מה אמר ה"חפץ חיים" כשבנו יחידו נפטר? 10 נקודות על צידוק הדין

1. תגובתו של אהרן הכהן מתוארת בתורה: "ויידום אהרן". כלומר: "עשה עצמו כדומם, כמי שאינו מרגיש, וקיבל בגבורה ובאהבה את הנהגת הבורא ית' עמו, אף כשפגעה בו מידת הדין. לא זז אפילו כמלוא נימה מאמונתו התמימה בצור כל העולמים".

2. המשפיע הרה"ק רבי אלימלך בידרמן שליט"א מסביר כי "כל המרומז בתורה שייך לכל איש מישראל לדורות עולם, על כן בקריאת פרשת מות שני בני אהרן, על האדם להתחזק כפי יכולתו באמונה שלמה, לזכור בעת צרה שאין מקרה בעולם ח"ו, אלא הכל מיד ה', וכל מאי דעביד רחמנא לטב עביד, ואדרבה, דווקא בשעות כאלו משגיח הקב"ה על האדם ביותר".

הרב בידרמן מוסיף: "אשרי המאמין כי מאת ה' הייתה זאת, כי בזה תקל עליו המלאכה שלא לכעוס בבוא עליו מידת הדין, ולא תמוש השמחה מפניו, ביודעו שהכל הוא מאביו שבשמים. על האדם בכל ענייניו ללכת אחר הקב"ה כבן קטן הסומך על אביו על כל צעד ושעל – ללא כל חשבונות וטעמים, ויאמין בפשטות ובבירור כי הבורא יתברך הוא הבורא הוא המנהיג והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים – לטובה ולברכה".

3. במדרש הגדול מובא: "לעולם ילמד אדם עצמו להיות דומם ומודה על כל מדה ומדה, בין טוב ובין רע, שהכל בדין והכל במשפט, ואשרי מי שזכה לכך".

(צילום: shutterstock)

4. בחובות הלבבות: "כשיפגעהו פגע בממונו או יקרהו מקרה בקרוביו, אם יגבר הסבל על החרדה וירצה בגזרת הבורא ויצדיק את דינו יורה על כניעתו הטובה ושפלותו לאלקים, כמו שאמר הכתוב על אהרן במה שאירעו במות נדב ואביהוא".

5. בספר חרדים: "להצדיק הדין על המאורע בין בגופו בין בבניו בין בממונו, שנאמר: 'וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך', ויקבע זה בלבו ויכוף ראשו וישתוק, שנאמר: 'וידום אהרן', ולא יצדיק נפשו מאלקים, גם לא יאמר 'מקרה הוא', כי אז ילך עמו השי"ת בחמת קרי, אלא יפשפש במעשיו וישוב בתשובה, וזה חלק עיקרי ממצות ואהבת את ה', דכתיב 'בכל מאדך', ודרשו ז"ל 'בכל מדה ומדה שהוא מודד לך, בין טוב ובין יסורין לקבל בשמחה', וזוהי מצות עשה מן התורה, התלויה בלב.

6. רש"י על הפסוק: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" כותב כך: "התהלך עמו בתמימות, ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו".

7. בנו יחידו של ה"חפץ חיים", רבי אברהם, נסתלק על פניו. בכל ימי השבעה חזר ה"חפץ חיים" על לשון הפסוק: 'ה' נתן וה' לקח. יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם'.

החפץ חיים

8. בנו של הרה"ק האמרי אמת זי"ע, נפטר בצעירותו בערב שבת. במשך השבת לא היה ניכר שינוי על פניו של הרבי, והוא חזר בהתלהבות על הפסוק 'קח נא את בנך אשר אהבת את יצחק'. מיד כאשר יצאה השבת, התיישב הרבי 'שבעה', ומיאן להתנחם על בנו. גם כשהגיעו גדולים וצדיקים לנחמו, מיאן לקבל ניחומים. יהודי ניגש אל הרבי ואמר: "רבי קדוש, הרי אמרו חז"ל (מגילה לא) 'סתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה', ואם בזקן בשר ודם אמרו כן, ק"ו גבי הקב"ה שהוא זקן מלא רחמים, וודאי שסתירתו איננה אלא בנין מפואר... מיד הרים ה'אמרי אמת' את עיניו, ותחי רוחו מאותה שעה, ואמר 'יהודי זה ניחם אותי'.

9. הרה"ק רבי מאיר נתן זי"ע, בנו של הרה"ק ה'דברי חיים' נפטר בחיי אביו. ביום הראשון, כשנעמד ה'דברי חיים' להתפלל שחרית , נטל את הטלית להתעטף בה, וקודם שהחל אמר, "הנה מהלך לו איש בנחת ברחובה של עיר, ולפתע מרגיש כי מאן דהו הכהו בגבו מכה גדולה וחזקה – מיד יסתובב המוכה לאחוריו ברוב רוגזה וטענה מי העז להכותו כן. אמנם, אם יראה שה'מכה' אינו אלא ידידו אוהבו שהכהו בגבו לאות אהבה וחיבה – לא די שלא יקצוף ויתכעס עליו, אלא אדרבה מכה זו תוסיף אהבה על אהבתו וחיבה על חיבתו. אף לדידן, עתה הוכינו במכה אנושה אך מי הוא זה המכה הלא הוא ידיד נפש אב הרחמן..." ופתח בהתלהבות בסדר התפילה.

10. הגאון רבי משה שפירא שליט"א שיכל את בתו, שנפטרה על פניו. במעמד הלוויה נשא האב השכול את הדברים הבאים: "הרי ג' שותפים הם באדם הקב"ה אביו ואמו (קידושין ל:), והיאך עשה הקב "ה – שהוא אחד מג' השותפים, דבר כזה מבלי להימלך בשני השותפים האחרים... וע"כ צריך לומר שאין כאן כלל 'חובה' אלא 'זכות', וזכין לאדם שלא בפניו... (פירוש: דבר שהוא זכות לאדם אפשר לעשות עבורו אף שלא בידיעתו תחילה).

הרב יצחק פנגר בהרצאה מרתקת וחשובה: איך אפשר לקבל ייסורים באהבה?