"להתחזק בלאהוב": מכתב לשכנה שלא תשוב

חיה רבקה דהאן, זכרונך לברכה.

עד אתמול עוד היית כאן, אתנו, בעולם הזה. בשבת פרחה נשמתך ועלית לעולם שכולו טוב, אותנו הותרת כאן יתומים, שכלים, אבלים, מדממים. מתקשים לנשום ולעכל.

חיה רבקה, שישה יתומים רכים, ואלמן אחד גיבור, השארת אחרייך. הורים יקרים ואחיות מסורות, מאות מכרות וחברות. עזבת את כולנו לאנחות.

ילדייך המתוקים במיוחד, מאיר, יהודה, יעל, אפרת, אילה ושמוליק – מסתובבים בבית ומחפשים את אמא... שהלכה ולא תשוב.

חיה רבקה, כל מי שזכה להכירך, התרשם מפנייך הקורנות, ומאישיותך הנלבבת.

גם בתקופה הקשה של המחלה, כאשר הרופאים אמרו נואש, תפקדת כאמא לכל דבר. עשית הכל כדי להעניק לילדים בית, שתהיה להם שגרה עד כמה שאפשר, שיהיה להם טוב, והכל בחיוך רחב, באופטימיות שלא תיאמן, באמונה.

בהלווייתך, שנערכה אתמול, העלו המספידים על נס את אישיותך, את צדקותך וצניעותך, את חיוכך ואמונתך.

אביך נפרד ממך באמרו: "כתוב בפרשה: 'וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'. הטיפולים שעברת שורפים את הגוף... ממרקים... ועם כל הכאב, עברת במחלה בין המטופלים, ועודדת, וחיזקת בדברי אמונה. 'לך לרבי דוד, תבקש ממנו ברכה', אמרת לאחד החולים, והפחת בו רוח של תקווה".

(צילום: shutterstock)

אתמול בהלוויה, נשמעו זעקות שבר כאשר בעלך עמד והספידך. "כתוב בפרשה 'בקרובי אקדש", אמר בגבורה. 'בקרבי – ראשי תיבות: בקדושה רבקה בת יעל'. ביום רביעי האחרון אמרת לי: 'תודה שחיזקת אותי באמונה', אבל האמת היא, שאת חיזקת אותי. איזו אמונה הייתה לך, חיה רבקה... כאשר נכנסת לבדיקות קשות עם תוצאות מרות, ולטיפולים מפרכים, שרת: 'רבון העולמים, ידעתי כי הנני בידך לבד, כחומר ביד היוצר..', והאמונה בטובו של הבורא הייתה חלק ממהותך, והחדרת אותה לכל סובבייך.

עין לא נשארה יבשה, כאשר נפרד ממך בעלך והתחנן: "תתפללי על הילדים, חיה רבקה", והזכיר את שמותיהם של היתומים הרכים. "מאיר... יעל... יהודה... אפרת... אילה... שמוליק, בן שנה וחצי, שאת בכלל לא מכירה אותו... רק ביום רביעי הבאנו את הילדים להיפרד ממך, נתת נשיקה לכל ילד.. תתפללי עליהם מלמעלה...", זעק האלמן.

"אני חושבת שלא צריך להתחזק בלא לדבר לשון הרע', או 'לא לפגוע', אמרת בימייך האחרונים. ''להתחזק בלאהוב'', אמרת, ובכך גילמת את אישיותך, את עבודת חייך.

הותרת אחרייך הורים יקרים, בעל ויתומים, אחיות שבורות, והמון חברות כאובות.

נוחי בשלום על משכבך, ותהיי מליצת יושר על כל עם ישראל. זעקי לבורא שיגאלנו ויאמר די לצרותינו.

מתקשה להיפרד,

א. הלוי, שכנתך.