כל מה שצריכים לדעת על כשרות האוכל בפסח

עם התפתחות תעשיית המזון בזמננו, כל מוצרי המזון טעונים הכשר לפסח, משום שעלול מאד להימצא באחד מרכיביהם חמץ גמור, ומה גם שלעיתים האריזה מתבצעת במכונות שנארז בהם חמץ קודם לכן. אמנם מוצרים שכבר קודם הפסח אינם ראויים לאכילה עד כדי שאפילו כלב אינו אוכלם, אין להם דין של חמץ ומותר להשהותם ולהשתמש בהם בפסח (אבל לא לאוכלם). לפיכך, מוצרי ניקיון, משחת נעליים, שמפו, סבון רחצה, אבקת כביסה ומוצרי קוסמטיקה אינם צריכים הכשר (שלחן ערוך סי' תמב סעיפים א' ד' ט', משנה ברורה ס"ק לט, תורת המועדים עמ' רלג ואור לציון ח"ג עמ' צג לענין סבון - דלא אמרינן בו רחיצה כשתיה, חזון עובדיה פסח מהדו"ק עמ' סד לענין תמרוקים).

גם נוזל כלים שמדיחים אתו את כלי הפסח, מעיקר הדין מותר להשתמש בו אפילו שאין לו כשרות לפסח, משום שנפסל מאכילת הכלב, והרי מדיחים היטב את הכלים במים מבלי שישאר עליהם מאומה מתכשירי הניקוי. ומכל מקום טוב להשתמש בנוזל כלים עם כשרות לפסח (ילקוט יוסף פסח עמ' לב).

משחת שיניים מעיקר הדין אינה צריכה הכשר לפסח, אולם לכתחילה יקנה דווקא עם הכשר לפסח.[1]

א. הקטניות למיניהם אינם חמץ, ומותרים באכילה לאחר בדיקה שאין בהם גרגירי חיטה ושאר מיני דגן, וכן מנהג הספרדים ועדות המזרח (בית יוסף סי' תנג). אבל מנהג האשכנזים שלא לאכול קטניות בפסח מחשש שלא יבררו אותם היטב וימצא בהם חמץ (הרמ"א סי' תנג ס"א). ויש מהספרדים שנהגו שלא לאכול קטניות, ויש מהם שנהגו שלא לאכול רק חלק מהקטניות כגון חומוס. וספרדי המבקש מחמת איזו סיבה של חולי וכיוצא בזה לבטל את מנהגו שלא לאכול קטניות, אפשר להקל לו על ידי התרה (חזון עובדיה פסח עמ' פד).

ב. ספרדי שמנהג הוריו היה שלא לאכול קטניות בפסח, רשאי בעת שנושא אשה לנהוג היתר באכילת קטניות כמנהג רוב עדות הספרדים, אף ללא התרת חכם (חזון עובדיה פסח עמ' פה).

הספר החדש 'ההגדה של פסח עם פירוש' של הרב זמיר כהן

ג. גם הנוהגים שלא לאכול קטניות, מותרים להשהות את הקטניות בבית, ואין הם צריכים למכרם לגוי במכירת החמץ (הרמ"א סי' תנג ס"א).

ד. אשה אשכנזיה שבבית הוריה לא אכלו קטניות ונישאה לבעל שמנהגו לאכול קטניות, מעיקר הדין מותרת באכילת קטניות כבעלה. אמנם נכון שתעשה 'התרה' לפני שעוברת לנהוג היתר (חזון עובדיה פסח עמ' פז). 

ה. האורז דינו כשאר הקטניות. אולם עקב שמצוי חיטה בהרבה פעמים, נהגו לבררו שלש פעמים קודם בישולו כדין, ולא להסתפק בברירה פעם אחת כבשאר הקטניות (חזון עובדיה פסח עמ' פב).

ו. גם הנוהגים שלא לאכול קטניות, מותרים לאכול בכלים שבישלו בהם קטניות. לפיכך, כשמתארחים בבית אחרים הנוהגים לאכול קטניות, מותר להם לאכול מכליהם מאכלים שאין בהם קטניות (חזון עובדיה פסח עמ' פו).

ז. מצה עשירה העשויה מקמח ומי פירות, ללא מים כלל, מותרת היא בפסח (שלחן ערוך סי' תסב ס"א). והאשכנזים נוהגים איסור בדבר (הרמ"א שם ס"ד).

(צילום: shutterstock)

ח. חולה אפילו שאין בו סכנה, אלא שחלה כל גופו, כלומר שנחלש כל כך ממחלתו עד שצריך לשכב במיטה, מותר הוא לבלוע או לאכול תרופות שיש בהם תערובת חמץ, ובלבד שטעמם פגום ונפסלו מאכילת הכלב כבר קודם הפסח. ואם נזקק לתרופות אלו בפסח, יקנה אותם מבית מרקחת שבבעלות גוי. ומכל מקום טוב ונכון לבקש מהרופא תרופה שאין בה תערובת חמץ כתחליף לתרופות אלו. שכן רוב התרופות כיום, אין בהן תערובת חמץ, וניתן להשיג תחליפים לאותם שיש בהם חמץ. וניתן לברר במה אין חמץ ברשימת התרופות המתפרסמת מידי שנה מטעם ארגוני הכשרויות וקופות החולים. אבל אם אין לו אלא מיחוש בעלמא, אין להתיר להשתמש בתרופות שיש בהן תערובת חמץ. ותרופה שטעמה טוב לחיך, כגון סירופ וכדורי מציצה, ויש בה תערובת חמץ, אסורה גם לחולה שחלה כל גופו, אם אין בו סכנה (שלחן ערוך סי' תמב ס"א, חזון עובדיה פסח עמ' קכ).

ט. חולה שיש בו סכנה, הנזקק לתרופה המכילה חמץ , ואין בהישג מיידי תרופה אחרת חילופית כשרה לפסח, מותר לו לבולעה או לאוכלה אף על פי שהיא עשויה מחמץ גמור שלא נפסל מאכילת הכלב, ואסור לו להחמיר בזה. ובעת קניית תרופות אלו, יכווין שאינו מעוניין לזכות בחמץ המעורב בתרופה, בכדי שלא יהיה חמץ ברשותו בימי הפסח. ואם יש טעם ערב לתרופה, טוב שיתן לתוכה דבר מר (חזון עובדיה שם).

י. מזון המיועד לבעלי חיים כגון דגים, אם הוא חמץ ממש, אסור להשהותו ברשותו בפסח, ובודאי שאסור ליהנות ממנו על ידי שמאכיל בו את בעלי החיים, ואפילו בעלי חיים של אחרים או של הפקר אסור לו להאכילם בחמצו, אלא ימצא למזונם תחליפים כשרים לפסח. אולם, אם יש רק תערובת חמץ במזונם של בעלי החיים, ואין בו חמץ בעין הניכר בפני עצמו, ותערובת זו נעשתה לפני הפסח, ואינה ראויה לאכילת אדם, מותר להשהות בפסח מזון זה בביתו ולהאכיל בו את בעלי החיים שברשותו (שלחן ערוך סי' תמח ס"ו, ומשנה ברורה שם, שו"ת אור לציון חלק ג פרק ח).

י"א. סיגריות שמדבקים אותן בדבק שיש בו חמץ או שמערבבים בהם תמציות שיש בהם רכיבי חמץ, אינן נאסרות מחמת זה בעישון בפסח (יחוה דעת ח"ב סי' סא, חזון עובדיה פסח עמ' קיט[2]). ויש מחמירים שלא לעשן סיגריות שיש בהן תערובת חמץ (אשרי האיש ח"ג עמ' שעט, תשובות והנהגות ח"ד סי' צז וח"ה קכד).

לרכישת הגדה של פסח עם פירוש הרב זמיר כהן, לחצו כאן.