שיחת נשים, שעה וחצי לפני כניסת השבת

מעת לעת נופלת בחלקי הזכות לארח לשבת או לארוחת ערב, או סתם למפגש של קפה ושיחה, סטודנטים ״צוערים לשרות המדינה״ או ממכינה קדם צבאית, תחת הפרויקט המדהים ״אליי״ (אשנב לשיח יהודי), במסגרת שיתוף פעולה רב שנים עם אלי לינקר. זהו למעשה פרויקט של איש אחד.

מאז הקמתן של המכינות החילוניות, רובן מקפידות להביא את החניכים ל״שבת חרדים״. זה משרת את האג׳נדות החינוכיות של המכינות - חיזוק זהות יהודית, היכרות וחיבור לערכי השבת ופיתוח סובלנות וכבוד אל ה״אחר״ בחברה.

על פי רוב, בסוף שנת המכינה החניכים מסכמים את ״השבת החרדית״ כשבת היפה והמשמעותית ביותר בחייהם.

* * *

בשבוע שעבר נשאלתי אם אוכל לארח 20 מכינסטיות למנהיגות חברתית מהמכינה הקדם צבאית בערבה, לשיחת נשים ולקבלת שבת.

שעה וחצי לפני כניסת השבת.

לאאאאאא.

אף אחד לא רוצה  להיות זבוב על הקיר אצלי בבית, שעה וחצי לפני שבת...

מראות קשים בהחלט.

״אאאאאמממא, זה היה התור שלי למקלחת״

(11 תורות, כלומר 13)

הצילוווווו, הפלטה מקצרת לי.

המגהץ משפריץ מים.

הצ'ולנט גלש על הכיריים המבריקות.

״מי הרשה לך ארטיק? למה עכשיו, מי? אבא? החליפה בניקוי יבש!!״

מישו ראה את הדף קשר שלי? את נעל שמאל? את הסרט לשיער? 

העוגה נשרפה?

* * *

שיחדתי את הילדים לעזור לי ולהתנהג למופת, השולחן היה ערוך לשבת כבר מיום שלישי, ואתם יכולים לבחון אותי על מתכוני העוגות של קארין גורן.

ואז הן הגיעו.

20 מכינסטיות מוכשרות ומתוקות ישבו לשיחת נשים על קפה ומאפה הבית, שעה לפני שבת.

יש איזה חשמל באוויר ומשהו משותף, חוצה מגזרים, בשיחת נשים. 

הן שאלו שאלות, ואני ניסיתי להשיב להסביר, להאיר. וכשלא היתה לי תשובה - אז הצעתי להן עוד פרוסה מעוגת השיש-נוגט הקסומה של נועה...

אמרתי להן מעומק הלב שאישה פמיניסטית היא אישה ששמחה בחלקה, ואם האושר מגיע מהבית ומגידול הילדים - זה בסדר גמור. 

לשיחה על "הזהות היהודית״ הבאתי תגבורת את אסתר אטיאס - מפקחת, פסיכולוגית חינוכית ומגשרת. הבנות היו מרותקות ובעלות צימאון להכיר מקרוב את החברה החרדית (״זה אחרת מכפי שזה נראה בתקשורת״).

יעל מזרחי

לסיום הודיתי להן על פתיחות ופלורליסטיות, על כברת דרך יפה שהן עושות על מנת להכיר אותנו מקרוב. התוודיתי בפניהן שלא בדומה להן (ולהוריהן) - לא בטוח שאני אשלח את הבת שלי לשבת בקיבוץ בערבה כדי ״להכיר מקרוב תרבות אחרת״

כן, כי אני חוששת לאבד אותה! וכן, ההתבדלות שלנו לא מגיעה מהתנשאות. אלא זו הדרך שלנו לשרוד רוחנית.

עוד שאלה.

עוד תשובה. 

עוד שאלה.

עוד פרוסת עוגה.

הדלקנו יחד נרות והתפללנו כל אחת בדרכה ובתפילתה - ״בואי בשלום... שבת מלכתא״.

ביקשנו, שבת של שלום.