5 דקות תורה ביום
מדוע נוהגים לקרוא את שיר השירים לאחר ההגדה?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שְׁלִישִׁי יא' נִיסָן (19 בְּאַפְּרִיל)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם י' ניסן התשע"ו
א. לְאַחַר אֲמִירַת הַהַגָּדָה נוֹהֲגִים לִקְרֹא שִׁיר הַשִּׁירִים. מַדּוּעַ? כַּמָּה סִבּוֹת נֶאֶמְרוּ: א. בְּשִׁיר הַשִּׁירִים מְרֻמָּז עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּפָּסוּק (א, ט): "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי". טַעַם נוֹסָף: נֶאֱמַר שָׁם: "כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" - וּבְפֶסַח מַפְסִיקִים לְהַזְכִּיר גְּשָׁמִים. טַעַם נוֹסָף: חַג הַפֶּסַח מְסַמֵּל אֶת בְּרִית הָאֵרוּסִין שֶׁנִּכְרְתָה בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעִנְיָן זֶה הוּא עִקָּר הַמָּשָׁל שֶׁל שִׁיר הַשִּׁירִים. טַעַם נוֹסָף: עַל פִּי מָה שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (ר"ה יא, א) אֶת הַפְּסוּקִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים (ב, ח - ט): "'מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים' - בִּזְכוּת אָבוֹת, 'מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת' - בִּזְכוּת אִמָּהוֹת, 'מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת' - זוֹ זְכוּת אָבוֹת, 'מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים' - זוֹ זְכוּת אִמָּהוֹת". וּכְדֵי לִרְמֹז עַל גְּאֻלָּתֵנוּ מִמִּצְרַיִם בִּזְכוּת הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת, קוֹרְאִים בְּפֶסַח שִׁיר הַשִּׁירִים.
ב. יֵשׁ נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִנְעֹל אֶת הַדֶּלֶת בְּבָרִיחַ בְּלֵיל פֶּסַח. מַדּוּעַ? לְפִי שֶׁלַּיְלָה זֶה הוּא לֵיל שִׁמּוּרִים - לַיְלָה הַמְשֻׁמָּר מִן הַמַּזִּיקִים. טַעַם נוֹסָף: לְפִי שֶׁבְּנִיסָן נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל (ר"ה יא, א), לָכֵן אֵין נוֹעֲלִים אֶת הַדֶּלֶת בְּלַיְלָה זֶה, רֶמֶז לֶאֱמוּנָתֵנוּ בְּבִיאָתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ בְּלַיְלָה זֶה, שֶׁיִּמְצָא אֶת הַבַּיִת פָּתוּחַ וְנֵצֵא לִקְרָאתוֹ בִּמְהֵרָה. אֲבָל, בִּזְמַנֵּנוּ שֶׁהַמַּצָּב הַבִּטְחוֹנִי רָעוּעַ, כַּמּוּבָן שֶׁכַּאֲשֶׁר בְּנֵי הַבַּיִת הֹלְכִים לִישׁוֹן - יֵשׁ לִנְעֹל הֵיטֵב אֶת הַדֶּלֶת.
ג. בְּכָל לַיְלָה אָנוּ אֹמְרִים "קְרִיאַת שְׁמַע" עַל הַמִּטָּה, וְהַגְּמָרָא הִסְבִּירָה שֶׁזֶּה כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הָאָדָם מִן הַמַּזִּיקִים. וְלִכְאוֹרָה, לְפִי זֶה הָיָה צָרִיךְ לְהִמָּנַע מִלּוֹמַר זֹאת בְּלֵיל הַסֵּדֶר שֶׁהוּא "לֵיל שִׁמּוּרִים". אוּלָם, כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁמֵּאַחַר וְיֵשׁ לְכָךְ עוֹד טְעָמִים עַל פִּי הַסּוֹד, יֵשׁ לוֹמַר גַּם בְּלֵיל הַסֵּדֶר "קְרִיאַת שְׁמַע" שֶׁעַל הַמִּטָּה בִּשְׁלֵמוּת.
* * *
מוּסַר הַהַגָּדָה
בַּהַגָּדָה מוֹפִיעַ הַפָּסוּק: "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים שֶׁפָּסוּק זֶה מְדַבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם עֲרֻמִּים מִן הַמִּצְוֹת, וּבִזְכוּת שְׁתֵּי מִצְוֹת - דַּם בְּרִית הַמִּילָה וְדַם קָרְבַּן הַפֶּסַח שֶׁעָמְדוּ לִזְכוּתָם גְּאָלָם הַקָּבָּ"ה מִמִּצְרַיִם. וְלָכֵן, נוֹהֲגִים לוֹמַר אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בְּכָל בְּרִית מִילָה כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַזְּכוּת שֶׁל דַּם הַבְּרִית.
אוּלָם, יֵשׁ עוֹד פֵּרוּשׁ נִפְלָא עַל פָּסוּק זֶה: כָּתוּב בַּחֲזַ"ל שֶׁאָדָם שֶׁמְּבַזִּים וּמַעֲלִיבִים אוֹתוֹ וְהוּא שׁוֹתֵק וְלֹא עוֹנֶה - מוֹחֲלִים לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו, וְגַם אִם נִגְזַר עָלָיו ח"ו לָמוּת - מְבַטְּלִים אֶת גְּזַר דִּינוֹ וּמוֹסִיפִים לוֹ חַיִּים עַל חַיָּיו. וְזֶה הַפֵּרוּשׁ: "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַיִךְ" - "דָּמַיִךְ" מִלְּשׁוֹן "דְּמָמָה", כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה שֶׁהָאָדָם שׁוֹתֵק בְּשָׁעָה שֶׁמְּבַזִּים אוֹתוֹ וּמִתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ וְדוֹמֵם - אוֹמֵר לוֹ: "בְּדָמַיִךְ חֲיִי בְּדָמַיִךְ חֲיִי" - בִּזְכוּת הַדְּמָמָה הַזּוֹ תִחְיֶה חַיִּים אֲרֻכִּים. לָכֵן, מִי שֶׁפָּגְעוּ בּוֹ אוֹ הֶעֱלִיבוּ אוֹתוֹ - לֹא יָשִׁיב לִמְחָרְפָיו וְלֹא יְבַזֵּם, אֶלָּא יִשְׁתֹּק וְיֵדַע שֶׁזֶּה בָּא לְכַפֵּר לוֹ עַל עֲווֹנוֹתָיו, וּלְבַטֵּל מֵעָלָיו גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת. וְה' יִתֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים טוֹבִים אָמֵן.
סְגֻלָּה לוֹמַר אֶת פָּרָשַׁת נְשִׂיא הַיּוֹם:
(עב) בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן: (עג) קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה: (עד) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת: (עה) פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה: (עו) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת: (עז) וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן: