הלכה ומצוות
ביקש סליחה שדיבר לשון הרע, אך החבר סירב למחול. מדוע?
הגר"ח קנייבסקי נשאל השבוע שאלה מעניינת אודות מעשה שהיה, ותשובתו שופכת אור על חומרת אמירת/קבלת לשון הרע על האחר. אז מדוע סירב התלמיד החכם סירב למחול, על אף שהחבר ביקש סליחתו על הדברים שנאמרו עליו?
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם י"ב ניסן התשע"ו
מקרה מעניין של לשון הרע, הובא השבוע בפני הגאון ר' חיים קנייבסקי: תלמיד חכם שתורתו אומנותו, ובקיא ביותר בתלמודו - נכשל ואמר דברי לשון הרע על חברו. משעמד על טעותו, החליט להתוודות בפני חברו האברך ולבקש את סליחתו. אלא שזה לא מיהר בנקל לסלוח. בהסתמכו על דברי הכתוב בספר 'החפץ חיים', שמי שמדבר לשון הרע על חברו - כל זכויותיו עוברות לזה שסיפרו עליו לשון הרע, ביקש האברך שכל זכויות חברו התלמיד חכם, יעברו אליו.
מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א (צילום: פלאש 90)
כמובן שכאן נתקל בבעיה - הרי אין זה פשוט לוותר על כל זכויותיך מלימוד התורה, שעליו עמלת יומם וליל. ומה אמר על כך הגר"ח קנייבסקי שליט"א? אם ימחל לו, יקיים מצווה גדולה יותר. ולכן כדאי שימחל לו". באותו עניין מובא הביאור על דברי הגר"ח קנייבסקי, מפי הגראי"ל שטיינמן שליט"א שאומר כי "מצווה יותר גדולה למחול, מפני שמדובר בעשיית חסד".