5 דקות תורה ביום
מהי מצה עשירה?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם רְבִיעִי כז' אֲדָר ב' (6 בְּאַפְּרִיל)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם י"ט אדר ב' התשע"ו
א. לְאַחַר בְּדִיקַת הֶחָמֵץ יְרַכְּזוּ אֶת הֶחָמֵץ בְּמָקוֹם אֶחָד, שֶׁלֹּא יִתְפַּזֵּר. בְּיוֹם שִׁשִׁי י"ד בְּנִיסָן בַּבֹּקֶר אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל חָמֵץ, שְׁעַת סִיּוּם אֲכִילַת הֶחָמֵץ בְּיוֹם שִׁשִׁי מְפֻרְסֶמֶת בְּלוּחַ הַשָּׁנָה, לְאַחַר מִכֵּן יְצַחְצַח אֶת שִׁנָּיו בִּכְדֵי לְנַקּוֹתָם מִשְּׁאֵרִיּוֹת הֶחָמֵץ.
ב. יִקַּח אֶת כָּל הֶחָמֵץ הַנִּמְצָא בִרְשׁוּתוֹ וְיֵצֵא מִבֵּיתוֹ לִשְׂרֹף אוֹתוֹ. כְּשֶׁשּׂוֹרְפִים אֶת הֶחָמֵץ חָשׁוּב לְהַקְפִּיד שֶׁכָּל הֶחָמֵץ יִשָּׂרֵף וְלָכֵן לֹא כְּדַאי לִזְרֹק חֲבִילוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל חָמֵץ, מִשּׁוּם שֶׁהַחֲלָקִים הַפְּנִימִיִּים אֵינָם נִשְׂרָפִים. אֶלָּא יַפְרִיד אֶת הַחֲבִילָה לְגוֹרְמִים וְיִשְׂרֹף אוֹתָם בְּנִפְרָד. הַמְּהַדְּרִין, שׂוֹרְפִים אֶת הֶחָמֵץ עִם זִרְדֵי עֵצִים, וְשָׂמִים שָׁם גַּם אֶת הַלּוּלָב שֶׁנִּשְׁאַר מֵחַג הַסֻּכּוֹת. אִם רוֹצֶה לִשְׁפּוֹךְ חֹמֶר בְּעֵירָה כְּגוֹן דֶּלֶק וְנֵפְט וְכַדּוֹמֶה יִשְׁפֹּךְ רַק לְאַחַר שֶׁהֶחָמֵץ יִבְעַר בָּאֵשׁ וְלֹא לִפְנֵי כֵן.
ג. חָמֵץ בְּפֶסַח אָסוּר גַּם בַּאֲכִילָה וְגַם בַּהֲנָאָה. וְלָכֵן, אָסוּר לְהַאֲכִיל אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ חָמֵץ. וְעַל כֵּן, מִי שֶׁיֵּשׁ בְּבֵיתוֹ, כְּלָבִים, אוֹ בַּעֲלֵי חַיִּים אֲחֵרִים - עָלָיו לִקְנוֹת לָהֶם אֹכֶל מְיֻחָד כָּשֵׁר לְפֶסַח. וְיֵשׁ לִדְאֹג לָזֶה כְּבָר בְּיָמִים אֵלּוּ וְלֹא יְחַכֶּה סָמוּךְ לֶחָג. וְאֹכֶל דָּגִים - לֹא צָרִיךְ הֶכְשֵׁר.
ד. מִנְהַג הַסְּפָרַדִּים לֶאֱכוֹל מַצָּה עֲשִׁירָה בְפֶסַח. מַהִי מַצָּה עֲשִׁירָה? מַצָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית מִקֶּמַח כָּשֵׁר לְפֶסַח, וְנִלּוֹשָׁה עִם מֵי פֵּרוֹת כְּגוֹן יַיִן, חָלָב, דְבָשׁ, לְלֹא תַעֲרֹבֶת מַיִם כְּלָל. וְעַל פִּי זֶה יֵשׁ הָאוֹכְלִים אֶת עוּגִיּוֹת פָּפּוֹשָׁדוֹ בְפֶסַח. אוּלָם, בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת רָבְתָה הַמַּחֲלֹקֶת בֵּין הַחֲכָמִים בְּדָבָר זֶה, עַד שֶׁיֵּשׁ מִגְּדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים הַטּוֹעֲנִים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה חֲשַׁשׁ חָמֵץ גָּמוּר! אָנוּ לֹא בָּאנוּ לְהַכְרִיעַ, וְכָל אֶחָד יַעֲשֶׂה כְּהוֹרָאַת רַבּוֹתָיו. אוּלָם, הַסְּבָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁאִם נִזְהָרִים כָּל כָּךְ מֵאִסּוּר חָמֵץ, וְטוֹרְחִים כָּל כָּךְ כְּדֵי לֹא לְהִכָּשֵׁל אֲפִילוּ בְמַשֶּׁהוּ חָמֵץ - לָמָּה לְהִכָּנֵס לִסְפֵקוֹת בִּשְׁבִיל אֵיזוֹ "עוּגִיָּה" שֶׁאֶפְשָׁר לֶאֱכוֹל מִמֶּנָּה לִפְנֵי הַפֶּסַח וּלְאַחֲרָיו?...
* * *
מוּסָר
בְּשָׁעָה שֶׁנִּסָּה הַקָּבָּ"ה לְשַׁכְנֵעַ אֶת מֹשֶׁה לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל סֵרֵב מֹשֶׁה וְאָמַר: "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלַח", וְרָמַז בָּזֶה לְאַהֲרֹן אָחִיו, וְכָל זֶה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָצָה לִטֹּל גְּדֻלָּה עַל אַהֲרֹן אָחִיו שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה גַּם נָבִיא, וְלֹא רָצָה שֶׁאַהֲרֹן יִפָּגַע מִזֶּה שֶׁהוּא נִבְחַר לִהְיוֹת הַמַּנְהִיג, אֲבָל הַקָּבָּ"ה חָפֵץ שֶׁמֹּשֶׁה הוּא זֶה שֶׁיַּנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן אָמַר לוֹ: "אַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֲךָ", אַהֲרֹן יֵלֵךְ אִתְּךָ יַחַד וְהוּא יִהְיֶה הַדּוֹבֵר שֶׁלְּךָ, אַךְ אַתָּה תִּהְיֶה הַמַּנְהִיג שֶׁתַּנְהִיג וְתִגְאַל אֶת יִשְׂרָאֵל.
לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, כַּאֲשֶׁר פָּגַשׁ אַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה וְנוֹדַע לוֹ עַל שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, לֹא רַק שֶׁלֹּא הִצְטַעֵר עַל כָּךְ אֶלָּא שָׂמַח מְאוֹד בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל אָחִיו.
מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דִּבְּרוּ עִם זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְּשׁוּ מֵהֶם לָבוֹא אֶל פַּרְעֹה וְלוֹמַר לוֹ אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּר ה', לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה הִתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁאַף אֶחָד מִן הַזְּקֵנִים לֹא נִשְׁאָר עִמָּם אֶלָּא נִשְׁמְטוּ כֻּלָּם וְהָלְכוּ. מַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁהַזְּקֵנִים חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא פַּרְעֹה יִכְעַס עֲלֵיהֶם וְיַעֲנִישֵׁם, בְּעִקְבוֹת כָּךְ בִּזְמַן מַתַּן תּוֹרָה הֵם לֹא זָכוּ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הִתְקָרְבוּ אֶל הָהָר אַךְ הַזְּקֵנִים לֹא הֻרְשׁוּ לְהִתְקָרֵב לִמְקוֹם הַשְּׁכִינָה. אָמַר הַקָּבָּ"ה: "מִי שֶׁהָלַךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה - הוּא יֵלֵךְ בְּמָקוֹם שֶׁל כָּבוֹד וּגְדֻלָּה".
הָעוֹלָם הַזֶּה הִנּוֹ עוֹלָם שֶׁל עָמָל וִיגִיעָה, עוֹלָם שֶׁל נִסְיוֹנוֹת, הַנְּשָׁמָה נִשְׁלְחָה לָעוֹלָם לְבַצֵּעַ אֶת מְשִׂימָתָהּ. לִפְעָמִים מִמּוּשׁ הַשְּׁלִיחוּת כָּרוּךְ בַּעֲמִידָה מוּל לַחַץ חֶבְרָתִי אוֹ מִשְׁפַּחְתִּי, עֲמִידָה בְּאִי נְעִימוּת, וּלְעִתִּים אַף עֲמִידָה בִּתְנָאִים קָשִׁים. מִי שֶּׁמֵּבִין אֶת זֶה בֶּאֱמֶת וּמוּכָן לְהִתְאַמֵּץ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא יִזְכֶּה לַכָּבוֹד הָאֲמִתִּי בְּעוֹלַם הַנֶּצַח. בַּל נִתְיָאֵשׁ, נִתְאַמֵּץ וְנַשְׁקִיעַ כִּי הַשָּׂכָר וַדַּאי יַגִּיעַ בִּזְמַנּוֹ וּבְעִתּוֹ, וּכְשֶׁיָּבוֹא נָבִין כַּמָּה הָיָה מִשְׁתַּלֵּם לְהַשְׁקִיעַ בְּעוֹלַם הָעֲבוֹדָה.