רותם חדד-הלוי: "הכי קל לי ליצור איורים אקטואליים"

מי שהמילה בוערת בו – לא באמת ישנה לו איך לבטא אותה. העיקר שתמצא דרך להשתרבב לה מתוכו החוצה, אל אוויר העולם. אם הוא מבין בכתיבה – הדף שלו יתמלא בדימויים ומטאפורות; אם הוא יודע לצייר – הצבעים שלו ידברו ללא אומר; ואם הוא בקיא בשתי האומנויות גם יחד – קרוב לוודאי שהוא יהפוך לקופירייטר...

זה בדיוק מה שקרה לרותם חדד הלוי (32) - מאייר, קופירייטר ומרצה, נשוי ואב לשלושה מאריאל - שהתחיל בציור בגן, וכבר אז 'ידע' מה ירצה להיות כשיהיה גדול... "הציור הראשון שציירתי בגן היה שני הרים עם עצי דקל, וים עם סירה באמצע הדף", הוא משחזר. "עד היום אני זוכר איך הגננת לקחה את הדף שלי והוסיפה עליו פרחים, רק כי זה היה נראה לה 'ריק' מדי... אמנם אז, כילד קטן, לא ידעתי לבטא כראוי את מה שהרגשתי – אבל בתוכי פנימה התחוללה סערה אמיתית. חשבתי שאין לה זכות להחליט במקומי מה ואיך לצייר. רציתי לצעוק ולהגיד לה שאני יודע מה אני אוהב, אבל במקום זה שתקתי".

אז אמנם אהבה למקצוע הייתה בו מאז, אבל לא תמיד ידע באיזה כיוון עליו לצעוד ובאיזה תחום להשקיע את הכוחות. "המומחיות המרכזית שלי הייתה מאז ומתמיד בציור, אבל לא באמת חשבתי שאעסוק בזה כתחום עיקרי. הייתי בטוח שהכיוון, גם אם ייגע איכשהו בציור, יהיה יותר על תפר העיצוב-אדריכלות, ושם גם השקעתי את מירב החיפושים". אך לא רק.

בתום שירותו הצבאי פנה לכיוון אחר לגמרי – לימודי משחק, ואז ירד לאילת והתקבל לעבודה בצוות הווי ובידור. בנקודת הזמן הזו גם התקרב ליהדות, ואט אט חזר בתשובה ("חיי קיבלו גוון אחר לגמרי ממה שידעתי").

אז מתי החל לצייר בפועל? "כשפגשתי את מנחם", הוא מחייך ואומר. כוונתו היא למנחם תעיזי ז"ל – צייר חב"דניק מוערך ומוכשר, שלימים יהפוך לחברו הטוב ביותר. "את מנחם פגשתי בבית ספר חב"ד, שם עבדתי לאחר שעזבתי את צוות הבידור. מנחם כיהן בבית הספר כמורה מחנך לתקופת מה, ומיד אחר כך עזב לטובת הגשמת חלום ישן – ציור. הוא הקים סטודיו לציור בקראוון שמוקם סמוך לבית הספר, וכך מצאתי את עצמי בהפסקות – מבקר אותו ומתענג על הקשר הייחודי שנרקם בינינו. היה נדמה כאילו אנחנו מכירים עוד מגלגולים קודמים, ממש כך".  

"אני אוהב את רוב הפרויקטים שאני עושה"

עד מהרה הפך מנחם לחבר נפש, מנטור, קולגה וכל מה שאפשר לבקש בעצם. "היינו מדברים על הכל – על הציור, על מהות החיים. הייתי מוקסם מהעובדה שמולי יושב אדם שממש מתפרנס ממה שהוא אוהב לעשות, ואין דבר שרציתי יותר מלהיות במקום הזה גם כן. מנחם הכיר לי את העולם המקצועי של הציור, לימד אותי את צורת העבודה וחלק איתי טיפים מקצועיים. בסופו של יום, כשהתבוננתי על הציוד שלו - שולחן האור הענק והלוחות הגרפיים – הבנתי שזה בדיוק מה שאני רוצה לעשות בחיי, ויצאתי לדרך".

מה זה אומר?

"בבקרים הדרכתי בחוגי ילדים, ומהצהריים עד הערב ביליתי בסטודיו של מנחם כסוג של שולייה. מנחם היה מורה הדרך הטוב ביותר שיכולתי לבקש. היינו לא רק מדברים ציור, אלא גם נושמים אותו. לצערי הרב, מנחם נפטר לפני כעשר שנים, ועד היום אני מרגיש שכל פרויקט שאני מקבל - מגיע בזכותו".

הפרויקט הראשון שביצע בצורה מקצועית היה ספר ילדים של חברת 'קידיקיט' בשם "הספר הקסום שלי", אותו אייר ביחד עם מנחם – בסטודיו שפתח מאוחר יותר באילת. "הספר מדבר על ילדה בשם 'נמש' שיש לה סבא חביב, איזה כלבלב חמוד ועוד שלושה יצורים בשם 'מנצ'ים' שנראים כמו תינוקות.

"מנחם הופקד על ציור נמש, הסבא והכלבלב ואני 'זכיתי' בשלושת המנצ'ים. כשסיימנו והתבוננתי בתוצר הסופי, אחזה בי התרגשות גדולה, אבל לא פחות מזה התרגשתי מעצם העבודה עם מנחם, ועל הזכות שנפלה בחלקי לפתוח את הבוקר שלי עם קפה בסטודיו שממוקם בין עצי אורן, והעיקר – עם החבר הכי טוב שלי. זו הייתה תקופה מיוחדת במינה עבורי".

 ועל מה אתה עובד מאז?

"מאז עברו על מפתני כל מיני פרויקטים מעניינים ומרתקים. בימים אלו אני עובד על פרויקט חביב ביותר בשם 'חבורת תרי"ג', פרי ידיו של הסופר חיים ולדר. אני אוהב את רוב הפרויקטים שאני עושה, אבל את הפרויקט הנוכחי באופן מיוחד".

למה?

"כי לא מדובר רק בעלילה מגניבה, על חבורת ילדים ירושלמית שיוצאת לאי אלו הרפתקאות. עצם העבודה מול הסופר, והתהליך שאתה עובר עד לקבלת התוצר המוגמר – הן חוויות מדהימות בפני עצמן, ואין ספק שאני נהנה - מהצחוקים, מהשיחות ואפילו מהלחץ של הדד ליין".

"רוב הזמן יש לי מה לומר - גם בלי לצייר את זה"

ומה עוד הוא עושה בימים אלו, מלבד הפרויקט הזה? לאחרונה הסתיים במכללת 'פרוג', בה הוא מכהן כמרצה מן המניין לצד מאיירים מן השורה כגון אברהם זמורה, קורס איור דיגיטלי בהנחייתו. חדד-הלוי הוא גם המאייר היומי של ערוץ 7, מאייר ספרו של הסופר מאיר למברסקי 'סיפורי חסידים', ומאייר הטור של הסטנדאפיסטית צופיה לקס ("השנה הזו פורה במיוחד ב"ה").

ומה עוד נמצא בקנה? מלבד חוג קומיקס לילדים שמתהווה לאחרונה, עובד חדד-הלוי על פתיחת בית ספר מרכזי לקומיקס יהודי באריאל, עבור ילדים.

מאיפה אתה מקבל את ההשראה ליצירה?

"היות ואני מאוד מעורה באקטואליה ופוליטיקה – את האיורים האלה הכי קל לי ליצור. בואי נגיד את זה ככה – אני לא מתאמץ יותר מדי בשביל לאייר דברים שקשורים לנושא האקטואלי, וברוב הזמן יש לי מה לומר גם בלי לצייר את זה. אלא מה? זה לא מספיק שיש רעיון יפה. צריך שהוא יהיה חד ושנון מספיק, כדי לגעת באחר. בשביל להגיע לשנינות הזו, אני פשוט יושב וחושב. הרבה. זה ממש סוג של סיעור מוחות עם עצמך, ותוך כדי שרבוט ציורים סתמיים על הדף, בסוף זה קורה. וכמובן שאני מקבל המון השראה גם מקולגות כמו גיא מורד, יוסי שחר ועוד. דרך הציורים שלהם אני 'לומד' את דרך החשיבה שלהם, ונכנס ל-MOOD הזה בעצמי".