הלכות חודש ניסן ושבת הגדול

ימי חודש ניסן

א. בכל חודש ניסן לא אומרים תחנון, לפי שימי חודש ניסן ימי שמחה הם לישראל. שהרי כשהיו בני ישראל במדבר, הועמד והוקם משכן ה' בראש חודש ניסן. ומראש חודש ועד י"ב בניסן - הקריבו הנשיאים את קורבנם, כל יום נשיא אחר, והנשיא המקריב היה עושה באותו יום טוב. יום י"ג לחודש היה אסרו חג שלהם. י"ד בחודש הוא ערב חג הפסח. ואחר-כך שבעת ימי החג ואסרו חג, עד יום כ"ב בניסן.

ולעתיד לבוא, כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו, יהיה בניינו ביום פסח ראשון, לפי שבניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל. ולפי שאין מערבין שמחה בשמחה, יחגגו ישראל את שבעת ימי חנוכת בית המקדש רק לאחר שיכלו ימי חג הפסח, דהיינו מכ"ג בניסן עד סוף החודש. נמצא אפוא, שכל ימי חודש ניסן ימי שמחה הם (שלחן ערוך סי' תכט ס"ב. מעשה רוקח בתחילת מס' פסחים, ככר לאדן דף קכה ע"ב).

ב. שואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם החג (שלחן ערוך סי' תכט ס"א). ולפי שהלכות פסח מרובות הן, ראוי לכל אחד לקבוע זמן דבר יום ביומו מחג הפורים ועד הפסח ללימוד הלכות אלו, כדי שבהגיע החג יהיה בקי בהלכותיו.

שבת הגדול

א. שבת שקודם החג נקראת "שבת הגדול", לפי שבאותה שנה שיצאו ישראל ממצרים, בי' ניסן שחל בשבת, ציווה הקדוש ברוך-הוא את עם ישראל לקחת שה ולקושרו בביתם לרגלי המיטה. וכשתמהו המצרים ושאלום לפשר הדבר, ענו להם בני ישראל כי בעוד ימים ספורים, בליל ט"ו בניסן, יכה הקב"ה את בכורותיהם, ולכן צריכים אנו לשחוט שה זה ביום י"ד אחר חצות היום ולתת מדמו בפתח הבית להינצל מן הנגף, ולאוכלו בליל ט"ו צלי אש. והיו שיניהם של המצרים קהות כששמעו שעומדים ישראל לשחוט את אלוהיהם ואינם יכולים לעשות להם דבר. ולזכר נס זה נקראת שבת זו: "שבת הגדול", שהוא יום גדול לישראל שניצולו בו מכיליון ושמד (מחזור ויטרי סי' רנט).

ולפיכך נהגו המדקדקים לומר בשבת זו: "שבת הגדול מבורך", או "שבת הגדול שלום", במקום הרגילות לומר: "שבת שלום ומבורך", לזכור נס זה שעשה ה' לנו (מחזיק ברכה סי' תל ס"ק ב, נתיבי עם עמ' קעט, חזון עובדיה פסח עמ' ל בהערות).

ב. בשבת הגדול מפטירים: ''וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם'' (מלאכי ג, ד). וקהילה שיש להם מנהג ברור להפטיר בהפטרה של פרשת השבוע, רשאים להמשיך במנהגם (חזון עובדיה פסח עמ' ל-לא).

ג. בשבת הגדול מתאספים הקהל בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לשמוע "דרשת שבת הגדול" העוסקת בהלכות ובענייני הפסח (שבולי הלקט סי' רה, משנה ברורה סי' תכט ס"ק ב).

לרכישת הגדה של פסח עם פירוש הרב זמיר כהן, לחצו כאן.