, ימים של "מגילת אסתר" מלשון "הסתר", הסתרה – אבל תפקידנו הוא לפרוץ את כל מגבלות והסתרי העולם הזה, ולהאיר את כל היקום באורה של שמחה אמיתית. וכך נגאל במהרה, כפי שנגאלנו במגילת אסתר.

שלכם,

דניאל  מזרחי

מייל: dnielmizrahi3@gmail.com

כתובתי באינטרנט: ‏WWW.MD770.COM