עזרה או השתדלות?!

בפרשת השבוע אנו קוראים בתורה על נח ודור המבול, אלוקים אומר לנח שכיון שבני האדם השחיתו את דרכם בהתנהגות לא מוסרית ולא אנושית, ועל ידי כך אין קיום לעולם בלי חוקים מינימאליים של צדק ויושר, וללא גבולות מסוימים של נאמנות ואחריות אישית למעשי האדם – העולם לא יוכל להתקיים.

אלוקים מגלה לנח שהוא החליט להביא מבול לעולם. שיטפון עז של מים שיהרוס את כל מה שקיים מעל פני האדמה, זרם שימחק ויהרוס את כל הרוע והשחיתות ויוביל לעולם שייבנה מחדש. עולם נקי ויפה יותר. 

אלוקים מצווה את נח לבנות תיבה, ולמשוך את תקופת בנייתה זמן רב מאוד מהרגיל – 120 שנה, כדי שיראו בני דורו של נח את מעשיו וישאלו לפשרם. אולי, אומר האלוקים, יתעוררו לשוב בהם ממעשיהם הרעים, ויחזרו בתשובה ולא אצטרך להענישם.

נח נצטווה להכניס לתיבה את כל סוגי בעלי החיים שהיו בעולם, בתנאי אחד, שלא החליפו את בני מינם באחרים. חוץ מבעלי החיים הכניס נח גם מזון לכולם, כדי שיוכלו להתקיים בזמן המבול. אך חוץ מהאוכל שהכניס נח לתיבה, הוצרך נח גם להכניס שתילים וזרעים מכל סוגי הצמחים הקיימים בעולם, כדי שיהיה קיום לצומח לאחר המבול.

שתיל אחד ויחיד לא הצליח נח להכניס לתיבה – זית. שתילו של הזית, כך מגלים לנו חכמים במדרש, אינו יכול להחזיק מעמד ללא אדמה טבעית ליותר מפרק זמן של שנים עשר חודשים. מכיוון שהמבול נמשך תקופה של שנה שלימה, לא הכניס נח לתיבה את עץ הזית.

נו, מילא, חשב נח בליבו – גם עולם ללא הזית – הוא עולם...לאחר שנגמר המבול רצה נח לשלוח את היונה מחוץ לתיבה כדי שתראה האם המים קלו והתייבשו מעל פני האדמה. להפתעתו המרובה של נח חזרה אליו היונה כשבפיה עלה של זית! לא פחות ולא יותר. מהיכן השיגה היונה עלה זה?! לפי דעות מסוימות – המבול לא ירד כלל בארץ ישראל, ומשם השיגה היונה את עלה הזית.  

* * *

לפעמים גלגלי השיניים במוחנו עובדים שעות נוספות. אנו רוצים להשיג דברים רבים ככל הניתן, להספיק עוד ועוד פעולות וליהנות מחיים עשירים ומגוונים יותר.

אך דבר אחד בל נשכח, "הגזירה אמת והחריצות שקר": אלוקים גוזר על האדם מראש נתונים שאינם משתנים. כמה אוכל יהיה לו, כמה כסף הוא ירוויח השנה, האם הוא יהיה בריא כשור, או חלילה יצטרך לתרופות.

מה שגזר בורא העולם יקרה בכל מצב. אמנם, מאיתנו נדרש לעשות "השתדלות", לעשות פעולה טבעית קטנה כדי להיות שותפים לתהליך. השתדלות זו אינה מביאה את הפרנסה או הבריאות וגם אינה מרחיקה אותה. היא בסך הכל מעשה שנותן לנו הרגשה שעשינו משהו בשביל עצמנו.

אם נשתדל יותר או פחות – לא נרוויח ולא נפסיד מאומה. גם נח חשב שאם הוא לא יכניס לתיבה את שתיל עץ הזית, העולם שלאחר המבול יהיה עולם נטול זיתים. אבל מהיונה למדנו מוסר השכל, אתה תעשה את המוטל עליך, ובורא העולם יעשה את שלו.

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת נח – כל הסרטים ב-VOD הידברות